הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 4

לא רק נשק ויהלומים: פורבס חושף את הקשר הישראלי להשקעות חברתיות באפריקה

3 ביולי, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

לפני כשבוע עלתה לאתר הבינלאומי של העיתון פורבס כתבת תחקיר מרתקת על השקעות חברתיות באפריקה. המודל של השקעה חברתית מוצג בכתבה כדרך החדשה לעודד פיתוח כלכלי וחברתי במדינות מתפתחות, וזאת מבלי להתבסס על קרנות פילנתרופיה הממנות בדרך כלל פרוייקטים ללא-מטרת רווח. מה שמעניין במיוחד בכתבה הוא החלק המרכזי והמשמעותי שיש לישראלים לא רק במה שהורגלנו לשמוע בהקשר למעורבות באפריקה, כלומר בעיקר סחר ביהלומים ונשק, ולעיתים גם חקלאות ובנייה, אלא בפיתוח תשתיות אזרחיות תוך קידום המודל החדש יחסית של השקעות חברתיות.

הכתבה מתמקדת בפעולתו של איתן סטיבה, שפרש בסוף 2011 לאחר כמעט 30 שנה כשותף בקבוצת LR. הקבוצה התמחתה בעסקאות נשק ובטחון באנגולה, והתרחבה לאחר מכן להשקעות בתחומי תשתיות אזרחיות. LR מגלגלת כיום מחזור של מיליארדי דולרים, ומעסיקה אלפי עובדים באפריקה.  החברה מוזכרת בכתבה תחת השם "קבוצת מיטראלי" (Mitrelli Group) מה שנשמע כמו ניסיון להסוות את הישראליות של הקבוצה תוך שמירה על צליל ישראלי ("מיטראלי") בכל זאת.

אחת ההשקעות המעניינות בה היתה מעורבת קבוצת LR (לפני פרישתו של סטיבה), היתה הקמה של מספר יישובים בחבל ארץ באנגולה שנחשב למעוז המורדים במלחמת האזרחים. במסגרת מאמצי הפיוס של נשיא אנגולה שכללו בין היתר שותפות בממשלה עם מי שהיו בעבר ראשי המורדים, פנתה הממשלה להקים  יישובים חקלאיים בדגם המושב הקלאסי משנות ה-50 של ישראל. בדגם זה חלק מתשתיות הייצור החקלאי נעשו בפיקוח של המדינה, ותוך שיתוף כלכלי חלקי בין חברי 'המושב'. הפרוייקט הצליח למשך מספר שנים, אבל לפי הכתבה בפורבס הוא הידרדר ל-"אי-סדרים" עם יציאת האחריות הניהולית של LR ומעבר הניהול אל נציגים מטעם ממשלת אנגולה. ב-2009.
הקמת קרן השקעות חברתית באנגולה
ב-2011 פרש איתן סטיבה מקבוצת LR והקים קרן עסקית בשם Vital Capital. מטרת הקרן היתה לממש את הרציונל של השקעות חברתיות (Impact Investing), כלומר לפיתוח שאינו כרוך בהשקעות בתשתית ובמעורבות ניהולית של מוסדות מדינה (בשונה ממודל ההשקעה בפיתוח המושבים בה היתה מעורבת LR). הקרן קנתה כ-40% ממניות 'המושבים' וקיבלה את הסמכות הניהולית למשקים החקלאיים. לפי הדיווח של דייווין ת'ורו (כתב פורבס) תחת ניהולו של נציג קרן ויטל, אבי אושרוביץ, המשקים חזרו לשגשג ולהשפיע באופן חיובי על פיתוח החקלאות והפחתת התלות של אנגולה בייבוא של תוצרת חקלאית בסיסית (כגון ביצים וחלב).פרויקטים נוספים של קרן ויטל הם בניית בתי מגורים ברי השגה (בניהול נמרוד גרבר) במודל של חיימה לרנר מהעיר קוריטיבה הברזילאית (הידועה כעיר 'הירוקה' בעולם), ופרוייקט הקמת קמפוס לאספקת שירותים ותשתיות רפואיות בסטנדרט בינלאומי (בניהול שי רצאבי).


הצג מפה גדולה יותר

הכתבה מרתקת, ומוכיחה כי יש בישראל פוטנציאל להיות מבשרת חדשנות חברתית. מעניין גם לציין כי הקשר הראשוני לכתבה נוצר בכנס שנתי שערך מכון מילקין בארצות הברית, מכון זה מעורב בישראל בקמת הקרן הממשלתית להשקעות בעסקים חברתיים ובפעילות שמקדמת קרן פוטלנד להקמת קרן השקעות פרטית מסוג זה. יחד עם זאת, הכתב מקדיש התייחסות רחבה לתרומה של הישראלים באנגולה מבלי להתייחס לרקע ההיסטורי של היחסים בין ישראל למדינות אפריקה שקיבלו עצמאות בקרבה לעצמאות של ישראל. ובמיוחד בולט העדר התיחסות לתמיכה שהציע ישראל למדינות אלה בשנות ה-50 וה-60. במיוחד בהקשר של בניית תשתיות אזרחיות והכשרה חקלאית.

 

תגיות:   · · · · · · · · · · · · ניתן להגיב.

הושקה הבורסה הראשונה בעולם למסחר בעסקים חברתיים

14 ביוני, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

הבורסה הראשונה בעולם לעסקים חברתיים נחנכה בלונדון ביום רביעי שעבר (ה-5 ליוני, 2013). ההשקה התקיימה בכינוס של ה-G8 ( של המדינות המובילות כלכלית בעולם) בנושא עידוד השקעות חברתיות. הכינוס נערך מעט לפני הוועידה המרכזית השנתית של ה-G-8. ועידה המלווה בהפגנות מתוקשרות  של אקטיביסטים בינלאומיים המוחים נגד הצדדים הפוגעניים של השיטה הקפיטליסטית. יתכן שהמארגנים של ה- G-8 מבקשים לחזק בכך מסר מתחרה לזה של האקטיביסטים, ולהדגיש שקפיטליזם יכול להיות חברתי, ויכול לפעול לטובת הסביבה והחלשים בחברה.

כפי שכתבתי כאן כבר בעבר, אנגליה הולכת מסתמנת כמדינה המובילה בעולם בפיתוח השקעות חברתיות. הוועידה הזו רק חיזקה את מעמדה בתחום, כאשר השר לענייני חברה אזרחית הכריז על השקת הבורסה הראשונה בעולם לעסקים חברתיים:  The Social Stock Exchange. מה שמרשים במיוחד כאן הוא היקף שיתופי הפעולה שמעורב בהשקת הבורסה החדשה: ממשלת בריטניה מציעה למשקיעים הקלות מס, קרן הלוטו הבריטית והבנק להשקעות חברתיות (Big Society Capital) מזרימים את ההשקעות הראשונות לרצפת המסחר, והבורסה של לונדון מציעה תשתיות ורגולציה על העסקים הנסחרים. גם ארצות הברית מקדמת את הנושא של השקעות חברתיות, אבל משום מה נדמה שזה ממש מעט ביחס לגודל הכלכלה האמריקאית, ומעורר תהיות שאולי הממשל האמריקאי יוזם את הצעדים הללו בגלל שהשקעות חברתיות הופכות להיות הדבר הנכון מבחינה תדמיתית, ופחות כדי לחולל שינוי אמיתי.

SSE Logo

 על ההבדל בין 'עסקים חברתיים' ל-'אחריות חברתית של תאגידים'

מעיון ראשוני ברשימת 12 העסקים הנסחרים כיום, נדמה שהבריטים מקיימים גישה פתוחה יחסית לגבי ההגדרה של 'עסק חברתי'. ליתר דיוק הם אינם דורשים שהעסקים הנסחרים בהם יקחו על עצמם התחיבות כלכלית מכבידה יותר מזו של עסק רגיל  (לדוגמה: מסעדה המעסיקה נוער בסיכון, ובמקביל מעסיקה עובד סוציאלי המלווה את הנערים. או בית-מלאכה המעסיק אנשים עם צרכים מיוחדים, ומשלם להם שכר מלא ומקיים על אף שהתפוקות שלהם בהשוואה לעובד מן-השורה אולי נמוכות יותר).  העסקים הנסחרים אפילו לא מוגדרים על ידי הבורסה כ-'עסקים חברתיים', אלא  כ-'עסקים המשפיעים חברתית' (Social Impact Business), כלומר עסקים לכל דבר שלפעילותם הכלכלית יש גם השפעה חברתית. 12 החברות הנסחרות כיום אמנם מחויבות לדיווח חברתי שנתי לפי חמישה קריטריונים, אולם דיווח זה אינו שונה בהרבה מכללי דיווח וולונטריים שקיימים כבר היום במסגרת האחריות החברתית שעסקים מסחריים מן השורה לוקחים על עצמם כבר היום, ומוצגים לדוגמה במדדים כגון מדד מעלה  (שדירוגו השנתי גם הושק השבוע) או תו התקן לאחריות חברתית ת"י 10000 של מכון התקנים.

נדמה שהבעיה בניסוח קריטריון חופשי ופתוח כזה תתגלה כאשר הבורסה תתרחב, ויותר גופים כלכליים יבקשו להיסחר בה בעיקר (ואולי רק) בזכות הקלות המס הניתנות למשקיעים בה. כבר היום נסחרים בבורסה עסקים מגוונים מאד, שהקשר שלהם לעשייה חברתית בהשוואה לעסק רגיל, חלש מאד. כך לדוגמה לצד קאופרטיב אמנים ואספני אמנות נסחרת חברת נדל"ן המחזיקה ומנהלת בניינים המושכרים לשירותי רפואה מופרטים. הסוגיה שממתינה על הפרק היא האם החלון החדש שנפתח כאן לעסקים באשר הם ילך ויתרחב (כלומר יותר עסקים יצהירו על ערך חברתי של פעילותם ויזכו בהקלות מס), או שהבריטים יאלצו לקחת צעד אחורה ולחדד את הגדרת העבודה שלהם ל-עסק חברתי. בכל מקרה בלון הניסוי החדש שהופרח בצורת זירת מסחר המוקדשת לעסקים חברתיים בלבד, ראוי להערכה ולחיקוי בישראל ובעולם.

 דיווח נוסף: בבלוג הפיוניר פוסט.

תגיות:   · · · · 4 תגובות

כנס: יזמות ככלי לשילוב אוכלוסיות. סמינר: אומת הסטארט-אפ – גירסת הפילנתרופיה

2 ביוני, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

ארגון סיפתח ומרכז אספר ליזמות באוניברסיטה העברית, מקדישים את הכנס השנתי שלהם לנושא: "יזמות ככלי לשילוב אוכלוסיות בחברה הישראלית".
אני הולך להשתתף בפאנל בנושא הקשר בין אקדמיה ליזמות, לצד ד"ר ניר צוק מנכ"ל אשוקה ישראל, וד"ר יורם קלמן מהמחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה. את המושב ינחה גיא צ'רני, מנהל המאיץ ליזמות חברתית ב'סיפתח'.

אני מקווה לדבר קצת על מה קורה ליזמות כשהיא עוברת מהעולם הטכנולוגי אל העולם החברתי. ומה חשיבה סוציולוגית על יזמות יכולה ללמד את לכולנו (יזמים ולא יזמים) על העולם שבו אנחנו חיים (רמזים לנושא כבר הופיעו בפוסטים קודמים כאן).

נתראה בכנס.

יזמות ככלי לשילוב אוכלוסיות

להזמנה לכנס "יזמות ככלי לשילוב אוכלוסיות בחברה הישראלית"

אומת הסטארט-אפ – גירסת הפילנתרופיה

שבוע הבא ביום שליש, ה-11 ליוני 2013. אציג (בהרצאה אקדמית ורחבה יותר) חלק מהממצאים מעבודת הדוקטורט שלי. זה יקרה בסמינר המחלקתי של המכון לחקר פילנתרופיה, בבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית.
נושא ההרצאה: "אומת הסטארט-אפ – גירסת הפילנתרופיה". פרטים בקישור.

ביהס לעבודה סוציאלית אונ עברית

תגיות:   · · · · · ניתן להגיב.

ישראל במקום ה-16 (מתוך 50) במדד הקידמה החברתית

19 במאי, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

דירוג מדינות עולמי ויזמות חברתית

לחצו להגדלת התמונה

נתוני ישראל במדד הקידמה החברתית

אחד המדדים הידועים והמרכזיים בהם משתמשים כלכלנים ומעצבי מדיניות ציבורית הוא התמ"ג – תוצר מקומי גולמי (GDP – Gross Domestic Product) שמחשב את הפעילות הכלכלית (סחורות ושירותים) שהמדינה ייצרה. חשיבות התמ"ג כמדד מרכזי בקביעת מדיניות כלכלית וחברתית, ובהשוואות בין מדינות, הומחשה כשמדינת ישראל ביקשה להצטרף למועדון היוקרתי של המדינות המפותחות הדמוקרטיות, ה-OECD. אז התמ"ג שלנו היה אחד המספרים הראשונים שהסתכלו עליו (גם אם לא הקריטריון היחיד).

החסרון של מדד כזה הוא שאי אפשר להתרשם דרכו ממידת הפתיחות והקידמה של המדינה בסוגיות חברתיות וסביבתיות. בעוד שהתמ"ג מודד כמה כסף מייצרת הפעילות הכלכלית בכל מדינה,  הוא מתעלם מכמות העניים במדינה, מהיקף הרגולציה על מפעלים מזהמים, ומהשקעה של המדינה בשירותי הבריאות, בנגישות לחינוך והשכלה לאזרחיה. אמנם קיימים מדדים חברתיים נוספים, אולם ברוב המקרים הם מתמקדים בהיבט השוואתי אחד בין המדינות (כגון מצב החינוך, מצב שירותי הבריאות). מדדים אחרים מסתמכים על סקרי דעת קהל ולכן פתוחים להטיה בתרגום ורגישים מאד להבדלים התרבותיים בין המדינות.

לפני כחודש הושק 'מדד הקידמה החברתית'  (Social Progress Index) שמטרתו לספק מענה בדיוק על החסרונות של המדדים האחרים. המדד הוא תוצר של קבוצה, בראשות פרופ' מייקל פורטר (Michael Porter) מבית-הספר למנהל עסקים בהרווארד, ושאחד מתומכיה הוא ממת'יו בישופ (Matthew Bishop), מחברי הספר על התורמים החדשים 'פילנתרוקפיטליזם'. הקבוצה הקימה יוזמה למציאת מדד השוואתי בין מדינות, שידגיש את החשיבות של הביצועים החברתיים, ולא רק הכלכליים, של המדינה.

המדד בנוי משלושה קריטריונים בסיסיים: 1.צרכים הומניטריים בסיסיים (כגון תזונה ונגישות לשירותי בריאות בסיסיים, קורת גג, ניקיון האוויר והמים). 2. יסודות לחיי-רווחה (כגון נגישות לידע והשכלה, בריאות התושבים). 3.הזדמנויות (כגון מידת החופש האישי, זכויות אישיות, הכלה של כלל הקבוצות החברתיות במדינה).

המדד הושק באירוע שהוא אחד המפגשים השנתיים הכי גדולים ליזמים חברתיים מהעולם: הכנס השנתי של 'פורום סקול ליזמות חברתית', המתקיים באוקספורד מדי שנה כבר 10 שנים. יש קשר הדוק בין התנועה המתהווה כאן, לקידום מדדים נוספים שמיועדים לסייע לקובעי מדיניות, ובין המגמה העולמית לחיזוק יזמות ומיזמים חברתיים.  יזמות חברתית, ובמיוחד המיזמים העסקיים-החברתיים, מתחייבים להציע שירותים חברתיים באופן יעיל יותר מזה שהיה מוכר קודם לכן בשוק השירותים החברתיים. הבעיה המרכזית היא כיצד ניתן למדוד את אותה היעילות, ולשם כך צומחים המדדים החדשים. 'מדד הקידמה החברתית' הוא אולי הכללי ביותר מביניהם, והוא מכוון להשפיע על טיפוח תשתית שתאפשר למיזמים חברתיים לפרוח, מתוך אמונה שזה גם מה שיביא לפריחה חברתית-סביבתית.

ישראל ומדד הקידמה החברתית

איפה ממוקמת מדינת ישראל? במקום טוב מעט מעל האמצע.

במה אנחנו חזקים? בנגישות לשירותי בריאות בסיסיים, להשכלה גבוהה, בסוגיות של טיפול במים.

במה אנחנו חלשים? בנגישות לדיור, בחופש ובחירה אישית, ובמידת ההכלה של קבוצות שונות בחברה.

מעניין לראות שהעסקים החברתיים בישראל מתמקדים בקידום הסוגיות בהן ישראל קיבלה דירוג נמוך. ממצא כזה מעלה את השאלה האם הכניסה של העסקים-החברתיים לנקודות הללו היא כתוצאה מניסיון לספק מענה ל-'כשל השוק' שנוצר (המדינה וגורמים נוספים חלשים בתחום של פיתוח אוכלוסיות חלשות, ולכן קמים כעת גורמים חדשים המנסים לקדם הכלה של אוכלוסיות מודרות בחברה?). נדמה לי שמוקדם מדי להסיק מסקנות בהקשר זה. בכל מקרה אין ספק שכדאי להמשיך ולעקוב אחר המדד הזה בשנים הבאות, ולראות כיצד קובעי מדיניות בעולם (ובתקווה בישראל), וביניהם גם תורמים וקרנות פילנתרופיות יתייחסו אליו בעתיד.

תגיות:   · · · · · ניתן להגיב.

קרנות השקעות חברתיות בישראל [חלק ג' בסדרת 'שוק להשקעות חברתיות']

18 במרץ, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

מידע חדש על קרנות ההשקעות החברתיות  בישראל  (דיווח מכנס המרכז לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים)

בקשר החברתי הקדשתי את שני הפוסטים הקודמים לתופעה הצומחת של פיתוח השקעות חברתיות. סקרתי את התופעה מבחינה תיאורטית [חלק א']  ואחר כך את  המודלים הבולטים בעולם להשקעות חברתיות [חלק ב']. כעת אסקור את ההתפתחויות העיקריות בשוק ההשקעות החברתיות בישראל .

ביום שלישי שעבר (12 מרץ 2013)  ערך המרכז לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים את הכנס השנתי השני שלו (הכנס יצא הפעם מהמכללה האקדמית בית-ברל  והתארח בבית הספר למנהל עסקים, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב). המושב הראשון הוקדש להשקעות בעסקים-חברתיים בישראל. על במה אחת התארחו שלושה נציגים של הקרנות הפעילות ביותר כיום בהשקעות בעסקים חברתיים בישראל:  'IVN', 'דואליס' והקרן החדשה שייסדה 'קרן פורטלנד' בישראל (שבהזדמנויות אחרות הוצגה תחת השם- 'Social Finance Israel'). השילוב של שלושת הדוברים סיפק תמונת מצב על שוק ההשקעות החברתיות בישראל. איציק דנציגר כנציג של IVN  ציין כי  הקרן פונה היום להשקיע במיזמים עסקיים-חברתיים שיש להם השפעה חברתית שהיא מעבר לפעילות הישירה של העסק (כלומר מיזמים שהצלחתם יוצרת שינוי במעגלים רחבים יותר בכלל הקהילה, מעבר לאוכלוסיה שנהנית מהמיזם באופן ישיר). חנוך ברקת, מייסד דואליס, חשף בפעם הראשונה בציבור כי מחזור העסקים בהם משקיעה הקרן נע בין 40 ל-50 מילון שקל בשנה.  היקף העולה בהרבה על ציפיותיו כשנכנס לראשונה להשקיע בתחום. ירון נוידרפר, הציג את קרן פורטלנד והמחויבות שלה לפיתוח המודל של אגרות חוב חברתיות בישראל (מודל חדשני, שטרם יושם בישראל ושסקרתי אותו בחלק ב' של סדרת הפוסטים).  בשיחה שבהפסקת הקפה שמעתי את סיסיל בלילוס, ממייסדי קרן אימפקט פירסט Impact 1st  מציינת כי הגיוס לסבב ההשקעות הראשון ממשיך (תהליך ממושך הרבה יותר מגיוס השקעות הון-סיכון עסקיות, אבל צפוי מבחינתה), ושהקרן קיבלה לאחרונה אישור בארצות הברית כי ההשקעות בה יוכרו כתרומה מוכרת לצרכי מס.

חודשים ספורים מהקמת קרן ממשלתית להשקעה בעסקים חברתיים

נוסף על הקרנות הללו הופיעה בשורה חדשה – כי הקמת הקרן הממשלתית המדוברת מזה זמן, צפויה לקום בקרוב ולפעול בחודשיים-שלושה הקרובים. הקרן בשיתוף ממשלת ישראל ותורמים פרטיים, מיועדת לעידוד השקעות בעסקים חברתיים מתחום ההשמה ותעסוקת אנשים עם צרכים מיוחדים. לראשונה הציג פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, את הסיבות שהביאו אותו לקדם ולתמוך בהקמה של קרן מטעם המדינה שתסייע לצמיחת השוק של עסקים חברתיים. למרות שההשוואה לקרן יוזמה המיתולוגית (קרן ממשלתית שהוקמה בתחילת שנות ה-90 ונחשבת לקרן ההון-סיכון שהניעה ואיפשרה לישראל להפוך ל-'אומת הסטארט אפ' שהיא היום) מוזכרת פעמים רבות ביחס להקמת הקרן הממשלתית החדשה, פרופ' קנדל ציין כי המודל של עסקים חברתיים  לא צפוי להפוך את ישראל למדינת הסטארט אפ בתחום עסקים חברתיים. להערכתו השוק הישיר של השקעות ומחזור הכספים של עסקים חברתיים צפוי להישאר קטן יחסית גם בטווח הרחוק (זאת בהשוואה לכלל הכספים המושקעים בעמותות וארגוני עשייה חברתית).

הסיבה שפרופ' קנדל כממונה על ייעוץ בתחום מדיניות מקרו-כלכלית, בוחר לקדם את תחום העסקים החברתיים בישראל, טמונה לדבריו לא בגודל השוק הפוטנציאלי של העסקים החברתיים אלא בחדשנות במדידת תפוקות חברתיות – שהיא יכולה לחולל. לתפיסתו, עסקים חברתיים מחייבים את המדינה לבחון ולפתח קריטריונים להערכה של תשואה חברתית על ההשקעה (Social Return On Investment – SROI), פרופ' קנדל מקווה שמודל המדידה של תשואה חברתית יסייע לממשלה בעתיד בניהול מכrזים שהיא מנהלת על שירותים חברתיים, ובקביעת העמותות היעילות ביותר  הפונות למרכז (ובכך לנהל ביתר יעילות את כספי משלמי המיסים). הטיעון הזה, של פרופ' קנדל, מחזק לדעתי את הטענה שהעלתי קודם לכן (בפוסט הראשון של הסדרה) – כי השקעות חברתיות הוא ביטוי פוליטי-חברתי חדש ומשוכלל יותר למציאות שבה המדינה אינה רוצה להיות ספק ישיר של שירותים (אבל לא בהכרח נסוגה מהאחריות לפקח ולממן את השירותים החברתיים המוצעים לאזרחיה).

סקירה נוספת על המושב הראשון בכנס ניתן לקרוא בכתבה של אורן מג'ר בדה-מרקר.

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · · · · ניתן להגיב.