הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

כנס: יזמות ככלי לשילוב אוכלוסיות. סמינר: אומת הסטארט-אפ – גירסת הפילנתרופיה

2 ביוני, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

ארגון סיפתח ומרכז אספר ליזמות באוניברסיטה העברית, מקדישים את הכנס השנתי שלהם לנושא: "יזמות ככלי לשילוב אוכלוסיות בחברה הישראלית".
אני הולך להשתתף בפאנל בנושא הקשר בין אקדמיה ליזמות, לצד ד"ר ניר צוק מנכ"ל אשוקה ישראל, וד"ר יורם קלמן מהמחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה. את המושב ינחה גיא צ'רני, מנהל המאיץ ליזמות חברתית ב'סיפתח'.

אני מקווה לדבר קצת על מה קורה ליזמות כשהיא עוברת מהעולם הטכנולוגי אל העולם החברתי. ומה חשיבה סוציולוגית על יזמות יכולה ללמד את לכולנו (יזמים ולא יזמים) על העולם שבו אנחנו חיים (רמזים לנושא כבר הופיעו בפוסטים קודמים כאן).

נתראה בכנס.

יזמות ככלי לשילוב אוכלוסיות

להזמנה לכנס "יזמות ככלי לשילוב אוכלוסיות בחברה הישראלית"

אומת הסטארט-אפ – גירסת הפילנתרופיה

שבוע הבא ביום שליש, ה-11 ליוני 2013. אציג (בהרצאה אקדמית ורחבה יותר) חלק מהממצאים מעבודת הדוקטורט שלי. זה יקרה בסמינר המחלקתי של המכון לחקר פילנתרופיה, בבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית.
נושא ההרצאה: "אומת הסטארט-אפ – גירסת הפילנתרופיה". פרטים בקישור.

ביהס לעבודה סוציאלית אונ עברית

תגיות:   · · · · · ניתן להגיב.

כלי חדש לגיוס משאבים: 'הפניות לפילנתרופיה בתקשורת'

14 באוקטובר, 2012 מאת Asaf
ניתן להגיב

הוספתי דף חדש לאתר. הדף מתעד כתבות בנושאי פילנתרופיה בישראל ותוכלו להגיע אליו דרך הכותרת "תיעוד פעילות פילנתרופית בתקשורת" שברשימה בשמאל העמוד. עיון בטבלה (שצפויה להתרחב בהמשך) חושף ברשימה אחת תמונת מצב כללית על תורמים וקרנות המככבים בתקשורת לאחרונה. בעתיד אפשר יהיה להשתמש בטבלה כבסיס מידע לניתוח האופן שבו תורמים (פרטיים ומוסדיים) מוצגים בתקשורת בישראל. בנוסף, אני מקווה שהמידע יוכל לסייע גם באיתור תורמים מתאימים למיזם שלכם.

את כלי גיוס המשאבים הקודמים, כבר ניסיתם?

זהו הכלי השלישי באתר, שמצטרף לשני הכלים הקודמים (שממשיכים גם הם להתעדכן) ויכולים לעזור בהכרת תחום הפילנתרופיה ואיתור תורמים מתאימים:

  1. אתם מוזמנים לחזור ולהקליד את תחום הפעילות שלכם במנוע החיפוש המותאם לאתרי קרנות פילנתרופיות בלבד, ולראות מי מבין מעל 70 הקרנות המופיעות בו מקדם ותורם משאבים לפעילות בתחומכם.
  2. אתם מוזמנים להשתמש במנוע החיפוש המותאם לאתרי חדשות בלבד, ולראות מה כתבו לאורך השנים באתרי חדשות בישראל על העמותה או המיזם שלכם, או על קרן פילנתרופית שמעניינת אתכם.

אשמח לקבל תגובות ודוגמאות לשימוש שעשיתם בכלים, או סיפורים על מידע מעניין שהצלחתם להגיע אליו בעזרתם.

תגיות:   · · · · ניתן להגיב.

גאוות הקרן: מה למדתי על פילנתרופיה מ'אם תרצו' ומ-'הקרן החדשה לישראל'

12 בפברואר, 2010 מאת Asaf
ניתן להגיב

חברה אזרחית ודמוקרטיה

דמוקרטיה אמיתית משמעותה לא רק שלטון הרוב, אלא גם אקלים פוליטי שבו קיימת סובלנות כלפי דעות מגוונות, אקלים שבו שורר יחס של כבוד לקבוצות מיעוט ולחלשים בחברה וקיימת פריחה רעיונית באווירה שמכבדת זכויות. חלק בלתי נפרד מהכוחות שמאפשרים מציאות דמוקרטית כזו היא חברה אזרחית פעילה ותוססת.

במושג חברה אזרחית הכוונה למציאות שבה קבוצות תושבים מתארגנות על בסיס התנדבותי (כלומר לא התארגנויות עסקיות) כדי לקדם נושאים הקרובים ללבם, ושאינם קשורים ישירות לניהול המדינה (כלומר לא מפלגות פוליטיות) ושאינן קשורות לתא משפחתי אחד. בסוציולוגיה ובמדעי המדינה מתווכים כבר מזה כשני עשורים האם ובאיזו מידה קיימת במדינת ישראל פעילות של חברה אזרחית. כלומר, מה מידת הפעילות של עמותות והתארגנויות על בסיס התנדבותי של תושבים במדינה. בעיקר מעמידים את החברה האזרחית כהתארגנויות שמניעות את מדינת ישראל לכיוון דמוקרטי ופלורליסטי יותר, קיומן של עמותות למען זכויות אדם, עמותות להגנה על הסביבה הן דוגמאות מלב העשייה האזרחית בישראל. במובן הזה, הקרן החדשה לישראל היא קרן פילנתרופית שמעודדת מזה שנים את קיומה של חברה אזרחית בישראל. במילים אחרות : הקרן החדשה לישראל  פועלת לחיזוק הדמוקרטיה, איכות הסביבה וזכויות האדם בישראל.

מקרה מבחן לפילנתרופיה משני צדי המתרס

בוויכוח הנוכחי יש תחושה שקיימת היתממות גדולה משני הצדדים. נראה שלשני הצדדים נוח להשאיר את כיסוי העיניים, מצד הקרן החדשה – נדמה שזה נעשה כדי למנוע מהתורמים את הצורך לשאול את עצמם שאלות קשות יותר. מצד אם תרצו נדמה שזה נעשה כדי למנוע מהציבור הישראלי למתוח ביקורת כלפי התנועה עצמה. נדמה שהגיע הזמן לקרוא 'מספיק עם ההיתממות', כל תרומת כספים נושאת אופי פוליטי (במובן הרחב של ההגדרה), אבל תרומות לישראל תמיד ילוו במשמעות של ימין או שמאל מדיני (פוליטי במובן הכי צר של המילה – השלכות על אופי ניהול המדינה).

כך לדוגמה אחת הביקורות הגדולות ביותר שמושמעות היום נגד הקרן החדשה היא שהקרן פועלת במסווה כדי לקדם את הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, כלומר למדינה שלא תחזיק יותר בזהות יהודית מובחנת, שתחדל להיות בית-לאומי לעם היהודי. לדעתי זו טענה חסרת בסיס. מי שפועל באופן המובהק ביותר לביטול זהותה היהודית של מדינת ישראל הוא מי שפועל לסיפוח בפועל של השטחים שכבשנו ב-67.

אם תרצו – מחשיכה את הבית שלה ומציבה פנס אל אחרים

מצידה של תנועת אם תרצו: הביקורת שמשמיעה התנועה נגד הקרן החדשה מושמעת באופן פופוליסטי, אבל הדבר המטריד באמת הוא חוסר השקיפות של תנועת אם תרצו. הדו"ח המפורסם – שבחן לטענתם את הגופים שפנו לועדת גולדסטון, לא נמצא באתר של התנועה. גם חברת המחקר של "יוצאי חייל המודיעין" שנשכרה כדי לעשות עבודה פקידותית, של השוואת ההפניות בדו"ח אחד (גולדסטון) לאיזכורים בדו"ח אחר (תרומות של הקרן החדשה) נשארה בגדר תעלומה (מי שמע על חברה עסקית ללא אתר אינטרנט?). לדעתי, אם נחפש את הפילנתרופים שתרמו ל'אם תרצו' – נמצא את אותם אנשים שתורמים לשר החוץ איווט ליברמן כדי שיקדם את זכותם להצביע מאמריקה ורוסיה ולהשפיע על הפוליטיקה בישראל.

גם ל'עוף טוב' יש קרן

שאלה:"מה הם עשו עם הקרן שלי?" תשובה: "שניצל".

הקרן החדשה לישראל – בודקת את גבולות הפלורליזם של הפילנתרופ היהודי-פלורליסטי

מצד תורמי הקרן החדשה, כעת הם נגררים, כמעט בעל כורחם, לשאול את עצמם מהו גבול הפלורליזם שלהם. חלק ניכר מהתורמים לקרן החדשה הם יהודים אמריקאים, מבחינה סטטיסטית זה לא היה מופרך להניח שהם בעלי זהות יהודית רפורמית או קונסרבטיבית, או בשמה הכולל יותר בעלי זהות יהודית פלורליסטית. לדעתי, יתכן מאד שהם תורמים לקרן החדשה כדי לקדם את היהדות הפלורליסטית, בעוד שבמדינת ישראל שולטת ללא עוררין כמעט היהדות האורתודוקסית (נישואים וגירושים, גיור, קבורה – כל אלה מצויים בשליטה מוחלטת של האורתודוקסיה בארץ). במובן הזה, הקישור בין פלורליזם לזכויות אדם, באשר הוא אדם, ולא רק פלורליזם בתוך היהדות, הוא רופף, כלומר – קשה להקים קרן פילנתרופית כל כך גדולה מתוך שאיפה לקיים רב תרבותיות רק ביחס לזהות יהודית. הקרן החדשה לישראל צריכה כעת לחשוש, בצדק, מצמצום היקפי התרומות שיגיעו לקופתה. התורמים נדרשים לשאול את עצמם שאלות על הזהות שלהם, ויתכן שחלקם ייבהלו ויבחרו (לצערי) ללכת צעד אחד אחורה.

רגע של אזרחות טובה – אז מה אפשר לעשות

בהנחה שאתם לא נדבנים גדולים, עדיין תוכלו לקחת חלק בתרומה לקרן החדשה, ולהראות שיש תמיכה רחבה (כך אני מקווה) לחברה אזרחית, פלורליסטית ודמוקרטית אמיתית בישראל.

1. הוסיפו לתמונת הפרופיל שלכם את הקרן הירוקה כדי להפוך את הביקורת למפגן תמיכה בקרן החדשה לישראל.

2. כתבו סטטוס תומך בקרן החדשה בטוויטר עם הביטוי NIF# (כך שחיפוש המושג הזה יעלה הודעות תמיכה בקרן החדשה).

3. אני לא בעד להציף את מוסדות המדינה במיילים הפגנתיים. לדעתי זה מגיע על חשבון פניות אישיות של האזרח הקטן, ומנצל לרעה את ערוץ הפניות לציבור. הייתי שמח אם גם אתם תמנעו, כמוני, מלהציף את המייל של ראש הממשלה, למרות חשיבות הנושא.

תגיות:   · · · · ניתן להגיב.

'הכל כלול' בשבוע היזמות העולמית

18 בנובמבר, 2009 מאת Asaf
ניתן להגיב

שבוע היזמות הגלובלית – בישראל

קרן קאופמן האמריקאית וארגון אנגלי לקידום יזמות מקימים זו השנה השנייה את שבוע היזמות העולמי. מארגני השבוע בישראל (שלושה מרכזים לחקר וקידום יזמות וחדשנות מהאוניברסיטה העברית, הטכניון ובביה"ס למנהל עסקים (פורום MIT) באוניברסיטת תל-אביב) עשו עבודה מצוינת ברתימת חסויות ושותפים נוספים, ומומלץ מאד לכל מי שמתעניין ביזמות חברתית או ביזמות בכלל, לעיין בתוכניה של הימים הקרובים (רביעי, חמישי וראשון) עד יום ראשון, ה-22 לנובמבר, ולבחור את האירוע שרלוונטי עבורו.

המארגנים מציינים שמטרת שבוע היזמות העולמית היא לקדם צעירים לעסוק ביזמות בדרכים הבאות:

1. לעורר השראה: בקרב צעירים מתחת לגיל 30, שאולי בנסיבות אחרות לא היו בוחרים בנתיב חיים כזה.

2. ליצור קשרים: ליצור רשת של צעירים ושל ארגונים בכל העולם באופן חוצה דיסציפלינות ותרבויות.

3. ליצור הנחייה ומנטורינג: לגייס יזמים מעוררי השראה לתמוך ולהנחות יזמים צעירים.

4. לעורר לפעולה: בעיקר דרך פנייה לקובעי מדיניות, והדגשת החשיבות של יזמות לתחומים שונים בחברה.

יזמות בסגנון 'הכל כלול'

בתוך כל האווירה הפסטיבלית השמחה הזו, ועם כל הגאווה הישראלית על ריבוי האירועים וההפקות שמתרחשות כאן, יש לי גם קצת תחושה של איבוד 'התוכן' לטובת 'הכלי'. כאילו מייסדי השבוע אומרים: " לא חשוב באיזה תחום או איך אתה פועל, כל עוד אתה מדבר על רוח של חדשנות ושינוי, ויצירה של משהו שלא היה קיים קודם –  אז אנחנו תומכים בזה" (וזה משתקף מהסרטון שלהם, שמוצורף כאן).

חבל שגם בפעילות בעולם וגם בארץ אין בשיח שמתקיים הבחנה בין יזמות שהיא ברוח הקפיטליזם ההרסני, כלומר גם הרסנית לאיכות הסביבה וגם למרקמים חברתיים, כגון הקמה של מפעל מסורתי שלא שם דגש על סוגיות מיחזור חומרים, העסקה הוגנת, או התנהלות שמתחשבת בסביבה, לעומת יזמות חברתית וסביבתית שמבקשת למצוא דרכים חדשות להשתמש בעקרונות הקפיטליזם ובכוחות הצרכניים באופן שיהיה כמה שיותר בר-קיימא, כלומר ישמור על משאבי כדור הארץ. באוניברסיטת תל-אביב נדמה ששמו לב להבדלים בין היוזמות השונות, שם בחרו לקרוא למפגש שהם מארגנים בשם (המעניין) 'יום יזמות רב-תחומית'.

אתם מוזמנים לכתוב רשמים מאירוע שהשתתפתם בו ולשלוח לי לפרסום בבלוג, או להפנות לאירוע שאתם מקיימים דרך התגובות לפוסט הזה.

פילנתרופיה בישראל – מחקרים חדשים

למתעניינים בפילנתרופיה – א.  ד"ר ניסן לימור, חוקר של המגזר השלישי, מסיים מחקר בנושא פילנתרופיה ומדיניות, במכון לטכנולוגיה וחברה באוניברסיטת תל-אביב. ביום חמישי הזה, ה-19 לנובמבר, יתקיים יום עיון בנושא המחקר, במהלכו ישתתפו נציגים של קרנות פילנתרופיות גדולות (קרן רש"י), כנסת וממשלה (בוז'י הרצוג  שר הרווחה, סליחה – שר 'העבודה והשירותים החברתיים'. השר הרצוג מופיע בעקביות בכנסים כאלו ולדעתי מפגין בכך מחויבות אישית לנושא), וארגונים שמקדמים פילנתרופיה ואחריות בעסקים (ארגון מעלה וארגון מתן).

ב. לפני שבוע נכחתי בסמינר של המכון לחקר הפילנתרופיה בישראל. הוצגו שם ממצאי מחקר חדש של פרופ' הלל שמיד, אבישג רודיך וחנה שאול בר-ניסים על תורמים גדולים בישראל, או 'פילנתרופית העילית בישראל'. אני מקווה לכתוב פוסט מורחב יותר על הדו"ח. בינתיים אפשר להוריד את המחקר מכאן, דרך אתר המכון.

תגיות:   · · · · · · תגובה אחת

אולד סקול: הביקור המפוספס של ג'ף סקול בישראל

6 בספטמבר, 2009 מאת Asaf
ניתן להגיב

לפני שבועיים ביקרה בישראל אחת הדמויות המשפיעות ביותר על אופייה של היזמות החברתית בעולם. ג'ף סקול, יהודי קנדי (44) שב-1996 היה לנשיא הראשון של חברת סחר אנונימית בשם 'אי-ביי' (eBay), בתקופה שהפוטנציאל המסחרי של רשת האינטרנט רק התחיל להתגלות לציבור הרחב. שלוש שנים לאחר מכן, בשיאה של בועת ההייטק, חברת eBay כבר התבססה כאתר מוביל למסחר ברשת, וסקול החליט לממש ולתרום חלק מהמניות שהיו ברשותו לטובת קרן על שמו (Skoll Foundation). מטרת הקרן היא לעודד יזמות חברתית בעולם.

מאז הקמתה, בשנת 1999 מחלקת קרן סקול מדי שנה עשרות מיליוני דולרים ליזמים חברתיים או ארגונים התומכים בהם. עיקר התרומה מופנה למספר מצומם של יוזמות נבחרות. היקף ההשקעות והמחויבות להתמקד ב'יזמים חברתיים' בלבד, וכן העובדה שסקול תורם למוסדות מחקר אקדמיים מובלים,כדי לעודד מחקר על יזמות חברתית, ממקמים את הקרן שהקים בראש רשימת האישים המשפיעים על אופייה של היזמות החברתית בעולם. בחמשת השנים האחרונות (2005-2009) נבחרו 59 יוזמות לתוכנית העמיתים של הקרן, במסגרת התוכנית זוכה היוזמה לתמיכה כספית ניכרת במשך שלוש שנים. מעבר לתמיכה הכספית, עצם הבחירה כעמית של קרן סקולס מהווה עדות לכך שהיוזמה שנבחרה היא מובילה בתחומה בעולם.

Skoll Foundation

Skoll Foundation

הנבחרים מישראל

בתוך רשימת היוזמות המובחרת הזו, של 'עמיתי קרן סקול', נמצאים שני נציגים לפעילויות בישראל. היוזמה הישראלית הראשונה זכתה להיכנס לרשימה בשנת 2008. דניאל לובצקי, יהודי אמריקאי הקים ארגון שפועל 'לחדשנות ביוזמות שלום'. הפעילות המרכזית שלו היא דרך תנועת 'קול אחד' (OneVoice) שפועלת בישראל וברשות הפלסטינית להעלות את קולותיהם של מי שהארגון מכנה 'הרוב הדומם שתומך בשלום'. היוזמה הישראלית השנייה, שמסמלת חדשנות ברמה עולמית, היא של הסניף המזרח תיכוני בארגון 'ידידי כדור הארץ' (Friends of the Earth). הארגון הקים את יוזמת 'אקופייס' (EcoPeace) שהוכרזה במרץ השנה כזוכה לתמיכה משנת 2010.  היוזמה פועלת משנת 2001 להעלאת מודעות למחסור במים בגבול הירדני, פלסטיני, ישראלי תוך קידום דיאלוג בנושא חלוקה אחראית של משאב המים המשותפים.

מחזור המלגאים הקרוב, פתוח למועמדים עד ה-17 לפברואר 2010. פרטים נוספים אפשר למצוא באתר: http://www.skollfoundation.org/skollawards/index.asp (על התהליך אפרט באחד הפוסטים הקרובים).

ג'ף סקוסל

Jeff Skoll

סיקור הביקור בארץ

הביקור של סקול, שהגיע לארץ לחמישה ימים (24-28 אוגוסט), לא זכה לסיקור תקשורתי שמדגיש את תרומתו הייחודית לעשייה חברתית חדשה. קשה להאשים את התקשורת על כך שפיספסה את הסיפור על האדם המעניין הזה, סקול הגיע לביקור עם חברו ריצ'רד ברנסון (הבעלים של חברת וירג'ין, ואיש עסקים שזכה לשם עולמי כהרפתקן וחובב פעילויות אקסטרים), ושניהם הגיעו כדי להביע תמיכה בביקור של חברים בארגון אחר: ארגון 'אלדרס' ( Elders ). נציגי 'אלדרס' הגיעו לישראל במטרה לקדם עשייה למען השלום. 'אלדרס' הוא יותר מועדון יוקרתי סגור, מאשר ארגון רב משתתפים, בארגון חברים מדינאים ודיפלומטים בכירים, שפרשו מעיסוקם הרשמי והיום פועלים לקידום  שלום באזורי עימות, ביניהם נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ימי קרטר, דסמונד טוטו (מדרום אפריקה) ונשיא ברזיל לשעבר פרננדו קרדוסו (שתרם גם לפיתוח ההגות הפוסט-קולוניאלית). בתוך בליל האישים המעניינים הללו (עבור ברנסון לדוגמה זהו ביקור ראשון בארץ), כנראה שלא נותר מקום לכתוב על הזכייה של ארגון 'ידיד כדור הארץ' באחת מהמלגות היוקרתיות בתחומן, או על הכיוונים אליהם מבקש סקול לקחת את הקרן שלו בעתיד.

הכתבה הממצה ביותר שאיתרתי ושהתייחסה להיבט של יזמות חברתית פורסמה בעיתון 'כלכליסט'. אולם גם כתבה זו, למרות הכוונות הטובות, מערבבת נושאים ועובדות (לדוגמה, סקול עדיין משקיע בקרן IVN בארץ, ולא בלשון עבר כפי שצוין בכתבה. בנוסף רשת IVN אכן עוסקת בקידום יזמים חברתיים במגוון תחומים, אולם השקעה בפיתוח אנרגיה חלופית, כפי שצוין בכתבה, אינה אחד מהם). 'דה-מרקר' בחר להציב את מיטב עורכיו לראיון עם סקול וברנסון ביחד, סקול הכתיר את התוצאה בבלוג שלו בתואר 'כתבה קלילה, אבל אוהדת'. למרות זאת כאמור, קשה להאשים את התקשורת בישראל, הביקור היה עמוס בדמויות מעניינות כל אחת בפני עצמה, והמוקד שלו היה פעילות בעלת אופי פוליטי שמזוהה בישראל כשייך לשמאל הקיצוני. קשה גם להאשים את הטוקבקיסטים, שבתגובות לכתבות בהן הוזכר סקול כתבו הערות שנעו על הרצף שבין עוינות כלפי מה שמתפרש כהתערבות בענייני פנים של ישראל (וזה נושא לדיון נוסף, האם הרעיון של יזמות חברתית ותנועות מלמטה הוא אכן רחוק ממעורבות פוליטית חיצונית 'מלמעלה'), לבין תגובות שוביניסטיות סוערות מסביב לעובדה שמבקר בישראל יהודי עשיר, צעיר יחסית, ורווק. אני מקווה עוד להרחיב כאן על הדמות המעניינת הזו, ועל ההשפעה שלו על פניה של היזמות החברתית בעולם ובישראל.

תגיות:   · · · תגובה אחת