הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

הושקו שתי תחרויות למיזמים במדינות המתפתחות (Pears Challenge והמדען הראשי)

23 בינואר, 2014 מאת Asaf
ניתן להגיב

מעל 100 יזמים חברתיים ויזמי טכנולוגיה, התכנסו השבוע ב'קמפוס גוגל תל-אביב' כדי לשמוע על שתי תוכניות חדשות לעידוד יזמים מישראל לפנות לשוק במדינות המתפתחות.

    • עבור מי שנמצא בשלב הראשוני של גיבוש רעיון ומודל עסקי, נפתחה תחרות ה-"Pears Challenge".
    • עבור יזמים בעלי רעיון מגובש יותר, השיקו המדען הראשי והסוכנות הישראלית לפיתוח ('משב') את  תוכנית "Grand Challenges Israel".IMG_0009

 

The Pears Challenge : התחרות פונה לכל יזם עם רעיון שיכול להתאים לקידום והקלה של מצוקות עמן מתמודדים תושבי מדינות מתפתחות, כגון מצוקת מים נקיים, או נגישות לשירותי בריאות. הרעיון צריך להיות חדשני ובעל כדאיות כלכלית לצד התרומה החברתית שבו. מתוך המועמדים יבחרו 10 יזמים שיזכו לקבל סדנאות הכשרה על ידי מרצי הזירה לעסקים חברתיים -מינגה, מנטורינג של אנשי עסקים ויזמים בעלי ניסיון במדינות המתפתחות וחיבור לארגון עולמי המתמחה בתמיכה למיזמי פיתוח (GSBI). בסיום שלושת החודשים יציגו המשתתפים בפני משקיעים מנוסים שיבחרו את הזוכה. הקבוצה הזוכה תקבל הזדמנות לבקר במדינה מתפתחת וללמוד מקרוב, מהשטח, על בניית המיזם.

התחרות היא יוזמה של "תוכנית פיירס" לחדשנות ופיתוח בינ"ל, בביה"ס לממשל ומדיניות באוניברסיטת תל-אביב. על אף מיקומה באקדמיה, התוכנית לא מעבירה קורסים או סדנאות, אלא פועלת באופן הדומה למכון מדיניות וממשל מצד אחד (באמצעות עבודת לובי פוליטי לטובת הנושא במשרדי הממשלה), וארגון חברתי אקטיביסטי מצד שני (בין היתר על ידי הקמת ארגון-בן, בשם IsraelDev, שמעודד מפגשים בין יזמים החושבים על פיתוח מיזמים במדינות עניות). מטרתו האסטרטגית של המכון היא לרתום את היזמות והחדשנות המתרחשת בישראל לטובת פתרונות למצוקות במדינות בעולם המתפתח.  התוכנית נתמכת על ידי קרן משפחתית בריטית (Pears Foundation).

 באירוע ההשקה דיברו מספר יזמים על ניסיונם במדינות המתפתחות, ועל הייחודיות של יזמות כזו בהשוואה ליזמות במדינות מפותחות כלכלית. הדוברים הציגו תובנות וסיפורים מרתקים, אני מקווה להרחיב עליהן בפוסט המשך. ראש תוכנית  ד"ר עליזה בלמן ענבל ומובילת התחרות הציגה אותה באופן הבא: "המשק הישראלי ברובו מכוון להצלחה בארה"ב ואירופה. כיום גורמים בממשלת ישראל מכירים בחשיבות של התחום, ואף החליטו להקצות משאבים ומענקים ליזמים שיפתחו עבור מדינות מתפתחות. אנחנו רוצים להעלות את המודעות לפוטנציאל הטמון בשווקי הענק המתעוררים – אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית ולהכשיר יזמים ישראלים בתחום זה, בכדי שיוכלו גם לזכות במענקים שמקצה לכך הממשלה.  ישראל שחקנית מובילה בתחומים שיכולים לסייע למדינות אלו, כך שהיא יכולה להוות גורם מוביל ומרכזי בתהליך של שינוי ממשי בעולם".

IMG_0014

ד"ר עליזה בלמן ענבל מציגה את תחרות Pears Challenge

  פרטים נוספים, באתר התחרות: The Pears Challenge

 Grand Challenges Israel: זוהי הגירסה הישראלית ליוזמה עולמית לקידום מיזמים עסקיים וטכנולוגיות שיכולות להקל על מצוקות בעולם המתפתח. היוזמה היא של המדען הראשי ו-'משב' (סוכנות ממשלית לפיתוח במדינות עניות). תחרות זו פתוחה עד סוף מרץ, והיא מציעה מימון של עד 500,000 ש"ח למיזמים הנבחרים.

פרטים באתר הקול-קורא.

ריבוי שחקנים הוא תנאי להצמחת שוק להשקעות חברתיות

כדי ליצור שוק תוסס, המונע מכניסה של כסף חדש לעשייה חברתית והמנביט בתמורה רעיונות ומיזמים חדשים לפתרון מצוקות רבות שנים, חשוב לקיים מערכת מרובת שחקנים ובעלי תפקידים שונים (כך נטען גם בדו"ח של מכון מילקן בנושא טיפוח השקעות חברתיות). המקרה של שתי התחרויות שהוצגו כאן, (Pears

Challenge, Grand Challenges Israel) ממחיש את הטענה הזו היטב. כדי שהתוכניות האלו יצאו לפועל נדרשה מעורבות של פילנתרופיה פרטית (דרך קרן פירס, המשקיעה מדי שנה בחיבור תרבות היזמות בישראל אל פיתוח במדינות עניות), של ארגונים מדינתיים (דרך המדען הראשי ותוכנית 'משב' הצפויות להקצות עד 500 אלף ₪ למיזמים רלוונטיים), של ארגוני חינוך והכשרה ליזמים עסקיים-חברתיים (הזירה לעסקים חברתיים – מינגה אחראית על תכני הסדנאות שיועברו ליזמים הזוכים בתחרות של קרן פירס), של רשתות חברתיות מקומיות (התאגדות IsraelDev , בתמיכת קרן פירס, המארגנת מפגשי יזמים בתחום וסיפקה את עיקר היזמים שהגיעו לערב ההשקה) ולבסוף גם מעורבות של ארגונים עולמיים המנוסים בתחום (רשת GSBI  האמריקאית פעילה ביישום מיזמים עסקיים-חברתיים בעשרות מדינות מתפתחות שותפה גם היא לתחרות שבישראל, ותצפויה ללוות את היזמים הזוכים).

IMG_0019

תגיות:   · · · · · · · · · · · ניתן להגיב.

לא רק נשק ויהלומים: פורבס חושף את הקשר הישראלי להשקעות חברתיות באפריקה

3 ביולי, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

לפני כשבוע עלתה לאתר הבינלאומי של העיתון פורבס כתבת תחקיר מרתקת על השקעות חברתיות באפריקה. המודל של השקעה חברתית מוצג בכתבה כדרך החדשה לעודד פיתוח כלכלי וחברתי במדינות מתפתחות, וזאת מבלי להתבסס על קרנות פילנתרופיה הממנות בדרך כלל פרוייקטים ללא-מטרת רווח. מה שמעניין במיוחד בכתבה הוא החלק המרכזי והמשמעותי שיש לישראלים לא רק במה שהורגלנו לשמוע בהקשר למעורבות באפריקה, כלומר בעיקר סחר ביהלומים ונשק, ולעיתים גם חקלאות ובנייה, אלא בפיתוח תשתיות אזרחיות תוך קידום המודל החדש יחסית של השקעות חברתיות.

הכתבה מתמקדת בפעולתו של איתן סטיבה, שפרש בסוף 2011 לאחר כמעט 30 שנה כשותף בקבוצת LR. הקבוצה התמחתה בעסקאות נשק ובטחון באנגולה, והתרחבה לאחר מכן להשקעות בתחומי תשתיות אזרחיות. LR מגלגלת כיום מחזור של מיליארדי דולרים, ומעסיקה אלפי עובדים באפריקה.  החברה מוזכרת בכתבה תחת השם "קבוצת מיטראלי" (Mitrelli Group) מה שנשמע כמו ניסיון להסוות את הישראליות של הקבוצה תוך שמירה על צליל ישראלי ("מיטראלי") בכל זאת.

אחת ההשקעות המעניינות בה היתה מעורבת קבוצת LR (לפני פרישתו של סטיבה), היתה הקמה של מספר יישובים בחבל ארץ באנגולה שנחשב למעוז המורדים במלחמת האזרחים. במסגרת מאמצי הפיוס של נשיא אנגולה שכללו בין היתר שותפות בממשלה עם מי שהיו בעבר ראשי המורדים, פנתה הממשלה להקים  יישובים חקלאיים בדגם המושב הקלאסי משנות ה-50 של ישראל. בדגם זה חלק מתשתיות הייצור החקלאי נעשו בפיקוח של המדינה, ותוך שיתוף כלכלי חלקי בין חברי 'המושב'. הפרוייקט הצליח למשך מספר שנים, אבל לפי הכתבה בפורבס הוא הידרדר ל-"אי-סדרים" עם יציאת האחריות הניהולית של LR ומעבר הניהול אל נציגים מטעם ממשלת אנגולה. ב-2009.
הקמת קרן השקעות חברתית באנגולה
ב-2011 פרש איתן סטיבה מקבוצת LR והקים קרן עסקית בשם Vital Capital. מטרת הקרן היתה לממש את הרציונל של השקעות חברתיות (Impact Investing), כלומר לפיתוח שאינו כרוך בהשקעות בתשתית ובמעורבות ניהולית של מוסדות מדינה (בשונה ממודל ההשקעה בפיתוח המושבים בה היתה מעורבת LR). הקרן קנתה כ-40% ממניות 'המושבים' וקיבלה את הסמכות הניהולית למשקים החקלאיים. לפי הדיווח של דייווין ת'ורו (כתב פורבס) תחת ניהולו של נציג קרן ויטל, אבי אושרוביץ, המשקים חזרו לשגשג ולהשפיע באופן חיובי על פיתוח החקלאות והפחתת התלות של אנגולה בייבוא של תוצרת חקלאית בסיסית (כגון ביצים וחלב).פרויקטים נוספים של קרן ויטל הם בניית בתי מגורים ברי השגה (בניהול נמרוד גרבר) במודל של חיימה לרנר מהעיר קוריטיבה הברזילאית (הידועה כעיר 'הירוקה' בעולם), ופרוייקט הקמת קמפוס לאספקת שירותים ותשתיות רפואיות בסטנדרט בינלאומי (בניהול שי רצאבי).


הצג מפה גדולה יותר

הכתבה מרתקת, ומוכיחה כי יש בישראל פוטנציאל להיות מבשרת חדשנות חברתית. מעניין גם לציין כי הקשר הראשוני לכתבה נוצר בכנס שנתי שערך מכון מילקין בארצות הברית, מכון זה מעורב בישראל בקמת הקרן הממשלתית להשקעות בעסקים חברתיים ובפעילות שמקדמת קרן פוטלנד להקמת קרן השקעות פרטית מסוג זה. יחד עם זאת, הכתב מקדיש התייחסות רחבה לתרומה של הישראלים באנגולה מבלי להתייחס לרקע ההיסטורי של היחסים בין ישראל למדינות אפריקה שקיבלו עצמאות בקרבה לעצמאות של ישראל. ובמיוחד בולט העדר התיחסות לתמיכה שהציע ישראל למדינות אלה בשנות ה-50 וה-60. במיוחד בהקשר של בניית תשתיות אזרחיות והכשרה חקלאית.

 

תגיות:   · · · · · · · · · · · · ניתן להגיב.

הושקה הבורסה הראשונה בעולם למסחר בעסקים חברתיים

14 ביוני, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

הבורסה הראשונה בעולם לעסקים חברתיים נחנכה בלונדון ביום רביעי שעבר (ה-5 ליוני, 2013). ההשקה התקיימה בכינוס של ה-G8 ( של המדינות המובילות כלכלית בעולם) בנושא עידוד השקעות חברתיות. הכינוס נערך מעט לפני הוועידה המרכזית השנתית של ה-G-8. ועידה המלווה בהפגנות מתוקשרות  של אקטיביסטים בינלאומיים המוחים נגד הצדדים הפוגעניים של השיטה הקפיטליסטית. יתכן שהמארגנים של ה- G-8 מבקשים לחזק בכך מסר מתחרה לזה של האקטיביסטים, ולהדגיש שקפיטליזם יכול להיות חברתי, ויכול לפעול לטובת הסביבה והחלשים בחברה.

כפי שכתבתי כאן כבר בעבר, אנגליה הולכת מסתמנת כמדינה המובילה בעולם בפיתוח השקעות חברתיות. הוועידה הזו רק חיזקה את מעמדה בתחום, כאשר השר לענייני חברה אזרחית הכריז על השקת הבורסה הראשונה בעולם לעסקים חברתיים:  The Social Stock Exchange. מה שמרשים במיוחד כאן הוא היקף שיתופי הפעולה שמעורב בהשקת הבורסה החדשה: ממשלת בריטניה מציעה למשקיעים הקלות מס, קרן הלוטו הבריטית והבנק להשקעות חברתיות (Big Society Capital) מזרימים את ההשקעות הראשונות לרצפת המסחר, והבורסה של לונדון מציעה תשתיות ורגולציה על העסקים הנסחרים. גם ארצות הברית מקדמת את הנושא של השקעות חברתיות, אבל משום מה נדמה שזה ממש מעט ביחס לגודל הכלכלה האמריקאית, ומעורר תהיות שאולי הממשל האמריקאי יוזם את הצעדים הללו בגלל שהשקעות חברתיות הופכות להיות הדבר הנכון מבחינה תדמיתית, ופחות כדי לחולל שינוי אמיתי.

SSE Logo

 על ההבדל בין 'עסקים חברתיים' ל-'אחריות חברתית של תאגידים'

מעיון ראשוני ברשימת 12 העסקים הנסחרים כיום, נדמה שהבריטים מקיימים גישה פתוחה יחסית לגבי ההגדרה של 'עסק חברתי'. ליתר דיוק הם אינם דורשים שהעסקים הנסחרים בהם יקחו על עצמם התחיבות כלכלית מכבידה יותר מזו של עסק רגיל  (לדוגמה: מסעדה המעסיקה נוער בסיכון, ובמקביל מעסיקה עובד סוציאלי המלווה את הנערים. או בית-מלאכה המעסיק אנשים עם צרכים מיוחדים, ומשלם להם שכר מלא ומקיים על אף שהתפוקות שלהם בהשוואה לעובד מן-השורה אולי נמוכות יותר).  העסקים הנסחרים אפילו לא מוגדרים על ידי הבורסה כ-'עסקים חברתיים', אלא  כ-'עסקים המשפיעים חברתית' (Social Impact Business), כלומר עסקים לכל דבר שלפעילותם הכלכלית יש גם השפעה חברתית. 12 החברות הנסחרות כיום אמנם מחויבות לדיווח חברתי שנתי לפי חמישה קריטריונים, אולם דיווח זה אינו שונה בהרבה מכללי דיווח וולונטריים שקיימים כבר היום במסגרת האחריות החברתית שעסקים מסחריים מן השורה לוקחים על עצמם כבר היום, ומוצגים לדוגמה במדדים כגון מדד מעלה  (שדירוגו השנתי גם הושק השבוע) או תו התקן לאחריות חברתית ת"י 10000 של מכון התקנים.

נדמה שהבעיה בניסוח קריטריון חופשי ופתוח כזה תתגלה כאשר הבורסה תתרחב, ויותר גופים כלכליים יבקשו להיסחר בה בעיקר (ואולי רק) בזכות הקלות המס הניתנות למשקיעים בה. כבר היום נסחרים בבורסה עסקים מגוונים מאד, שהקשר שלהם לעשייה חברתית בהשוואה לעסק רגיל, חלש מאד. כך לדוגמה לצד קאופרטיב אמנים ואספני אמנות נסחרת חברת נדל"ן המחזיקה ומנהלת בניינים המושכרים לשירותי רפואה מופרטים. הסוגיה שממתינה על הפרק היא האם החלון החדש שנפתח כאן לעסקים באשר הם ילך ויתרחב (כלומר יותר עסקים יצהירו על ערך חברתי של פעילותם ויזכו בהקלות מס), או שהבריטים יאלצו לקחת צעד אחורה ולחדד את הגדרת העבודה שלהם ל-עסק חברתי. בכל מקרה בלון הניסוי החדש שהופרח בצורת זירת מסחר המוקדשת לעסקים חברתיים בלבד, ראוי להערכה ולחיקוי בישראל ובעולם.

 דיווח נוסף: בבלוג הפיוניר פוסט.

תגיות:   · · · · 4 תגובות

הגלידה, הבנק והאסיר המשוחרר – שלושה מודלים המקדמים השקעות חברתיות

4 בפברואר, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

Confederate 100 Dollars

[חלק ב' בסדרת 'השקעות להשפעה חברתית'. הרשמו עכשיו לעדכונים במייל, והתעדכנו על הפוסט הבא]

מה המכנה המשותף לתאגיד גלידה אמריקאי, בנק כפרי בבנגלדש, ואסירים משוחררים באנגליה? אני מקווה שבסוף הפוסט, יובהר הקשר (החברתי) בין שלושתם.  בפוסט הקודם דנתי בהשפעה הרעיונית-אידיאולוגית המניעה את תנועת ההשקעות החברתיות (ובשמה המלא 'השקעות להשפעה חברתית' – Impact Investing או Social Investing). טענתי שהשקעה חברתית היא מודל חברתי חדש יחסית, שמבקש לנהל את גיוס והשקעת הכספים למטרות חברתיות תוך יישום עקרונות השוק. ציינתי שראוי לשים לב לכך שגישה כזו מניחה שהשוק הוא מנגנון התגמול הטוב והיעיל ביותר גם עבור שירותים חברתיים (הנחה אידיאולוגית, ולפיכך כמעט בלתי ניתנת להפרכה או שיפוט אמפירי). כעת אשרטט את המודלים המרכזיים המקדמים את רעיון ההשקעות החברתיות. לשם כך, כדאי לחזור להגדרה פשוטה יותר ('הגדרת עבודה') למושג 'השקעות חברתיות':

  'השקעות חברתיות' הוא מושג המתאר כל רעיון שעוסק בהשקעות כספים בעשיה חברתית-סביבתית, הכוללת בנוסף גם תמריץ פיננסי בהתאם לכללי השוק.

  לאור ההגדרה הזאת אפשר לשרטט שלושה מודלים מרכזיים שמתעצבים בשנים האחרונות ועוסקים (כל אחד מהזווית שלו) בפיתוח 'השקעות חברתיות':

  1.  'אגרות חוב חברתיות' (Social Impact Bonds).
  2. קרנות המשקיעות בעסקים חברתיים.
  3.  תאגידי B – תאגידים למטרות רווח חברתי-סביבתי-כספי (Benefit Corporations ובקיצור B-Corporations).

  איגרת חוב חברתית: אג"ח חברתי הוא מודל לפיו גוף מסוים (לרוב המדינה) מתחייב להחזיר למשקיע תגמול על הכסף שהלווה, בתנאי שהמיזם החברתי אליו הלווה את הכסף הצליח לעמוד ביעדים החברתיים שקבע מראש. לדוגמה: עמותה עם מודל חדשני לשיקום אסירים משוחררים מגייסת כסף ממשקיעים חברתיים. הכסף במקרה זה מגיע בתמורה לאיגרת חוב שהנפיקה המדינה, לפיו היא תשלם למשקיעים רק אם העמותה תעמוד ביעד מינימלי שציבה לעצמה, ותוכיח שיותר אסירים משוחררים המשתתפים בתוכנית שלה אכן משתקמים ואינם חוזרים לאורח חיים עברייני (בהשוואה לאחוזי השיקום בתוכניות אחרות). לעיתים טמון באג"ח החברתי גם תגמול רב יותר ככל שההצלחה החברתית המוכחת גדלה, ובמקרה של שיקום האסירים, ככל שאחוז האסירים המשתקמים יהיה גבוה יותר.

המודל של אג"ח חברתי החל להתעצב בשנת 2000 באנגליה. בשנה זו, בעקבות דו"ח שפרסמה ועדה ממשלית שחיפשה דרכים לעידוד השקעות חברתיות, החל תהליך קידום והקמת גופים לעידוד השקעות חברתית בשיתוף הממשלה, ובסופו (12 שנה לאחר מכן, באפריל 2012) הוקם 'ביג סוסיאטי קפיטל' (Big Society Capital) – הבנק הראשון בעולם שמטרתו (בין היתר) היא להשקיע באגרות חוב חברתיות. בהתאם למודל האג"ח החברתי, המדינה צפויה להתחייב לתגמל כספית את הארגונים בהם ישקיע הבנק, אך רק במידה והם יוכיחו שעמדו בהבטחה שהציגו עם הקמת המיזם. לדוגמה: יוכיחו שהצליחו להוריד את אחוז פשיעת הנוער בשכונה מוגדרת (פירוט על החזון המלא של הבנק ניתן למצוא בדו"ח בקישור הבא, ותיאור סוגי השקעות השונים, כולל אג"ח חברתי, בקישור הבא).

Big Society Capital

 

קרנות להשקעה בעסקים חברתיים: קרנות המשקיעות כספים לצד בנקים המלווים כספים לעסקים בעלי מטרה חברתית הם מודל וותיק בנוף הפילנתרופי, וכנראה שגם אחד הראשונים בתחום היזמות החברתית בכלל (ולא רק בתחום הפיננסי-חברתי). אולי הפעילות הראשונה שעסקה בהשקעות בעסקים בעלי אופי חברתי מסוג זה היא זו שיזם הכלכלן מוחמד יונוס, ב-1976, כאשר הלווה דולרים בודדים למספר תושבים כפריים בבנגלדש, במטרה לסייע להם לפתח עסקים עצמאיים ללא תלות במלווי 'שוק אפור' בריבית גבוהה ומנצלת. מה שהחל כמחקר פעולה קטן מימדים, צמח והפך ב-1983 לבנק של ממש, בנק גארמין ('בנק הכפר' – Grameen Bank) העוסק במתן שירותים פיננסיים לעניי בנגלדש. ב-2006 זכה מוחמד יונוס לפרס נובל על פעילותו ולהכרה עולמית שמסייעת לו לקדם את רעיון העסקים החברתיים בכלל, ובפרט את הרעיון של 'הלוואות מיקרו' (הלוואות קטנות הניתנות לרוב למעוטי יכולת במטרה לסייע להם להקים עסק קטן). במקביל, בעיקר במהלך שנות ה-90 והעשור הראשון של שנות ה-2000, נוסדו קרנות וארגונים פיננסים רבים נוספים, ארגונים אלה נעים בין שאיפה להשיא רווח כספי למשקיעים לבין מניעים פילנתרופיים יותר. יחד עם זאת העיקרון המנחה נותר זהה בכולם, והוא שכספי הקרנות והבנקים החברתיים מושקעים במיזמים שמקדמים מטרה חברתית ובמקביל גם מייצרים הכנסה כספית (בהיקף משתנה).

תאגידי B, תאגידים מסחריים המחויבים למטרות חברתיות (B-Corporations): אם בצד שמעניק את הכסף מצויים הקרנות והבנקים, אזי בצד השני מצויים העסקים החברתיים שמקבלים מהם את הכספים. בעוד שחלק מהעסקים הם בעלי מטרתה חברתית ברורה (לדוגמה חנות מזכרות במוזיאון, או מסעדה שעיקר רווחיה מופנים להשמה ושילוב נוער בסיכון) בשנים האחרונות הופיעו תאגידים מסחריים שמצהירים על עצמם כשונים מעסק רגיל בכך שהם מחויבים לצד הרווח הכספי לבעלי המניות, גם  (אם לא במידה רבה יותר) לרווח החברתי והסביבתי. כדי להגדיר ולעודד תאגידים נוספים להדגיש התנהלות באופן חברתי-סביבתי על חשבון (אך לא במקום) מרכיב הרווח הכספי, צמחו מודלים מגוונים למדידה והערכה. אחד המודלים המפורסמים לכך הוא 'תאגיד B' המבוסס על עמותה הפועלת החל מ-2008 בארצות הברית לקידום חקיקה שתעודד הקמה של עסקים מסוג זה. בנוסף מפתחת העמותה מדדים שמעניקים תו 'תאגיד B' לעסקים העומדים בכל הקריטריונים (הדומים כאמור למודלים נוספים כגון זה של דירוג מדד מעלה, אך מחמירים יותר ממנו). באופן לא מקרי ארגון 'הרשת העולמית לעידוד השקעות חברתיות' (The Global Impact Investing Network – GIIN) מעורב גם הוא במודל דומה, אך גמיש יותר, של קידום מדידת השפעה חברתית וסביבתית של עסקים בשם 'איריס' (Impact Reporting and Investment Standards – IRIS), ובקישור כאן ניתן לקרוא על ההבדלים בין שני המדדים.

BCorp_Explained

כל אחד משלושת המודלים שהצגתי כאן הוא עצמאי ומשפיע על תחום ייחודי בפני עצמו, אבל מודלים אלה גם קשורים זה לזה. הם מהווים חלק מאותה תנועה, מהפסיפס שמרכיב את המושג 'השקעות חברתיות'. כאשר מקבצים אותם תחת הגדרה אחת, אנחנו זוכים לקבל תמונה מורכבת יותר, הבנה מעמיקה וסוציולוגית יותר לתהליך חברתי-כלכלי מרכזי, שלהערכתי רק הולך ומתעצם. הקשר בין 'בנק הכפר' (גארמין) מבנגלדש, לתאגיד הגלידה האמריקאית 'בן אנד ג'ריס' (שקיבלה לאחרונה את תו 'תאגיד B'), ולאסירים משוחררים באנגליה (שבה פועלת כעת אחת התוכניות הראשונות בעולם הממומנות באגרות חוב חברתיות) הולך ומתבהר.

 הרשמו עכשיו לעדכונים במייל, כדי לא לפספס את הפוסט הבא בנושא 'השקעות להשפעה חברתית' .

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · 3 תגובות

השקעות להשפעה חברתית (Impact Investing) – הגדרה לתופעה חברתית-פוליטית חדשה

27 בדצמבר, 2012 מאת Asaf
ניתן להגיב

'שוק השקעות להשפעה חברתית' [חלק א']

אחת המגמות הבולטות של שנת 2012 בזירת היזמות החברתית בעולם ובישראל היא החשיבה על כיווני מימון חדשים עבור מיזמים חברתיים, במהלכה קיבל רעיון 'השוק להשקעות חברתיות', או 'השקעות להשפעה חברתית' (Impact Investing) תנופה אדירה. בין היתר נרשמו בחודשים החולפים כמה פריצות דרך במימון מיזמים חברתיים בעולם (ששיאן הוא הקמת בנק להשקעות חברתיות בשיתוף ממשלת בריטניה) ובישראל (עם השקת קרנות חדשות, פרסום דוחות, עריכת כנסים, ופעילות  גוברת מצד מוסדות ממשלתיים בנושא).

המאמץ לפתח שוק להשקעות חברתיות הוא בעל פוטנציאל חיובי גדול מאד ליזמות חברתית ולאופן שבו מפותחים ומסופקים שירותים חברתיים בכלל. אני מקווה לסקור כאן בתקופה הקרובה את המגמות והשחקנים הבולטים בתחום בישראל ובעולם.  בסדרת הפוסטים הקרובים אתייחס לתרומה האפשרית של המודל, אבל גם אשתדל לפתח נקודות לביקורת. אני מקווה להצביע על המחירים החברתיים שהטמעה להוטה מדי של המודל עלולה לגבות, ולחשוף כמה הנחות יסוד שמצויות בלב רעיון 'השוק להשקעות חברתיות' שראוי לשים אליהן לב.

Confederate 100 Dollars

 מהי השקעה להשפעה חברתית?

  בדו"ח שכתבה עו"ד דידי לחמן מסר בשיתוף אלעד כץ וצוות ממכון מילקין (דו"ח מרשים מאד בהיקף החומר שנסקר בו, במורכבות הרעיונות שהוא נוגע בהם, וכל זאת תוך שמירה על טיעונים ברורים וחדים) מציע את ההגדרה הבאה:

  "השקעה חברתית היא השקעה פיננסית שבמסגרתה נלקחים בחשבון בעת החלטת ההשקעה, נוסף על התשואה הכלכלית, גם שיקולים חברתיים או סביבתיים" (עמ' 15).

  פרנק רוג'ר (Farnk Roger) מייסד חברת LSS לייעוץ להשקעות עסקיות-חברתיות (Innovare Advisors LLC), מסתייע בהגדרה של חברת 'מוניטור גרופ' (Monitor Group) לפיה 'השקעה להשפעה חברתית' היא:

  "  'השקעת הון בעסקים וקרנות שיכולות לספק פתרונות בקנה מידה גדול שפילנתרופיה בלבד בדרך כלל לא יכולה להיות מופנית אליהן'.  [על כך מוסיף רוג'ר כי] הגדרות אחרות כוללות באופן רחב יותר גם תרומות מקראודסוסינג (Crowdsouring), קרנות למלגות, קרנות הון-סיכון פילנתרופיות, וארגוני מימון למטרות שלא-למטרות רווח שמדגישים 'את המשימה [החברתית] קודם' על פני 'החזר השקעה קודם' בהשקעותיהן".

  אני, לעומת זאת, מעדיף להגדיר 'השקעות להשפעה חברתית' כמושג המבטא שאיפה ליישם את עקרונות המסחר בשוק הפיננסי-עסקי אל זירת הפילנתרופיה והמימון המדינתי של שירותים חברתיים. גישה כזו מניחה שמסחר חופשי ותגמול כספי הם האמצעים היעילים ביותר לקבוע את ערכו של מיזם כלשהו (עסקי או חברתי) ולתגמל אותו במציאות שבה המשאבים הקיימים מוגבלים.

מה חשוב להדגיש כשאנחנו מדברים על פיתוח 'שוק להשקעות חברתיות'

אני מציע דווקא את הניסוח המודגש כאן, מפני שהוא לא סותר את הניסוחים הקודמים ובמקביל מדגיש את הנחות היסוד והכוחות המניעים את תנועת 'השוק להשקעות חברתיות'.  בהגדרה המוצעת כאן מודגשת  האמונה העיוורת בכך שהשוק הוא הכלי האמין והטוב ביותר (כאילו לא היו משברים כלכליים מעולם). מעניין במיוחד לראות שהמשבר הכלכלי שהחל בסוף שנת 2008 עם התפוצצות בועת הלוואות הסב-פריים בארצות הברית, פרץ  עקב מוצר פיננסי שניתן לראות בו מוצר פיננסי 'חברתי', היות והלוואות הסב-פריים ניתנו לבעלי הכנסה לא יציבה שבנקים היו נמנעים באופן מסורתי מלספק אותן.

בנוסף, הסתמכות על ההגדרה המוצעת כאן מצביעה על כך שההיגיון המניע את תנועת 'השוק להשקעות חברתיות' הוא אותו ההיגיון שמניע את מדיניות ההפרטה של שירותי מדינה רבים. בשני המקרים המגמה היא להכניס עקרונות ניהול של שוק, או שוק למחצה, אל זירת העשייה החברתית.

לבסוף ההגדרה הזו מאפשרת לטעון שהתנועה של 'שוק כלכלי לפעילות למטרות חברתיות' לא עוסקת רק בדרכים להביא עוד כסף למיזמים חברתיים (כפי שטוענים רבים מחסידי השיטה), אלא מציעה דרך חדשה לנהל החלטות על איך ראוי לספק שירותים חברתיים בכלל. במילים אחרות, חשוב לשים לב שכשאנחנו מדברים על 'מודל לפיתוח שוק להשקעות חברתיות', אנחנו בעצם מדברים בשפה המציעה מודל פוליטי-חברתי חדש (לטוב ולרע).

אתם מוזמנים להירשם לעדכונים במייל כדי לקבל הודעה על הפוסט הבא בסדרת 'השקעות להשפעה חברתית' .

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · · · · תגובה אחת