הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

קרנות השקעות חברתיות בישראל [חלק ג' בסדרת 'שוק להשקעות חברתיות']

18 במרץ, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

מידע חדש על קרנות ההשקעות החברתיות  בישראל  (דיווח מכנס המרכז לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים)

בקשר החברתי הקדשתי את שני הפוסטים הקודמים לתופעה הצומחת של פיתוח השקעות חברתיות. סקרתי את התופעה מבחינה תיאורטית [חלק א']  ואחר כך את  המודלים הבולטים בעולם להשקעות חברתיות [חלק ב']. כעת אסקור את ההתפתחויות העיקריות בשוק ההשקעות החברתיות בישראל .

ביום שלישי שעבר (12 מרץ 2013)  ערך המרכז לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים את הכנס השנתי השני שלו (הכנס יצא הפעם מהמכללה האקדמית בית-ברל  והתארח בבית הספר למנהל עסקים, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב). המושב הראשון הוקדש להשקעות בעסקים-חברתיים בישראל. על במה אחת התארחו שלושה נציגים של הקרנות הפעילות ביותר כיום בהשקעות בעסקים חברתיים בישראל:  'IVN', 'דואליס' והקרן החדשה שייסדה 'קרן פורטלנד' בישראל (שבהזדמנויות אחרות הוצגה תחת השם- 'Social Finance Israel'). השילוב של שלושת הדוברים סיפק תמונת מצב על שוק ההשקעות החברתיות בישראל. איציק דנציגר כנציג של IVN  ציין כי  הקרן פונה היום להשקיע במיזמים עסקיים-חברתיים שיש להם השפעה חברתית שהיא מעבר לפעילות הישירה של העסק (כלומר מיזמים שהצלחתם יוצרת שינוי במעגלים רחבים יותר בכלל הקהילה, מעבר לאוכלוסיה שנהנית מהמיזם באופן ישיר). חנוך ברקת, מייסד דואליס, חשף בפעם הראשונה בציבור כי מחזור העסקים בהם משקיעה הקרן נע בין 40 ל-50 מילון שקל בשנה.  היקף העולה בהרבה על ציפיותיו כשנכנס לראשונה להשקיע בתחום. ירון נוידרפר, הציג את קרן פורטלנד והמחויבות שלה לפיתוח המודל של אגרות חוב חברתיות בישראל (מודל חדשני, שטרם יושם בישראל ושסקרתי אותו בחלק ב' של סדרת הפוסטים).  בשיחה שבהפסקת הקפה שמעתי את סיסיל בלילוס, ממייסדי קרן אימפקט פירסט Impact 1st  מציינת כי הגיוס לסבב ההשקעות הראשון ממשיך (תהליך ממושך הרבה יותר מגיוס השקעות הון-סיכון עסקיות, אבל צפוי מבחינתה), ושהקרן קיבלה לאחרונה אישור בארצות הברית כי ההשקעות בה יוכרו כתרומה מוכרת לצרכי מס.

חודשים ספורים מהקמת קרן ממשלתית להשקעה בעסקים חברתיים

נוסף על הקרנות הללו הופיעה בשורה חדשה – כי הקמת הקרן הממשלתית המדוברת מזה זמן, צפויה לקום בקרוב ולפעול בחודשיים-שלושה הקרובים. הקרן בשיתוף ממשלת ישראל ותורמים פרטיים, מיועדת לעידוד השקעות בעסקים חברתיים מתחום ההשמה ותעסוקת אנשים עם צרכים מיוחדים. לראשונה הציג פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, את הסיבות שהביאו אותו לקדם ולתמוך בהקמה של קרן מטעם המדינה שתסייע לצמיחת השוק של עסקים חברתיים. למרות שההשוואה לקרן יוזמה המיתולוגית (קרן ממשלתית שהוקמה בתחילת שנות ה-90 ונחשבת לקרן ההון-סיכון שהניעה ואיפשרה לישראל להפוך ל-'אומת הסטארט אפ' שהיא היום) מוזכרת פעמים רבות ביחס להקמת הקרן הממשלתית החדשה, פרופ' קנדל ציין כי המודל של עסקים חברתיים  לא צפוי להפוך את ישראל למדינת הסטארט אפ בתחום עסקים חברתיים. להערכתו השוק הישיר של השקעות ומחזור הכספים של עסקים חברתיים צפוי להישאר קטן יחסית גם בטווח הרחוק (זאת בהשוואה לכלל הכספים המושקעים בעמותות וארגוני עשייה חברתית).

הסיבה שפרופ' קנדל כממונה על ייעוץ בתחום מדיניות מקרו-כלכלית, בוחר לקדם את תחום העסקים החברתיים בישראל, טמונה לדבריו לא בגודל השוק הפוטנציאלי של העסקים החברתיים אלא בחדשנות במדידת תפוקות חברתיות – שהיא יכולה לחולל. לתפיסתו, עסקים חברתיים מחייבים את המדינה לבחון ולפתח קריטריונים להערכה של תשואה חברתית על ההשקעה (Social Return On Investment – SROI), פרופ' קנדל מקווה שמודל המדידה של תשואה חברתית יסייע לממשלה בעתיד בניהול מכrזים שהיא מנהלת על שירותים חברתיים, ובקביעת העמותות היעילות ביותר  הפונות למרכז (ובכך לנהל ביתר יעילות את כספי משלמי המיסים). הטיעון הזה, של פרופ' קנדל, מחזק לדעתי את הטענה שהעלתי קודם לכן (בפוסט הראשון של הסדרה) – כי השקעות חברתיות הוא ביטוי פוליטי-חברתי חדש ומשוכלל יותר למציאות שבה המדינה אינה רוצה להיות ספק ישיר של שירותים (אבל לא בהכרח נסוגה מהאחריות לפקח ולממן את השירותים החברתיים המוצעים לאזרחיה).

סקירה נוספת על המושב הראשון בכנס ניתן לקרוא בכתבה של אורן מג'ר בדה-מרקר.

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · · · · ניתן להגיב.

הגלידה, הבנק והאסיר המשוחרר – שלושה מודלים המקדמים השקעות חברתיות

4 בפברואר, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

Confederate 100 Dollars

[חלק ב' בסדרת 'השקעות להשפעה חברתית'. הרשמו עכשיו לעדכונים במייל, והתעדכנו על הפוסט הבא]

מה המכנה המשותף לתאגיד גלידה אמריקאי, בנק כפרי בבנגלדש, ואסירים משוחררים באנגליה? אני מקווה שבסוף הפוסט, יובהר הקשר (החברתי) בין שלושתם.  בפוסט הקודם דנתי בהשפעה הרעיונית-אידיאולוגית המניעה את תנועת ההשקעות החברתיות (ובשמה המלא 'השקעות להשפעה חברתית' – Impact Investing או Social Investing). טענתי שהשקעה חברתית היא מודל חברתי חדש יחסית, שמבקש לנהל את גיוס והשקעת הכספים למטרות חברתיות תוך יישום עקרונות השוק. ציינתי שראוי לשים לב לכך שגישה כזו מניחה שהשוק הוא מנגנון התגמול הטוב והיעיל ביותר גם עבור שירותים חברתיים (הנחה אידיאולוגית, ולפיכך כמעט בלתי ניתנת להפרכה או שיפוט אמפירי). כעת אשרטט את המודלים המרכזיים המקדמים את רעיון ההשקעות החברתיות. לשם כך, כדאי לחזור להגדרה פשוטה יותר ('הגדרת עבודה') למושג 'השקעות חברתיות':

  'השקעות חברתיות' הוא מושג המתאר כל רעיון שעוסק בהשקעות כספים בעשיה חברתית-סביבתית, הכוללת בנוסף גם תמריץ פיננסי בהתאם לכללי השוק.

  לאור ההגדרה הזאת אפשר לשרטט שלושה מודלים מרכזיים שמתעצבים בשנים האחרונות ועוסקים (כל אחד מהזווית שלו) בפיתוח 'השקעות חברתיות':

  1.  'אגרות חוב חברתיות' (Social Impact Bonds).
  2. קרנות המשקיעות בעסקים חברתיים.
  3.  תאגידי B – תאגידים למטרות רווח חברתי-סביבתי-כספי (Benefit Corporations ובקיצור B-Corporations).

  איגרת חוב חברתית: אג"ח חברתי הוא מודל לפיו גוף מסוים (לרוב המדינה) מתחייב להחזיר למשקיע תגמול על הכסף שהלווה, בתנאי שהמיזם החברתי אליו הלווה את הכסף הצליח לעמוד ביעדים החברתיים שקבע מראש. לדוגמה: עמותה עם מודל חדשני לשיקום אסירים משוחררים מגייסת כסף ממשקיעים חברתיים. הכסף במקרה זה מגיע בתמורה לאיגרת חוב שהנפיקה המדינה, לפיו היא תשלם למשקיעים רק אם העמותה תעמוד ביעד מינימלי שציבה לעצמה, ותוכיח שיותר אסירים משוחררים המשתתפים בתוכנית שלה אכן משתקמים ואינם חוזרים לאורח חיים עברייני (בהשוואה לאחוזי השיקום בתוכניות אחרות). לעיתים טמון באג"ח החברתי גם תגמול רב יותר ככל שההצלחה החברתית המוכחת גדלה, ובמקרה של שיקום האסירים, ככל שאחוז האסירים המשתקמים יהיה גבוה יותר.

המודל של אג"ח חברתי החל להתעצב בשנת 2000 באנגליה. בשנה זו, בעקבות דו"ח שפרסמה ועדה ממשלית שחיפשה דרכים לעידוד השקעות חברתיות, החל תהליך קידום והקמת גופים לעידוד השקעות חברתית בשיתוף הממשלה, ובסופו (12 שנה לאחר מכן, באפריל 2012) הוקם 'ביג סוסיאטי קפיטל' (Big Society Capital) – הבנק הראשון בעולם שמטרתו (בין היתר) היא להשקיע באגרות חוב חברתיות. בהתאם למודל האג"ח החברתי, המדינה צפויה להתחייב לתגמל כספית את הארגונים בהם ישקיע הבנק, אך רק במידה והם יוכיחו שעמדו בהבטחה שהציגו עם הקמת המיזם. לדוגמה: יוכיחו שהצליחו להוריד את אחוז פשיעת הנוער בשכונה מוגדרת (פירוט על החזון המלא של הבנק ניתן למצוא בדו"ח בקישור הבא, ותיאור סוגי השקעות השונים, כולל אג"ח חברתי, בקישור הבא).

Big Society Capital

 

קרנות להשקעה בעסקים חברתיים: קרנות המשקיעות כספים לצד בנקים המלווים כספים לעסקים בעלי מטרה חברתית הם מודל וותיק בנוף הפילנתרופי, וכנראה שגם אחד הראשונים בתחום היזמות החברתית בכלל (ולא רק בתחום הפיננסי-חברתי). אולי הפעילות הראשונה שעסקה בהשקעות בעסקים בעלי אופי חברתי מסוג זה היא זו שיזם הכלכלן מוחמד יונוס, ב-1976, כאשר הלווה דולרים בודדים למספר תושבים כפריים בבנגלדש, במטרה לסייע להם לפתח עסקים עצמאיים ללא תלות במלווי 'שוק אפור' בריבית גבוהה ומנצלת. מה שהחל כמחקר פעולה קטן מימדים, צמח והפך ב-1983 לבנק של ממש, בנק גארמין ('בנק הכפר' – Grameen Bank) העוסק במתן שירותים פיננסיים לעניי בנגלדש. ב-2006 זכה מוחמד יונוס לפרס נובל על פעילותו ולהכרה עולמית שמסייעת לו לקדם את רעיון העסקים החברתיים בכלל, ובפרט את הרעיון של 'הלוואות מיקרו' (הלוואות קטנות הניתנות לרוב למעוטי יכולת במטרה לסייע להם להקים עסק קטן). במקביל, בעיקר במהלך שנות ה-90 והעשור הראשון של שנות ה-2000, נוסדו קרנות וארגונים פיננסים רבים נוספים, ארגונים אלה נעים בין שאיפה להשיא רווח כספי למשקיעים לבין מניעים פילנתרופיים יותר. יחד עם זאת העיקרון המנחה נותר זהה בכולם, והוא שכספי הקרנות והבנקים החברתיים מושקעים במיזמים שמקדמים מטרה חברתית ובמקביל גם מייצרים הכנסה כספית (בהיקף משתנה).

תאגידי B, תאגידים מסחריים המחויבים למטרות חברתיות (B-Corporations): אם בצד שמעניק את הכסף מצויים הקרנות והבנקים, אזי בצד השני מצויים העסקים החברתיים שמקבלים מהם את הכספים. בעוד שחלק מהעסקים הם בעלי מטרתה חברתית ברורה (לדוגמה חנות מזכרות במוזיאון, או מסעדה שעיקר רווחיה מופנים להשמה ושילוב נוער בסיכון) בשנים האחרונות הופיעו תאגידים מסחריים שמצהירים על עצמם כשונים מעסק רגיל בכך שהם מחויבים לצד הרווח הכספי לבעלי המניות, גם  (אם לא במידה רבה יותר) לרווח החברתי והסביבתי. כדי להגדיר ולעודד תאגידים נוספים להדגיש התנהלות באופן חברתי-סביבתי על חשבון (אך לא במקום) מרכיב הרווח הכספי, צמחו מודלים מגוונים למדידה והערכה. אחד המודלים המפורסמים לכך הוא 'תאגיד B' המבוסס על עמותה הפועלת החל מ-2008 בארצות הברית לקידום חקיקה שתעודד הקמה של עסקים מסוג זה. בנוסף מפתחת העמותה מדדים שמעניקים תו 'תאגיד B' לעסקים העומדים בכל הקריטריונים (הדומים כאמור למודלים נוספים כגון זה של דירוג מדד מעלה, אך מחמירים יותר ממנו). באופן לא מקרי ארגון 'הרשת העולמית לעידוד השקעות חברתיות' (The Global Impact Investing Network – GIIN) מעורב גם הוא במודל דומה, אך גמיש יותר, של קידום מדידת השפעה חברתית וסביבתית של עסקים בשם 'איריס' (Impact Reporting and Investment Standards – IRIS), ובקישור כאן ניתן לקרוא על ההבדלים בין שני המדדים.

BCorp_Explained

כל אחד משלושת המודלים שהצגתי כאן הוא עצמאי ומשפיע על תחום ייחודי בפני עצמו, אבל מודלים אלה גם קשורים זה לזה. הם מהווים חלק מאותה תנועה, מהפסיפס שמרכיב את המושג 'השקעות חברתיות'. כאשר מקבצים אותם תחת הגדרה אחת, אנחנו זוכים לקבל תמונה מורכבת יותר, הבנה מעמיקה וסוציולוגית יותר לתהליך חברתי-כלכלי מרכזי, שלהערכתי רק הולך ומתעצם. הקשר בין 'בנק הכפר' (גארמין) מבנגלדש, לתאגיד הגלידה האמריקאית 'בן אנד ג'ריס' (שקיבלה לאחרונה את תו 'תאגיד B'), ולאסירים משוחררים באנגליה (שבה פועלת כעת אחת התוכניות הראשונות בעולם הממומנות באגרות חוב חברתיות) הולך ומתבהר.

 הרשמו עכשיו לעדכונים במייל, כדי לא לפספס את הפוסט הבא בנושא 'השקעות להשפעה חברתית' .

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · 3 תגובות