הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

הפניות (נוספות) ליזם החברתי המתחיל

5 בספטמבר, 2011 מאת Asaf
ניתן להגיב

לפני יותר משנה פרסמתי כאן פוסט בנושא רשימת אתרים ליזם החברתי המתחיל. הרבה ארגונים התווספו מאז לשדה היזמות החברתית, שנדמה שהולך וצומח, ואפילו לא מתקרב למיצוי מבחינת אפשרויות התמיכה שמופיעות, ומספר הארגונים החברתיים שמתעניינים בהקמה של מיזמים עסקיים (מניבי הכנסה) במסגרת הפעילות שלהם. הפוסט הזה מוקדש לסקירה של מקורות שניתן ללמוד דרכם על יזמות חברתית בישראל היום,  ולסקירה של ארגוני התמיכה הבולטים בשדה בארץ.  אתם מוזמנים להגיב ולהוסיף הפניות רלוונטיות נוספות.

למידה על  מיזמים חברתיים בישראל

  1. דו"ח חדש הסוקר את תחום היזמות החברתית-עסקית בישראל ובעולם. נכתב על ידי גיא אברוצקי ואופק אשכנזי, מארגון נובה – עמותה של סטודנטים למנהל עסקים המתנדבים להעניק ייעוץ ארגוני, פיננסי ויזמי לארגונים חברתיים. בעמוד 31 קיימת סקירה של הארגונים התומכים ביזמות חברתית בישראל, הדו"ח זמין להורדה מאתר היועצים בנושא אחריות חברתית-תאגידית Good Vision(לא מצאתי קישור באתר נובה).
  2. דו"ח חלוץ (משנת 2010) שחיברה עו"ד רחל בנזימן על יזמות עסקית-חברתית בישראל – עו"ד בנזימן מרצה ומייעצת בתחום, ובעבר ניהלה את האגודה לזכויות האזרח. כמו כל סיפור יזמי מוצלח, בנזימן 'גילתה' את תחום המיזמים העסקיים בעמותות מתוך הכרותה עם המצוקה של עמותות בגיוס כספים. היא מאמינה שמיזמים עסקיים יסיעו להגדיל את טווח הפעילות ואת היציבות של ארגונים חברתיים בישראל , ויעזרו לצמצם את התלות בקרנות פילנתרופיות ותורמים פרטיים. את הדו"ח חיברה אחרי שהגיעה למסקנה שהנושא של מיזמים חברתיים לא מפותח כלל בישראל, גם בהקשר זה מדהים לגלות עד כמה השתנה והתפתח התחום בשנה החולפת.
  3. הזדמנויות לסדנאות וקורסים על יזמות חברתית מצד אנשי שטח וארגונים העוסקים בכך ביום-יום  הולכות ומתרחבות –  'בית-הספר לעסקים חברתיים' שהוקם לאחרונה מקיים מספר קורסים מובנים בתחום (רשימה של סוגי ההדרכות נמצאת באתר בית-הספר). דוגמה לרשימת המרצים (שחלקם מוזכרים בפוסט הזה) שתרמו להדרכות בעבר, ניתן לראות בקורס שהם העבירו ב-'HUB' בתל-אביב. מרצה עצמאית נוספת היא  עפרה פלמר-גרנות, שכותבת בבלוג שלה גם על מיזמים חברתיים-עסקיים ומקיימת הדרכות וייעוץ בתחום.
  4. הפרום האקדמי ליזמות חברתית –  גם הוא מרכז חדש, יוזמה של בית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם ארגון שתי"ל וארגון טופז. הפורום קיים כנס השקה אקדמי-יישומי בחודש יוני האחרון (2011). לצערי לא הספקתי להגיע, למזלי הקלטות וידאו מהכנס זמינות באתר.
ארגוני תמיכה ליזמים חברתיים בישראל

  1. IVN – רשת של תורמים מעולם ההיי-טק שמתמקדת בשנים האחרונות בתמיכה וליווי של יזמים וחברתיים, בשנה האחרונה מתמקדת הקרן בתמיכה לארגונים קיימים בעלי פוטנציאל למיזם עם הכנסה כספית.
  2. קרן דואליס – קרן השקעות שממנת ומשקיעה במיזמים חברתיים-עסקיים תוך ציפייה לקבל החזר כספי על ההשקעה. המייסד והמשקיע המרכזי בדואליס הוא חנוך אלן ברקת.
  3. קרן אשוקה (הסניף בישראל) – מנוהלת בארץ על ידי ד"ר ניר צוק. מתמחה באיתור, ליווי והצמחה של יזמים חברתיים. בשונה משתי הקרונות הקודמות, אשוקה מחפשת בעיקר רעיונות חדשים שטרם נוסו ויש להם פוטנציאל מהפכני ביחס למצוקות חברתיות וותיקות, ולא בהכרח שמה דגש על פוטנציאל להכנסה עצמית מהמיזם החברתי.
  4. ארגון קמרון – בעבר קיימה קרן פראט  תוכנית תמיכה לניהול ארגוני בעמותות בשם תוכנית פארדלר. מעט לאחר הכנס שערכה קרן פראט בסוף שנת 2009, ושנחשב לאחד מאבני הדרך בכניסת יזמות חברתית לישראל, נסגרה תוכנית פארדלר ותחתיה הוקם ארגון קמרון (בשיתוף עם קרן יד הנדיב וקרן כהנוף). פעילות קמרון מיועדת לתמיכה בתשתית הניהולית-פיננסית בארגונים ללא מטרת רווח. בשנה החולפת השיק הארגון מספר מחזורים של תוכנית 'תבונה', שמטרתה לחנוך ולהנחות עמותות סביב ההתנהלות הפיננסית שלהם. התמיכה כוללת ייעוץ ותכנון של מיזמים מניבי הכנסה עצמית לעמותה. האתר של קימרון נמצא בבנייה, ומדי פעם הם מפרסמים קול קורא להרשמה לתוכנית החונכות שלהם.

כיכר מסריק, תל-אביב אוגוסט 2011 תמיד אופטימי

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · 5 תגובות

בלעדי לקשר החברתי: תוך חצי שנה קרן 'פראט' תציע מימון להקמת עסקים ב-6 עמותות

4 בנובמבר, 2009 מאת Asaf
ניתן להגיב

(פרטים על הכותרת בסוף הפוסט)

צמיחת יזמות עסקית בעמותות, פרשנות סוציולוגית מול כלכלית
Pratt Conference

לפני יומיים נערך בהרצליה יום עיון מרתק בנושא 'יזמות חברתית והמציאות הישראלית'. את יום העיון ארגנה קרן 'פראט' שהיא קרן משפחתית אוסטרלית התורמת למגוון עמותות בישראל. במסגרת פעילותה הקימה הקרן לפני 5 שנים את 'תוכנית פראדלר' שמטרתה להעצים עמותות בתחום פיתוח המשאבים. עיקר התמיכה שמציעה 'תוכנית פראדלר' היא בהכשרה בת חצי שנה למנהלי עמותות, במהלכה נחשפים המשתתפים לכלים ומיומנויות מתחום הניהול העסקי ולידע מעשי שנצבר בארגונים חברתיים אחרים. עד היום השתתפו בתוכנית מספר מכובד של כ-70 עמותות. את הכנס הנוכחי הקדישה הקרן לדיון בדרכים לעידוד יזמות חברתית בישראל.

יותר עסקים בעשייה החברתית

מודל אחד של יזמות חברתית, הוא זה של עמותה המקימה עסק מסחרי לצד הפעילות החברתית שלה. מטרת העסק היא להרחיב את מקורות ההכנסה של העמותה. הדוגמה המפורסמת ביותר לכך היא מוזיאונים שבתוכם פועלת גם 'חנות המוזיאון'. בדוגמה זו המוזיאון הוא ארגון ללא כוונת רווח שמסתמך בעיקר על תרומות מאנשים פרטיים וכספים מהמדינה, אבל כדי להרחיב את מספר מקורות ההכנסה שלו, הוא מקים גם חנות שהיא עסק מסחרי, בתקווה שהעסק ירוויח ויעזור להחזיק את פעילותו החברתית של המוזיאון, שהיא להפיץ אמנות ותרבות כערך, כמשהו שאינו בהכרח ניתן לכימות או למכירה. גם אם דוגמאות לעמותות שהקימו יוזמה עסקית-מסחרית קיימות כבר שנים רבות. לדעתי מתרחש כאן תהליך רחב יותר, בשנים האחרונות מתרחבות הדרכים בהן פועלים ארגונים חברתיים. לא רק עסק ליד הפעילות החברתית, אלא גם חשיבה כיצד להקים ארגון שהעשייה החברתית שלו כבר תכיל בתוכה עשייה מסחרית (דוגמאות לכך הצגתי בפוסט הקודם על יוזמות ירוקות). בנוסף צומחים מודלים אחרים של שיתוף בין תרומות פרטיות, מדינה, תאגידים ובין עשייה ערכית-מוסרית. כנס 'פראט' (לפחות חלקו השני של היום, בו נכחתי) התמקד בעיקר בחשיבה על המודל של הקמת מיזמים עסקיים לצד העמותה, וכיצד המדינה יכולה לסייע לארגונים בכך. דוגמה לשינוי שהמדינה יכולה לעשות הציע עו"ד ירון קידר, שקרא לבטל את המיסוי על רווחים של העסקים שמקימות עמותות, מיסוי שלמעשה פועל כדי 'לקנוס' את העמותה על כך שחרגה מגבולות העשייה החברתית שלה.

לא בגלל המשבר הכלכלי

שאלה סוציולוגית מעניינת היא מדוע מתרחש השינוי החברתי הזה, מדוע יותר ויותר ארגונים בחברה מקדמים עשייה עסקית (או לפחות מדברים על כך) לצד העשייה החברתית? התשובה שרוב השחקנים בשדה החברתי יציעו היא כי המשבר הכלכלי העולמי הוא הגורם. בעקבותיו נעצרו תרומות רבות, ומספר קרנות נסגרו, בלית ברירה נאלצות העמותות לפנות לגייס כספים בדרכים עצמאיות יותר (אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ומי שצפוי לעמוד בראש הועדה שהוזכרה בפוסט קודם כאן הציע הסבר דומה בכנס). זו אינה תשובה שמספקת אותי כסוציולוג, גם אם יש למשבר הכלכלי תרומה מסוימת, זו לדעתי רק דחיפה קלה בכיוון מגמה חזקה שכבר הותוותה לפני שפרץ המשבר הכלכלי. מוחמד יונוס לדוגמה, שהוא אולי היזם החברתי המפורסם בעולם, זכה להכרה עולמית דרך פרס נובל לשלום כבר שנתיים לפני פרוץ המשבר הכלכלי, בשנת 2006.

אז מדוע מתעורר שיח על יזמות חברתית?

על השאלה 'למה דווקא עכשיו, המושג יזמות חברתית עולה לדיון ציבורי?' יש כמה דרכים לענות באופן סוציולוגי, כאן אני מבקש להציע הסבר מזווית ראיה שבוחנת את תהליכי המיסוד: אם נבחן את מארגני הכנס: 'תוכנית פארדלר' כקצה חוט לפתרון, נראה כי זו לא התוכנית היחידה שפועלת בישראל במטרה לעזור לפעילים חברתיים להתמקצע בניהול העמותה שלהם. זו גם אינה תוכנית יחידה ששמה לעצמה דגש על הקניית מיומנויות פיננסיות-כלכליות בניהול עמותה. בעשור האחרון צמחו תוכניות שמבקשות לעשות את ההתאמה הזו בדיוק: לקחת מיומנויות מהעולם העסקי ולהתאים אותן למיומנויות נחוצות עבור ארגונים חברתיים. כך כמעט כל בית-ספר למנהל עסקים שמכבד את עצמו מפעיל תוכנית לניהול ארגונים חברתיים, כחלק ממגמה זו ניתן לראות גם את הקמת מכון 'אבני ראשה' שהקמתו קודמה על-ידי קרנות פילנתרופיות וכעת גם משרד החינוך שותף מלא בו. וכאן נכנסת הזווית המוסדית-סוציולוגית: אני מפרש כי נכון להיום הרעיון של הכשרה עסקית למנהלי עמותות עבר תהליך מיסוד, מהמצב שבו לפני מספר שנים הכשרה כזו נתפסה כרעיון חדשני ואפילו חתרני, אל מצב שבו קיימות מסגרות ארגוניות, קיימות תוכניות לימוד רשמיות, ניתנות תעודות הסמכה – כלומר אל מצב שבו יש מוסדות העוסקים בכך. זוהי רק תחילתה של מציאות חברתית חדשה: השדה של ניהול עמותות עבר שינוי ומיסוד מחדש, אבל המיסוד החדש לא יוצר תמונת מצב קפואה, אני סקרן לראות לאילו כיוונים יתפתח הדיון על עסקים בעמותות, ועשייה עסקית של מלכ"רים.

כיוון התופעה

הכנס שנערך מספק לחוקרים כמוני (ממדעי החברה) רמז, קריאת כיוון לשינויים שעתידים להגיע כשלב שני בעקבות מיסוד ההכשרה הניהולית לפעילים חברתיים. התחושה שלי היא שמבחינה חברתית מתחולל שינוי בסוג התמיכה שתוכנית מהסוג של 'פארדלר' מציעות. אני מפרש את הכנס כרמז לכך שהחברה היום עוברת לחשוב על עשייה חברתית באופן שונה: עשייה חברתית היא לא בהכרח משהו נטול מימד מסחרי-עסקי, היא יכולה להיות 'גם-וגם'. חוקרים רבים אוהבים לצטט את מילטון פרדימן (שלמיטב זכרוני ציטט דובר אחר) שאמר כי: "האחריות החברתית של תאגיד מסחרי היא לעשות כמה שיותר כסף למשקיעים שלו". זו אמירה ביקורתית על הערבוב בין שתי הזירות: עשייה מסחרית ועשייה חברתית, ולמשך תקופה היה נדמה שהוויכוח הוכרע – ועסקים היום מפרשים עצמם כחייבים לעשות גם וגם. עכשיו כשעמותות רוצות לעשות את הצעד של גם וגם, ולהיכנס לעשייה עסקית, עולות שאלות, כגון זו שהציג מהקהל ד"ר גל אלון, אודות הגבול בין העסקי לחברתי. ולסיום, יש גם 'סקופ' עם רווח מעשי לצידו, מהפוסט התיאורטי הזה:

פיטר אדלר, מנהל קרן 'פראט' בישראל: "מתחייבים שעד מרץ 2,010 נצא בפיילוט להקמת יוזמות עסקיות עם 6 עמותות"

הזדמנות לקבלת תרומה, סליחה, הזדמנות לקבלת 'מימון ראשוני'. אם אתם מנהלים עמותה אסור לכם לפספס את ההזדמנות הבאה: מנכ"ל קרן פרט בדברי הסיכום של הכנס הצהיר שעד חודש מרץ 2010 הקרן תעזור לשש עמותות להקים מיזם עסקי לצד הפעילות החברתית שלהן, וכן – הם מוכנים לשים על זה כסף. קול קורא טרם פורסם, תזכרו איפה קראתם על ההזדמנות הזאת לראשונה.

לסיקור נוסף של הכנס: 1.דה-מרקר. א.בילסקי על לבייב, ב.מנכ"ל משרד רוה"מ על המשבר הכלכלי והמגזר השלישי. ג.שר הרווחה, הרצוג, על הצורך בהסדרת יחסי פילנתרופיה-מדינה. 2. חדשות מח' ראשונה: הודעת יח"צ על הכנס.

לתמונות נוספות מהכנס, באתר פליקר.

תגיות:   · · · · · 3 תגובות