הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

השקעות להשפעה חברתית (Impact Investing) – הגדרה לתופעה חברתית-פוליטית חדשה

27 בדצמבר, 2012 מאת Asaf
ניתן להגיב

'שוק השקעות להשפעה חברתית' [חלק א']

אחת המגמות הבולטות של שנת 2012 בזירת היזמות החברתית בעולם ובישראל היא החשיבה על כיווני מימון חדשים עבור מיזמים חברתיים, במהלכה קיבל רעיון 'השוק להשקעות חברתיות', או 'השקעות להשפעה חברתית' (Impact Investing) תנופה אדירה. בין היתר נרשמו בחודשים החולפים כמה פריצות דרך במימון מיזמים חברתיים בעולם (ששיאן הוא הקמת בנק להשקעות חברתיות בשיתוף ממשלת בריטניה) ובישראל (עם השקת קרנות חדשות, פרסום דוחות, עריכת כנסים, ופעילות  גוברת מצד מוסדות ממשלתיים בנושא).

המאמץ לפתח שוק להשקעות חברתיות הוא בעל פוטנציאל חיובי גדול מאד ליזמות חברתית ולאופן שבו מפותחים ומסופקים שירותים חברתיים בכלל. אני מקווה לסקור כאן בתקופה הקרובה את המגמות והשחקנים הבולטים בתחום בישראל ובעולם.  בסדרת הפוסטים הקרובים אתייחס לתרומה האפשרית של המודל, אבל גם אשתדל לפתח נקודות לביקורת. אני מקווה להצביע על המחירים החברתיים שהטמעה להוטה מדי של המודל עלולה לגבות, ולחשוף כמה הנחות יסוד שמצויות בלב רעיון 'השוק להשקעות חברתיות' שראוי לשים אליהן לב.

Confederate 100 Dollars

 מהי השקעה להשפעה חברתית?

  בדו"ח שכתבה עו"ד דידי לחמן מסר בשיתוף אלעד כץ וצוות ממכון מילקין (דו"ח מרשים מאד בהיקף החומר שנסקר בו, במורכבות הרעיונות שהוא נוגע בהם, וכל זאת תוך שמירה על טיעונים ברורים וחדים) מציע את ההגדרה הבאה:

  "השקעה חברתית היא השקעה פיננסית שבמסגרתה נלקחים בחשבון בעת החלטת ההשקעה, נוסף על התשואה הכלכלית, גם שיקולים חברתיים או סביבתיים" (עמ' 15).

  פרנק רוג'ר (Farnk Roger) מייסד חברת LSS לייעוץ להשקעות עסקיות-חברתיות (Innovare Advisors LLC), מסתייע בהגדרה של חברת 'מוניטור גרופ' (Monitor Group) לפיה 'השקעה להשפעה חברתית' היא:

  "  'השקעת הון בעסקים וקרנות שיכולות לספק פתרונות בקנה מידה גדול שפילנתרופיה בלבד בדרך כלל לא יכולה להיות מופנית אליהן'.  [על כך מוסיף רוג'ר כי] הגדרות אחרות כוללות באופן רחב יותר גם תרומות מקראודסוסינג (Crowdsouring), קרנות למלגות, קרנות הון-סיכון פילנתרופיות, וארגוני מימון למטרות שלא-למטרות רווח שמדגישים 'את המשימה [החברתית] קודם' על פני 'החזר השקעה קודם' בהשקעותיהן".

  אני, לעומת זאת, מעדיף להגדיר 'השקעות להשפעה חברתית' כמושג המבטא שאיפה ליישם את עקרונות המסחר בשוק הפיננסי-עסקי אל זירת הפילנתרופיה והמימון המדינתי של שירותים חברתיים. גישה כזו מניחה שמסחר חופשי ותגמול כספי הם האמצעים היעילים ביותר לקבוע את ערכו של מיזם כלשהו (עסקי או חברתי) ולתגמל אותו במציאות שבה המשאבים הקיימים מוגבלים.

מה חשוב להדגיש כשאנחנו מדברים על פיתוח 'שוק להשקעות חברתיות'

אני מציע דווקא את הניסוח המודגש כאן, מפני שהוא לא סותר את הניסוחים הקודמים ובמקביל מדגיש את הנחות היסוד והכוחות המניעים את תנועת 'השוק להשקעות חברתיות'.  בהגדרה המוצעת כאן מודגשת  האמונה העיוורת בכך שהשוק הוא הכלי האמין והטוב ביותר (כאילו לא היו משברים כלכליים מעולם). מעניין במיוחד לראות שהמשבר הכלכלי שהחל בסוף שנת 2008 עם התפוצצות בועת הלוואות הסב-פריים בארצות הברית, פרץ  עקב מוצר פיננסי שניתן לראות בו מוצר פיננסי 'חברתי', היות והלוואות הסב-פריים ניתנו לבעלי הכנסה לא יציבה שבנקים היו נמנעים באופן מסורתי מלספק אותן.

בנוסף, הסתמכות על ההגדרה המוצעת כאן מצביעה על כך שההיגיון המניע את תנועת 'השוק להשקעות חברתיות' הוא אותו ההיגיון שמניע את מדיניות ההפרטה של שירותי מדינה רבים. בשני המקרים המגמה היא להכניס עקרונות ניהול של שוק, או שוק למחצה, אל זירת העשייה החברתית.

לבסוף ההגדרה הזו מאפשרת לטעון שהתנועה של 'שוק כלכלי לפעילות למטרות חברתיות' לא עוסקת רק בדרכים להביא עוד כסף למיזמים חברתיים (כפי שטוענים רבים מחסידי השיטה), אלא מציעה דרך חדשה לנהל החלטות על איך ראוי לספק שירותים חברתיים בכלל. במילים אחרות, חשוב לשים לב שכשאנחנו מדברים על 'מודל לפיתוח שוק להשקעות חברתיות', אנחנו בעצם מדברים בשפה המציעה מודל פוליטי-חברתי חדש (לטוב ולרע).

אתם מוזמנים להירשם לעדכונים במייל כדי לקבל הודעה על הפוסט הבא בסדרת 'השקעות להשפעה חברתית' .

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · · · · תגובה אחת

IVN משיקה את 'טנדם' – קרן חדשה למיזמים עסקיים-חברתיים

21 בנובמבר, 2012 מאת Asaf
ניתן להגיב

המפגש השנתי של חברי IVN – 'רשת הון-סיכוי ישראל' התקיים היום בתל-אביב. אריק בן-חמו יו"ר הרשת, הכריז על הקמת קרן חדשה – 'טנדם' (Tandem Fund), שתתמקד בהשקעות במיזמים עסקיים-חברתיים. ארגון IVN – רשת של תורמים מיזמות ההיי-טק, קיים ופועל כעשר שנים, כשבשנים האחרונות הוא מהמובילים בקידום יזמות חברתית בישראל, בעיקר דרך תוכנית הדגל שלו – חונכות ליזמים חברתיים. התוכנית עברה שינויי לפני כשנתיים והתמקדה במתמיכה במיזמים חברתיים בעלי פוטנציאל עסקי. נדמה שהשנה לוקחת IVN צעד נוסף לכיוון התמיכה ביזמות חברתית שכוללת עשייה עסקית-מסחרית.
הקרן נמצאת בשלבי גיוס מתקדמים – כמילון ש"ח מתוך כ-1.5 מיליון ש"ח לסבב הגיוס הראשוני כבר הובטחו. הקרן צפויה להשקיע כ-100 עד-150 אלף ש"ח בכל מיזם עסקי-חברתי.

תחומי ההשקעה של IVN נותרו כבעבר: מיזמים בתחום הסביבה, החינוך, הכלכלה. אולם הפעם הקרן תתמקד במיזמים מסוג זה שרלוונטים לקהילות ולנושאים הבאים: המגזר הערבי, הקהילה האתיופית, פיתוח העיר ירושלים, או אזורי פריפריה, ופיתוח תעסוקה.  בהתאם למגמה שהתחילה בשנתיים הקודמות, הקרן שמקימה IVN תשקיע במיזמים קיימים ופועלים – שמבקשים להרחיב את ההשפעה שלהם.

על המגמה החדשה – קרנות למיזמים עסקיים חברתיים בישראל

הקמת 'טנדם' מצטרפת למגמה מעניינת בזירת היזמות החברתית בשנה האחרונה – של התרחבות הקמת קרנות שמערבות בין פילנתרופיה להשקעה עסקית. הקרנות החדשות שואפות להשיג רווח כספי צנוע (יחסית לקרנות הון-סיכון רגילות) או לפחות לכסות את ההשקעה במיזמים.
הקרן המובילה בישראל במודל המעורב הזה היא 'דואליס'. קרנות בעלות נטייה יותר עסקית – המשקיעות במיזמים עסקיים שדרך הפעילות שלהם מייצרים ערך חברתי , הן 'Impact First', וקרן נוספת שמייסדי ה-'HUB תל-אביב' מגייסים בימים אלה. לאחרונה החל משרד ראש הממשלה לחפש שותפים ל'קרן יוזמה חברתית' שתשקיע במיזמים עסקיים-חברתיים בתחום התעסוקה לבעלי צרכים מיוחדים. לצד אלה החלה פעילות מעניינת בישראל לקידום השקעות באגרות חוב חברתיות. פעילות שמקדם סר רונלד כהן (שנתן הרצאה מרתקת על הנושא במפגש של IVN] באמצעות קרן פורטלנד, בשיתוף מכון מילקין. שם הקרן החדשה היא – 'Social Finance Israel' והיא תנוהל על ידי סמנכ"ל הכספים של הסוכנות היהודית לשעבר, ירון נוידרופרקרן טנדם שמגייסת כעת 'משקיעים' (כלומר פילנתרופים שמתעניינים בתחום ההשקעות החברתיות) ממוקמת מעט יותר לצד החברתי מהקרנות האלו – מפני שהיא אינה מיועדת להשיא רווח כספי כלשהו למשקיעים (ולכן ההשקעה בקרן תוכל להיות מוכרת כתרומה פטורה ממס), אלא להשתמש ברווחים שיושגו לטובת השקעות במיזמים עסקיים-חברתיים חדשים.

לדעתי המגמה הזו, של השקעות חברתית היא חשובה להעשרת מגוון הסוגים של ארגונים שפועלים למען מטרות חברתיות. יחד עם זאת נדמה לי ש-IVN עלולה להתרחק עקב ההחלטה הזו, מאחד היתרונות והתרומות המשמעותיות שהיו לה לאורך השנים בשדה הפילנתרופי בישראל. IVN תמיד בלטה בליווי ובתמיכה שהעניקו מתנדבים יזמי היי-טק מנוסים. המגמה שמתרחשת בשנים האחרונות – היא של התרחקות מהקשר ההדוק בין יזם חברתי – אדם עם רעיון חדשני לשינוי בחברה, ובין היזם הטכנולוגי – שליווה ותמך בו. צעד ראשון בהתרחקות הזו החל לפני כשנתיים עם ההחלטה להשקיע במיזמים קיימים, במקום ביזמים בעלי רעיון חדשני. כעת, עם הקמת קרן מתווכת בין IVN למיזמים, יתכן שהתרומה הייחודית הטמונה בקשר הדוק בין מתנדבים מעולם היזמות הטכנולוגי ליזמים חברתיים עלולה ללכת לאיבוד לגמרי.

תגיות:   · · · · · · · · · 5 תגובות