הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

לא רק נשק ויהלומים: פורבס חושף את הקשר הישראלי להשקעות חברתיות באפריקה

3 ביולי, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

לפני כשבוע עלתה לאתר הבינלאומי של העיתון פורבס כתבת תחקיר מרתקת על השקעות חברתיות באפריקה. המודל של השקעה חברתית מוצג בכתבה כדרך החדשה לעודד פיתוח כלכלי וחברתי במדינות מתפתחות, וזאת מבלי להתבסס על קרנות פילנתרופיה הממנות בדרך כלל פרוייקטים ללא-מטרת רווח. מה שמעניין במיוחד בכתבה הוא החלק המרכזי והמשמעותי שיש לישראלים לא רק במה שהורגלנו לשמוע בהקשר למעורבות באפריקה, כלומר בעיקר סחר ביהלומים ונשק, ולעיתים גם חקלאות ובנייה, אלא בפיתוח תשתיות אזרחיות תוך קידום המודל החדש יחסית של השקעות חברתיות.

הכתבה מתמקדת בפעולתו של איתן סטיבה, שפרש בסוף 2011 לאחר כמעט 30 שנה כשותף בקבוצת LR. הקבוצה התמחתה בעסקאות נשק ובטחון באנגולה, והתרחבה לאחר מכן להשקעות בתחומי תשתיות אזרחיות. LR מגלגלת כיום מחזור של מיליארדי דולרים, ומעסיקה אלפי עובדים באפריקה.  החברה מוזכרת בכתבה תחת השם "קבוצת מיטראלי" (Mitrelli Group) מה שנשמע כמו ניסיון להסוות את הישראליות של הקבוצה תוך שמירה על צליל ישראלי ("מיטראלי") בכל זאת.

אחת ההשקעות המעניינות בה היתה מעורבת קבוצת LR (לפני פרישתו של סטיבה), היתה הקמה של מספר יישובים בחבל ארץ באנגולה שנחשב למעוז המורדים במלחמת האזרחים. במסגרת מאמצי הפיוס של נשיא אנגולה שכללו בין היתר שותפות בממשלה עם מי שהיו בעבר ראשי המורדים, פנתה הממשלה להקים  יישובים חקלאיים בדגם המושב הקלאסי משנות ה-50 של ישראל. בדגם זה חלק מתשתיות הייצור החקלאי נעשו בפיקוח של המדינה, ותוך שיתוף כלכלי חלקי בין חברי 'המושב'. הפרוייקט הצליח למשך מספר שנים, אבל לפי הכתבה בפורבס הוא הידרדר ל-"אי-סדרים" עם יציאת האחריות הניהולית של LR ומעבר הניהול אל נציגים מטעם ממשלת אנגולה. ב-2009.
הקמת קרן השקעות חברתית באנגולה
ב-2011 פרש איתן סטיבה מקבוצת LR והקים קרן עסקית בשם Vital Capital. מטרת הקרן היתה לממש את הרציונל של השקעות חברתיות (Impact Investing), כלומר לפיתוח שאינו כרוך בהשקעות בתשתית ובמעורבות ניהולית של מוסדות מדינה (בשונה ממודל ההשקעה בפיתוח המושבים בה היתה מעורבת LR). הקרן קנתה כ-40% ממניות 'המושבים' וקיבלה את הסמכות הניהולית למשקים החקלאיים. לפי הדיווח של דייווין ת'ורו (כתב פורבס) תחת ניהולו של נציג קרן ויטל, אבי אושרוביץ, המשקים חזרו לשגשג ולהשפיע באופן חיובי על פיתוח החקלאות והפחתת התלות של אנגולה בייבוא של תוצרת חקלאית בסיסית (כגון ביצים וחלב).פרויקטים נוספים של קרן ויטל הם בניית בתי מגורים ברי השגה (בניהול נמרוד גרבר) במודל של חיימה לרנר מהעיר קוריטיבה הברזילאית (הידועה כעיר 'הירוקה' בעולם), ופרוייקט הקמת קמפוס לאספקת שירותים ותשתיות רפואיות בסטנדרט בינלאומי (בניהול שי רצאבי).


הצג מפה גדולה יותר

הכתבה מרתקת, ומוכיחה כי יש בישראל פוטנציאל להיות מבשרת חדשנות חברתית. מעניין גם לציין כי הקשר הראשוני לכתבה נוצר בכנס שנתי שערך מכון מילקין בארצות הברית, מכון זה מעורב בישראל בקמת הקרן הממשלתית להשקעות בעסקים חברתיים ובפעילות שמקדמת קרן פוטלנד להקמת קרן השקעות פרטית מסוג זה. יחד עם זאת, הכתב מקדיש התייחסות רחבה לתרומה של הישראלים באנגולה מבלי להתייחס לרקע ההיסטורי של היחסים בין ישראל למדינות אפריקה שקיבלו עצמאות בקרבה לעצמאות של ישראל. ובמיוחד בולט העדר התיחסות לתמיכה שהציע ישראל למדינות אלה בשנות ה-50 וה-60. במיוחד בהקשר של בניית תשתיות אזרחיות והכשרה חקלאית.

 

תגיות:   · · · · · · · · · · · · ניתן להגיב.

השקעות להשפעה חברתית (Impact Investing) – הגדרה לתופעה חברתית-פוליטית חדשה

27 בדצמבר, 2012 מאת Asaf
ניתן להגיב

'שוק השקעות להשפעה חברתית' [חלק א']

אחת המגמות הבולטות של שנת 2012 בזירת היזמות החברתית בעולם ובישראל היא החשיבה על כיווני מימון חדשים עבור מיזמים חברתיים, במהלכה קיבל רעיון 'השוק להשקעות חברתיות', או 'השקעות להשפעה חברתית' (Impact Investing) תנופה אדירה. בין היתר נרשמו בחודשים החולפים כמה פריצות דרך במימון מיזמים חברתיים בעולם (ששיאן הוא הקמת בנק להשקעות חברתיות בשיתוף ממשלת בריטניה) ובישראל (עם השקת קרנות חדשות, פרסום דוחות, עריכת כנסים, ופעילות  גוברת מצד מוסדות ממשלתיים בנושא).

המאמץ לפתח שוק להשקעות חברתיות הוא בעל פוטנציאל חיובי גדול מאד ליזמות חברתית ולאופן שבו מפותחים ומסופקים שירותים חברתיים בכלל. אני מקווה לסקור כאן בתקופה הקרובה את המגמות והשחקנים הבולטים בתחום בישראל ובעולם.  בסדרת הפוסטים הקרובים אתייחס לתרומה האפשרית של המודל, אבל גם אשתדל לפתח נקודות לביקורת. אני מקווה להצביע על המחירים החברתיים שהטמעה להוטה מדי של המודל עלולה לגבות, ולחשוף כמה הנחות יסוד שמצויות בלב רעיון 'השוק להשקעות חברתיות' שראוי לשים אליהן לב.

Confederate 100 Dollars

 מהי השקעה להשפעה חברתית?

  בדו"ח שכתבה עו"ד דידי לחמן מסר בשיתוף אלעד כץ וצוות ממכון מילקין (דו"ח מרשים מאד בהיקף החומר שנסקר בו, במורכבות הרעיונות שהוא נוגע בהם, וכל זאת תוך שמירה על טיעונים ברורים וחדים) מציע את ההגדרה הבאה:

  "השקעה חברתית היא השקעה פיננסית שבמסגרתה נלקחים בחשבון בעת החלטת ההשקעה, נוסף על התשואה הכלכלית, גם שיקולים חברתיים או סביבתיים" (עמ' 15).

  פרנק רוג'ר (Farnk Roger) מייסד חברת LSS לייעוץ להשקעות עסקיות-חברתיות (Innovare Advisors LLC), מסתייע בהגדרה של חברת 'מוניטור גרופ' (Monitor Group) לפיה 'השקעה להשפעה חברתית' היא:

  "  'השקעת הון בעסקים וקרנות שיכולות לספק פתרונות בקנה מידה גדול שפילנתרופיה בלבד בדרך כלל לא יכולה להיות מופנית אליהן'.  [על כך מוסיף רוג'ר כי] הגדרות אחרות כוללות באופן רחב יותר גם תרומות מקראודסוסינג (Crowdsouring), קרנות למלגות, קרנות הון-סיכון פילנתרופיות, וארגוני מימון למטרות שלא-למטרות רווח שמדגישים 'את המשימה [החברתית] קודם' על פני 'החזר השקעה קודם' בהשקעותיהן".

  אני, לעומת זאת, מעדיף להגדיר 'השקעות להשפעה חברתית' כמושג המבטא שאיפה ליישם את עקרונות המסחר בשוק הפיננסי-עסקי אל זירת הפילנתרופיה והמימון המדינתי של שירותים חברתיים. גישה כזו מניחה שמסחר חופשי ותגמול כספי הם האמצעים היעילים ביותר לקבוע את ערכו של מיזם כלשהו (עסקי או חברתי) ולתגמל אותו במציאות שבה המשאבים הקיימים מוגבלים.

מה חשוב להדגיש כשאנחנו מדברים על פיתוח 'שוק להשקעות חברתיות'

אני מציע דווקא את הניסוח המודגש כאן, מפני שהוא לא סותר את הניסוחים הקודמים ובמקביל מדגיש את הנחות היסוד והכוחות המניעים את תנועת 'השוק להשקעות חברתיות'.  בהגדרה המוצעת כאן מודגשת  האמונה העיוורת בכך שהשוק הוא הכלי האמין והטוב ביותר (כאילו לא היו משברים כלכליים מעולם). מעניין במיוחד לראות שהמשבר הכלכלי שהחל בסוף שנת 2008 עם התפוצצות בועת הלוואות הסב-פריים בארצות הברית, פרץ  עקב מוצר פיננסי שניתן לראות בו מוצר פיננסי 'חברתי', היות והלוואות הסב-פריים ניתנו לבעלי הכנסה לא יציבה שבנקים היו נמנעים באופן מסורתי מלספק אותן.

בנוסף, הסתמכות על ההגדרה המוצעת כאן מצביעה על כך שההיגיון המניע את תנועת 'השוק להשקעות חברתיות' הוא אותו ההיגיון שמניע את מדיניות ההפרטה של שירותי מדינה רבים. בשני המקרים המגמה היא להכניס עקרונות ניהול של שוק, או שוק למחצה, אל זירת העשייה החברתית.

לבסוף ההגדרה הזו מאפשרת לטעון שהתנועה של 'שוק כלכלי לפעילות למטרות חברתיות' לא עוסקת רק בדרכים להביא עוד כסף למיזמים חברתיים (כפי שטוענים רבים מחסידי השיטה), אלא מציעה דרך חדשה לנהל החלטות על איך ראוי לספק שירותים חברתיים בכלל. במילים אחרות, חשוב לשים לב שכשאנחנו מדברים על 'מודל לפיתוח שוק להשקעות חברתיות', אנחנו בעצם מדברים בשפה המציעה מודל פוליטי-חברתי חדש (לטוב ולרע).

אתם מוזמנים להירשם לעדכונים במייל כדי לקבל הודעה על הפוסט הבא בסדרת 'השקעות להשפעה חברתית' .

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · · · · תגובה אחת