הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

קרנות השקעות חברתיות בישראל [חלק ג' בסדרת 'שוק להשקעות חברתיות']

18 במרץ, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

מידע חדש על קרנות ההשקעות החברתיות  בישראל  (דיווח מכנס המרכז לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים)

בקשר החברתי הקדשתי את שני הפוסטים הקודמים לתופעה הצומחת של פיתוח השקעות חברתיות. סקרתי את התופעה מבחינה תיאורטית [חלק א']  ואחר כך את  המודלים הבולטים בעולם להשקעות חברתיות [חלק ב']. כעת אסקור את ההתפתחויות העיקריות בשוק ההשקעות החברתיות בישראל .

ביום שלישי שעבר (12 מרץ 2013)  ערך המרכז לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים את הכנס השנתי השני שלו (הכנס יצא הפעם מהמכללה האקדמית בית-ברל  והתארח בבית הספר למנהל עסקים, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב). המושב הראשון הוקדש להשקעות בעסקים-חברתיים בישראל. על במה אחת התארחו שלושה נציגים של הקרנות הפעילות ביותר כיום בהשקעות בעסקים חברתיים בישראל:  'IVN', 'דואליס' והקרן החדשה שייסדה 'קרן פורטלנד' בישראל (שבהזדמנויות אחרות הוצגה תחת השם- 'Social Finance Israel'). השילוב של שלושת הדוברים סיפק תמונת מצב על שוק ההשקעות החברתיות בישראל. איציק דנציגר כנציג של IVN  ציין כי  הקרן פונה היום להשקיע במיזמים עסקיים-חברתיים שיש להם השפעה חברתית שהיא מעבר לפעילות הישירה של העסק (כלומר מיזמים שהצלחתם יוצרת שינוי במעגלים רחבים יותר בכלל הקהילה, מעבר לאוכלוסיה שנהנית מהמיזם באופן ישיר). חנוך ברקת, מייסד דואליס, חשף בפעם הראשונה בציבור כי מחזור העסקים בהם משקיעה הקרן נע בין 40 ל-50 מילון שקל בשנה.  היקף העולה בהרבה על ציפיותיו כשנכנס לראשונה להשקיע בתחום. ירון נוידרפר, הציג את קרן פורטלנד והמחויבות שלה לפיתוח המודל של אגרות חוב חברתיות בישראל (מודל חדשני, שטרם יושם בישראל ושסקרתי אותו בחלק ב' של סדרת הפוסטים).  בשיחה שבהפסקת הקפה שמעתי את סיסיל בלילוס, ממייסדי קרן אימפקט פירסט Impact 1st  מציינת כי הגיוס לסבב ההשקעות הראשון ממשיך (תהליך ממושך הרבה יותר מגיוס השקעות הון-סיכון עסקיות, אבל צפוי מבחינתה), ושהקרן קיבלה לאחרונה אישור בארצות הברית כי ההשקעות בה יוכרו כתרומה מוכרת לצרכי מס.

חודשים ספורים מהקמת קרן ממשלתית להשקעה בעסקים חברתיים

נוסף על הקרנות הללו הופיעה בשורה חדשה – כי הקמת הקרן הממשלתית המדוברת מזה זמן, צפויה לקום בקרוב ולפעול בחודשיים-שלושה הקרובים. הקרן בשיתוף ממשלת ישראל ותורמים פרטיים, מיועדת לעידוד השקעות בעסקים חברתיים מתחום ההשמה ותעסוקת אנשים עם צרכים מיוחדים. לראשונה הציג פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, את הסיבות שהביאו אותו לקדם ולתמוך בהקמה של קרן מטעם המדינה שתסייע לצמיחת השוק של עסקים חברתיים. למרות שההשוואה לקרן יוזמה המיתולוגית (קרן ממשלתית שהוקמה בתחילת שנות ה-90 ונחשבת לקרן ההון-סיכון שהניעה ואיפשרה לישראל להפוך ל-'אומת הסטארט אפ' שהיא היום) מוזכרת פעמים רבות ביחס להקמת הקרן הממשלתית החדשה, פרופ' קנדל ציין כי המודל של עסקים חברתיים  לא צפוי להפוך את ישראל למדינת הסטארט אפ בתחום עסקים חברתיים. להערכתו השוק הישיר של השקעות ומחזור הכספים של עסקים חברתיים צפוי להישאר קטן יחסית גם בטווח הרחוק (זאת בהשוואה לכלל הכספים המושקעים בעמותות וארגוני עשייה חברתית).

הסיבה שפרופ' קנדל כממונה על ייעוץ בתחום מדיניות מקרו-כלכלית, בוחר לקדם את תחום העסקים החברתיים בישראל, טמונה לדבריו לא בגודל השוק הפוטנציאלי של העסקים החברתיים אלא בחדשנות במדידת תפוקות חברתיות – שהיא יכולה לחולל. לתפיסתו, עסקים חברתיים מחייבים את המדינה לבחון ולפתח קריטריונים להערכה של תשואה חברתית על ההשקעה (Social Return On Investment – SROI), פרופ' קנדל מקווה שמודל המדידה של תשואה חברתית יסייע לממשלה בעתיד בניהול מכrזים שהיא מנהלת על שירותים חברתיים, ובקביעת העמותות היעילות ביותר  הפונות למרכז (ובכך לנהל ביתר יעילות את כספי משלמי המיסים). הטיעון הזה, של פרופ' קנדל, מחזק לדעתי את הטענה שהעלתי קודם לכן (בפוסט הראשון של הסדרה) – כי השקעות חברתיות הוא ביטוי פוליטי-חברתי חדש ומשוכלל יותר למציאות שבה המדינה אינה רוצה להיות ספק ישיר של שירותים (אבל לא בהכרח נסוגה מהאחריות לפקח ולממן את השירותים החברתיים המוצעים לאזרחיה).

סקירה נוספת על המושב הראשון בכנס ניתן לקרוא בכתבה של אורן מג'ר בדה-מרקר.

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · · · · ניתן להגיב.

IVN משיקה את 'טנדם' – קרן חדשה למיזמים עסקיים-חברתיים

21 בנובמבר, 2012 מאת Asaf
ניתן להגיב

המפגש השנתי של חברי IVN – 'רשת הון-סיכוי ישראל' התקיים היום בתל-אביב. אריק בן-חמו יו"ר הרשת, הכריז על הקמת קרן חדשה – 'טנדם' (Tandem Fund), שתתמקד בהשקעות במיזמים עסקיים-חברתיים. ארגון IVN – רשת של תורמים מיזמות ההיי-טק, קיים ופועל כעשר שנים, כשבשנים האחרונות הוא מהמובילים בקידום יזמות חברתית בישראל, בעיקר דרך תוכנית הדגל שלו – חונכות ליזמים חברתיים. התוכנית עברה שינויי לפני כשנתיים והתמקדה במתמיכה במיזמים חברתיים בעלי פוטנציאל עסקי. נדמה שהשנה לוקחת IVN צעד נוסף לכיוון התמיכה ביזמות חברתית שכוללת עשייה עסקית-מסחרית.
הקרן נמצאת בשלבי גיוס מתקדמים – כמילון ש"ח מתוך כ-1.5 מיליון ש"ח לסבב הגיוס הראשוני כבר הובטחו. הקרן צפויה להשקיע כ-100 עד-150 אלף ש"ח בכל מיזם עסקי-חברתי.

תחומי ההשקעה של IVN נותרו כבעבר: מיזמים בתחום הסביבה, החינוך, הכלכלה. אולם הפעם הקרן תתמקד במיזמים מסוג זה שרלוונטים לקהילות ולנושאים הבאים: המגזר הערבי, הקהילה האתיופית, פיתוח העיר ירושלים, או אזורי פריפריה, ופיתוח תעסוקה.  בהתאם למגמה שהתחילה בשנתיים הקודמות, הקרן שמקימה IVN תשקיע במיזמים קיימים ופועלים – שמבקשים להרחיב את ההשפעה שלהם.

על המגמה החדשה – קרנות למיזמים עסקיים חברתיים בישראל

הקמת 'טנדם' מצטרפת למגמה מעניינת בזירת היזמות החברתית בשנה האחרונה – של התרחבות הקמת קרנות שמערבות בין פילנתרופיה להשקעה עסקית. הקרנות החדשות שואפות להשיג רווח כספי צנוע (יחסית לקרנות הון-סיכון רגילות) או לפחות לכסות את ההשקעה במיזמים.
הקרן המובילה בישראל במודל המעורב הזה היא 'דואליס'. קרנות בעלות נטייה יותר עסקית – המשקיעות במיזמים עסקיים שדרך הפעילות שלהם מייצרים ערך חברתי , הן 'Impact First', וקרן נוספת שמייסדי ה-'HUB תל-אביב' מגייסים בימים אלה. לאחרונה החל משרד ראש הממשלה לחפש שותפים ל'קרן יוזמה חברתית' שתשקיע במיזמים עסקיים-חברתיים בתחום התעסוקה לבעלי צרכים מיוחדים. לצד אלה החלה פעילות מעניינת בישראל לקידום השקעות באגרות חוב חברתיות. פעילות שמקדם סר רונלד כהן (שנתן הרצאה מרתקת על הנושא במפגש של IVN] באמצעות קרן פורטלנד, בשיתוף מכון מילקין. שם הקרן החדשה היא – 'Social Finance Israel' והיא תנוהל על ידי סמנכ"ל הכספים של הסוכנות היהודית לשעבר, ירון נוידרופרקרן טנדם שמגייסת כעת 'משקיעים' (כלומר פילנתרופים שמתעניינים בתחום ההשקעות החברתיות) ממוקמת מעט יותר לצד החברתי מהקרנות האלו – מפני שהיא אינה מיועדת להשיא רווח כספי כלשהו למשקיעים (ולכן ההשקעה בקרן תוכל להיות מוכרת כתרומה פטורה ממס), אלא להשתמש ברווחים שיושגו לטובת השקעות במיזמים עסקיים-חברתיים חדשים.

לדעתי המגמה הזו, של השקעות חברתית היא חשובה להעשרת מגוון הסוגים של ארגונים שפועלים למען מטרות חברתיות. יחד עם זאת נדמה לי ש-IVN עלולה להתרחק עקב ההחלטה הזו, מאחד היתרונות והתרומות המשמעותיות שהיו לה לאורך השנים בשדה הפילנתרופי בישראל. IVN תמיד בלטה בליווי ובתמיכה שהעניקו מתנדבים יזמי היי-טק מנוסים. המגמה שמתרחשת בשנים האחרונות – היא של התרחקות מהקשר ההדוק בין יזם חברתי – אדם עם רעיון חדשני לשינוי בחברה, ובין היזם הטכנולוגי – שליווה ותמך בו. צעד ראשון בהתרחקות הזו החל לפני כשנתיים עם ההחלטה להשקיע במיזמים קיימים, במקום ביזמים בעלי רעיון חדשני. כעת, עם הקמת קרן מתווכת בין IVN למיזמים, יתכן שהתרומה הייחודית הטמונה בקשר הדוק בין מתנדבים מעולם היזמות הטכנולוגי ליזמים חברתיים עלולה ללכת לאיבוד לגמרי.

תגיות:   · · · · · · · · · 5 תגובות

הפניות (נוספות) ליזם החברתי המתחיל

5 בספטמבר, 2011 מאת Asaf
ניתן להגיב

לפני יותר משנה פרסמתי כאן פוסט בנושא רשימת אתרים ליזם החברתי המתחיל. הרבה ארגונים התווספו מאז לשדה היזמות החברתית, שנדמה שהולך וצומח, ואפילו לא מתקרב למיצוי מבחינת אפשרויות התמיכה שמופיעות, ומספר הארגונים החברתיים שמתעניינים בהקמה של מיזמים עסקיים (מניבי הכנסה) במסגרת הפעילות שלהם. הפוסט הזה מוקדש לסקירה של מקורות שניתן ללמוד דרכם על יזמות חברתית בישראל היום,  ולסקירה של ארגוני התמיכה הבולטים בשדה בארץ.  אתם מוזמנים להגיב ולהוסיף הפניות רלוונטיות נוספות.

למידה על  מיזמים חברתיים בישראל

  1. דו"ח חדש הסוקר את תחום היזמות החברתית-עסקית בישראל ובעולם. נכתב על ידי גיא אברוצקי ואופק אשכנזי, מארגון נובה – עמותה של סטודנטים למנהל עסקים המתנדבים להעניק ייעוץ ארגוני, פיננסי ויזמי לארגונים חברתיים. בעמוד 31 קיימת סקירה של הארגונים התומכים ביזמות חברתית בישראל, הדו"ח זמין להורדה מאתר היועצים בנושא אחריות חברתית-תאגידית Good Vision(לא מצאתי קישור באתר נובה).
  2. דו"ח חלוץ (משנת 2010) שחיברה עו"ד רחל בנזימן על יזמות עסקית-חברתית בישראל – עו"ד בנזימן מרצה ומייעצת בתחום, ובעבר ניהלה את האגודה לזכויות האזרח. כמו כל סיפור יזמי מוצלח, בנזימן 'גילתה' את תחום המיזמים העסקיים בעמותות מתוך הכרותה עם המצוקה של עמותות בגיוס כספים. היא מאמינה שמיזמים עסקיים יסיעו להגדיל את טווח הפעילות ואת היציבות של ארגונים חברתיים בישראל , ויעזרו לצמצם את התלות בקרנות פילנתרופיות ותורמים פרטיים. את הדו"ח חיברה אחרי שהגיעה למסקנה שהנושא של מיזמים חברתיים לא מפותח כלל בישראל, גם בהקשר זה מדהים לגלות עד כמה השתנה והתפתח התחום בשנה החולפת.
  3. הזדמנויות לסדנאות וקורסים על יזמות חברתית מצד אנשי שטח וארגונים העוסקים בכך ביום-יום  הולכות ומתרחבות –  'בית-הספר לעסקים חברתיים' שהוקם לאחרונה מקיים מספר קורסים מובנים בתחום (רשימה של סוגי ההדרכות נמצאת באתר בית-הספר). דוגמה לרשימת המרצים (שחלקם מוזכרים בפוסט הזה) שתרמו להדרכות בעבר, ניתן לראות בקורס שהם העבירו ב-'HUB' בתל-אביב. מרצה עצמאית נוספת היא  עפרה פלמר-גרנות, שכותבת בבלוג שלה גם על מיזמים חברתיים-עסקיים ומקיימת הדרכות וייעוץ בתחום.
  4. הפרום האקדמי ליזמות חברתית –  גם הוא מרכז חדש, יוזמה של בית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם ארגון שתי"ל וארגון טופז. הפורום קיים כנס השקה אקדמי-יישומי בחודש יוני האחרון (2011). לצערי לא הספקתי להגיע, למזלי הקלטות וידאו מהכנס זמינות באתר.
ארגוני תמיכה ליזמים חברתיים בישראל

  1. IVN – רשת של תורמים מעולם ההיי-טק שמתמקדת בשנים האחרונות בתמיכה וליווי של יזמים וחברתיים, בשנה האחרונה מתמקדת הקרן בתמיכה לארגונים קיימים בעלי פוטנציאל למיזם עם הכנסה כספית.
  2. קרן דואליס – קרן השקעות שממנת ומשקיעה במיזמים חברתיים-עסקיים תוך ציפייה לקבל החזר כספי על ההשקעה. המייסד והמשקיע המרכזי בדואליס הוא חנוך אלן ברקת.
  3. קרן אשוקה (הסניף בישראל) – מנוהלת בארץ על ידי ד"ר ניר צוק. מתמחה באיתור, ליווי והצמחה של יזמים חברתיים. בשונה משתי הקרונות הקודמות, אשוקה מחפשת בעיקר רעיונות חדשים שטרם נוסו ויש להם פוטנציאל מהפכני ביחס למצוקות חברתיות וותיקות, ולא בהכרח שמה דגש על פוטנציאל להכנסה עצמית מהמיזם החברתי.
  4. ארגון קמרון – בעבר קיימה קרן פראט  תוכנית תמיכה לניהול ארגוני בעמותות בשם תוכנית פארדלר. מעט לאחר הכנס שערכה קרן פראט בסוף שנת 2009, ושנחשב לאחד מאבני הדרך בכניסת יזמות חברתית לישראל, נסגרה תוכנית פארדלר ותחתיה הוקם ארגון קמרון (בשיתוף עם קרן יד הנדיב וקרן כהנוף). פעילות קמרון מיועדת לתמיכה בתשתית הניהולית-פיננסית בארגונים ללא מטרת רווח. בשנה החולפת השיק הארגון מספר מחזורים של תוכנית 'תבונה', שמטרתה לחנוך ולהנחות עמותות סביב ההתנהלות הפיננסית שלהם. התמיכה כוללת ייעוץ ותכנון של מיזמים מניבי הכנסה עצמית לעמותה. האתר של קימרון נמצא בבנייה, ומדי פעם הם מפרסמים קול קורא להרשמה לתוכנית החונכות שלהם.

כיכר מסריק, תל-אביב אוגוסט 2011 תמיד אופטימי

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · 5 תגובות

IVN משיקה תוכנית מחודשת ליזמים חברתיים

9 ביוני, 2010 מאת Asaf
ניתן להגיב

בשקט בשקט חזרה הקרן הפילנתרופית 'רשת הון סיכוי ישראל' (IVN) לאחר הפסקה של שנה לאתר מועמדים נוספים לתוכנית התמיכה שלה ביזמים חברתיים. התוכנית שצמחה בשנת 2004 בהשראת תוכניות עולמיות לתמיכה ביזמים חברתיים, ובעיקר בהשפעת המודל של קרנות Echoing green ושל אשוקה (שהקימה בינתיים סניף ישראלי בשנתיים האחרונות) היא מהראשונות בארץ שאימצו את התפיסה הרואה ביזמות תכונת אופי שחוצה מגזרים, ואינה שייכת רק לפעילות עסקית. ההנחה המרכזית שעומדת בבסיס הפעילות של IVN  היא כי ניתן למצוא קווי דמיון בין התכונות והאתגרים שעומדים בפני מי ששואף להוביל רעיון חברתי חדשני אל שלב הפיתוח והעשייה, לבין מי ששואף להוציא רעיון טכנולוגי או עסקי חדשני עד לשלב מימושו כמוצר שניתן למכור בשוק.

קהל יעד חדש לתוכנית

בתוכנית התמיכה והליווי שפורסמה השנה ישנם כמה שינויים מהותיים מבעבר. עד השנה פורסם קול קורא אחת לשנה, ומתוך מאות פניות נבחר מספר מצוצמם של יזמים (בין שניים לשבעה). השנה הקרן פתוחה להגשת מועמדות לכל אורך השנה, כאשר בכל רבעון יוזמנו היזמים לאחר מיון ראשוני, לראיון בפני וועדה של מתנדבים וצוות הקרן. הקריטריונים לבחירת היזם נוסחו השנה באופן צר יותר: בעבר התאפשר לכל מי שיש לו רעיון חברתי, עם דגש על חדשנות, להגיש מועמדות ועיקר הדגש הושם על אישיות היזם, החדשנות והיתכנות של הרעיון שלו, והרלוונטיות של הרעיון לקרן. התוכנית המחודשת שמה דגש רב יותר על המיזם והארגון שהקים ופחות על היזם. הנחה זו מורגשת בעיקר בכך שהקרן השנה פונה לארגונים בעל מחזור שנתי של כ-500 אלף שקל ומעלה.  להערכתי אמנם יש סיכוי שיתקבלו לבסוף גם מיזמים בעלי מחזור נוכחי קטן יותר, אולם תנאי הסף הזה מהווה הצהרת כוונות ברורה: "אנחנו כבר לא עוסקים רק באנשים עם רעיונות טובים, אלא במי שכבר הוכיח שהוא יכול להקים ולנהל ארגון". החלטה כזו גם משקפת את האמונה של IVN כי היא מי שיכול לנצל באופן המלא ביותר את הכסף והידע שיש לקרן ומתנדביה לתרום, הם יזמים שמעוניינים לפתח את הארגון שלהם מפעילות ברמה אזורית לפעילות ארצית. שינוי גדול נוסף הוא שהקרן מחפשת יוזמות שיש להן מרכיב עסקי בפעילות. כלומר, גם אם אתם מנהלים מוסד ללא כוונת רווח, הקרן מצפה מכם שבשלב שבו תגישו מועמדות תתקיים אצלכם פעילות מסחרית (יתכן שיתפשרו גם רק על רעיון לתוכנית) שמכוונת לסייע בגיוס ההכנסות לארגון. תנאי הסף המלאים מפורטים באתר הקרן.

אז מה מקבלים בתוכנית?

בעבר, לרוב המתקבלים לתוכנית הוצעה מלגת קיום שמטרתה לאפשר ליזם להתמקד בהוצאת הרעיון אל הפועל. הקרן גאה במיוחד גם בצוות מתנדבים מתעשיית ההיי-טק בישראל. כל מלגאי בתוכנית מקבל ליווי צמוד של אחד מהמתנדבים בקרן, בעל ניסיון ניהולי רב – 'מנטור' שזמין עבור היזם להתייעצות וחשיבה משותפת (בשיחה שבועית או בהתאם לקשר שנוצר בין היזם למנטור). בנוסף ישנן סדנאות בנושאים מעשיים, כגון סדנת שימוש בתקשורת ובמדיה החברתית, סדנה לשיפור הצגת היוזמה לקרנות פילנתרופיות (בהשתתפות נציגים מקרנות גדולות בארץ שנתנו משוב לכל משתתף) ומפגשי חשיבה משותפים בין היזמים לקבוצות מנהלים מנוסים מתעשיית ההיי-טק (בעיקר). אני מעריך שהחל מהשנה תבוטל המלגה האישית ליזם, והקצאות הכספים יקבעו בהתאם לצרכי היוזמה, יתכן שחלק מהכספים יהיו זמינים רק כהלוואה לטובת פיתוח המיזם העסקי בארגון.

תגיות:   · · · · · 2 תגובות