הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

השקעות להשפעה חברתית (Impact Investing) – הגדרה לתופעה חברתית-פוליטית חדשה

27 בדצמבר, 2012 מאת Asaf
ניתן להגיב

'שוק השקעות להשפעה חברתית' [חלק א']

אחת המגמות הבולטות של שנת 2012 בזירת היזמות החברתית בעולם ובישראל היא החשיבה על כיווני מימון חדשים עבור מיזמים חברתיים, במהלכה קיבל רעיון 'השוק להשקעות חברתיות', או 'השקעות להשפעה חברתית' (Impact Investing) תנופה אדירה. בין היתר נרשמו בחודשים החולפים כמה פריצות דרך במימון מיזמים חברתיים בעולם (ששיאן הוא הקמת בנק להשקעות חברתיות בשיתוף ממשלת בריטניה) ובישראל (עם השקת קרנות חדשות, פרסום דוחות, עריכת כנסים, ופעילות  גוברת מצד מוסדות ממשלתיים בנושא).

המאמץ לפתח שוק להשקעות חברתיות הוא בעל פוטנציאל חיובי גדול מאד ליזמות חברתית ולאופן שבו מפותחים ומסופקים שירותים חברתיים בכלל. אני מקווה לסקור כאן בתקופה הקרובה את המגמות והשחקנים הבולטים בתחום בישראל ובעולם.  בסדרת הפוסטים הקרובים אתייחס לתרומה האפשרית של המודל, אבל גם אשתדל לפתח נקודות לביקורת. אני מקווה להצביע על המחירים החברתיים שהטמעה להוטה מדי של המודל עלולה לגבות, ולחשוף כמה הנחות יסוד שמצויות בלב רעיון 'השוק להשקעות חברתיות' שראוי לשים אליהן לב.

Confederate 100 Dollars

 מהי השקעה להשפעה חברתית?

  בדו"ח שכתבה עו"ד דידי לחמן מסר בשיתוף אלעד כץ וצוות ממכון מילקין (דו"ח מרשים מאד בהיקף החומר שנסקר בו, במורכבות הרעיונות שהוא נוגע בהם, וכל זאת תוך שמירה על טיעונים ברורים וחדים) מציע את ההגדרה הבאה:

  "השקעה חברתית היא השקעה פיננסית שבמסגרתה נלקחים בחשבון בעת החלטת ההשקעה, נוסף על התשואה הכלכלית, גם שיקולים חברתיים או סביבתיים" (עמ' 15).

  פרנק רוג'ר (Farnk Roger) מייסד חברת LSS לייעוץ להשקעות עסקיות-חברתיות (Innovare Advisors LLC), מסתייע בהגדרה של חברת 'מוניטור גרופ' (Monitor Group) לפיה 'השקעה להשפעה חברתית' היא:

  "  'השקעת הון בעסקים וקרנות שיכולות לספק פתרונות בקנה מידה גדול שפילנתרופיה בלבד בדרך כלל לא יכולה להיות מופנית אליהן'.  [על כך מוסיף רוג'ר כי] הגדרות אחרות כוללות באופן רחב יותר גם תרומות מקראודסוסינג (Crowdsouring), קרנות למלגות, קרנות הון-סיכון פילנתרופיות, וארגוני מימון למטרות שלא-למטרות רווח שמדגישים 'את המשימה [החברתית] קודם' על פני 'החזר השקעה קודם' בהשקעותיהן".

  אני, לעומת זאת, מעדיף להגדיר 'השקעות להשפעה חברתית' כמושג המבטא שאיפה ליישם את עקרונות המסחר בשוק הפיננסי-עסקי אל זירת הפילנתרופיה והמימון המדינתי של שירותים חברתיים. גישה כזו מניחה שמסחר חופשי ותגמול כספי הם האמצעים היעילים ביותר לקבוע את ערכו של מיזם כלשהו (עסקי או חברתי) ולתגמל אותו במציאות שבה המשאבים הקיימים מוגבלים.

מה חשוב להדגיש כשאנחנו מדברים על פיתוח 'שוק להשקעות חברתיות'

אני מציע דווקא את הניסוח המודגש כאן, מפני שהוא לא סותר את הניסוחים הקודמים ובמקביל מדגיש את הנחות היסוד והכוחות המניעים את תנועת 'השוק להשקעות חברתיות'.  בהגדרה המוצעת כאן מודגשת  האמונה העיוורת בכך שהשוק הוא הכלי האמין והטוב ביותר (כאילו לא היו משברים כלכליים מעולם). מעניין במיוחד לראות שהמשבר הכלכלי שהחל בסוף שנת 2008 עם התפוצצות בועת הלוואות הסב-פריים בארצות הברית, פרץ  עקב מוצר פיננסי שניתן לראות בו מוצר פיננסי 'חברתי', היות והלוואות הסב-פריים ניתנו לבעלי הכנסה לא יציבה שבנקים היו נמנעים באופן מסורתי מלספק אותן.

בנוסף, הסתמכות על ההגדרה המוצעת כאן מצביעה על כך שההיגיון המניע את תנועת 'השוק להשקעות חברתיות' הוא אותו ההיגיון שמניע את מדיניות ההפרטה של שירותי מדינה רבים. בשני המקרים המגמה היא להכניס עקרונות ניהול של שוק, או שוק למחצה, אל זירת העשייה החברתית.

לבסוף ההגדרה הזו מאפשרת לטעון שהתנועה של 'שוק כלכלי לפעילות למטרות חברתיות' לא עוסקת רק בדרכים להביא עוד כסף למיזמים חברתיים (כפי שטוענים רבים מחסידי השיטה), אלא מציעה דרך חדשה לנהל החלטות על איך ראוי לספק שירותים חברתיים בכלל. במילים אחרות, חשוב לשים לב שכשאנחנו מדברים על 'מודל לפיתוח שוק להשקעות חברתיות', אנחנו בעצם מדברים בשפה המציעה מודל פוליטי-חברתי חדש (לטוב ולרע).

אתם מוזמנים להירשם לעדכונים במייל כדי לקבל הודעה על הפוסט הבא בסדרת 'השקעות להשפעה חברתית' .

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · · · · תגובה אחת

דילמת המעסיק החברתי: המקרה של 'ליליות' ו-'נא לגעת'

30 באוקטובר, 2011 מאת Asaf
ניתן להגיב

מסעדת 'ליליות', שהיא בית תעסוקתי-שיקומי לנוער בסיכון, מתמודדת גם השנה על תואר 'המסעדה הכשרה הטובה ביותר' בתחרות של TimeOut תל-אביב. המסעדה היא אחת מארבע השקעות בעסקי מסעדנות בהן מעורבת קרן 'דואליס' של חנוך ברקת: ליליות וליליות בייקרי בתל-אביב, ליליות ביסטרו ברעננה, ובית-הקפה רינגנבלום בבאר-שבע. מספר פעמים זכיתי לשמוע יזמים של מיזמים עסקיים-חברתיים מספרים על הניסיון שצברו. כמעט בכל המקרים הדגישו הדוברים את הקושי בהגעה לרווחיות, בין היתר בגלל שהמטרה החברתית גובה מחיר נוסף שעסק רגיל לא נדרש להתמודד אתו. במקרה של ליליות לדוגמה, עלות הכשרת העובדים גבוהה יותר גם בגלל שהמסעדה מעסיקה עובד/ת סוציאלי לליווי הנערים המועסקים בה. לכאורה לעסקים חברתיים אמור להיות קל יותר בגזרה השיווקית: תקנו אצלנו ותקבלו ערך מוסף חברתי. אבל מצד שני 'מסעדת ליליות', 'קפה רינגנבלום' ועסקים חברתיים נוספים בהן עובדת אוכלוסיה ייחודית, כלואים בדילמה שיווקית לא פשוטה: האם להדגיש בשיווק העסק את העובדה שהם עוזרים לקבוצות חלשות, או להימנע מכך כדי לא לחזק את הסטיגמות של המועסקים בהם?  

אפשרות אחת – לטשטש את הייחודיות

הדילמה הזו יכול גם להגיע למצבים אבסורדים, כמו שקרה באחד הסיורים שנערכו למשקיעים חברתיים באחד העסקים. היזם הציג את הקשיים שמתמודדים עמם המועסקים בשילוב בחברה ובעולם העבודה. כשאחד העובדים עבר בסמוך לקבוצה הוא עצר את שטף ההרצאה, השתתק, והמתין שהעובד יתרחק מהקבוצה. בקרב הנוכחים הייתה הרגשה מבולבלת: מצד אחד הכרה תודה על ההתחשבות ועל הניסיון לא לפגוע ברגשות העובדים, אבל מצד שני נכחה גם הרגשה כאילו אנחנו, המבקרים, מרכלים מאחורי הגב על משהו שכולם יודעים, אחרי הכל הקשיים והייחודיות של המועסקים נוכחת וידועה.

לילית מנסה מצד אחד לא לשחק על הקלף של "אנחנו עוזרים לחלשים, תבוא לאכול אצלנו". היא ממותגת כמסעדת יוקרה, וכך האוכל המוגש בה והשירות איכותי ומרשים בהתאם (מהתרשמות אישית לא מקצועית). אבל בכל זאת, העסקת נוער בסיכון מצויינת כאחד מהמאפיינים הייחודיים של המסעדה, בהשוואה למסעדות אחרות ש-"חרטו על דגלן את חווית האוכל המשותף"  או בנויות "על טהרת המטבח הטורקי אורפלי" (אם ניקח שתי דוגמאות מהמתחרות בקטגוריה של ליליות).

אפשרות שניה – להדגיש את הייחודיות, להפוך אותה למקור עוצמה

מעניין להשוות את ליליות למסעדה נוספת, שגם היא עסק-חברתי : מסעדת 'BlackOut' במרכז 'נא לגעת' . ב-'BlackOut' פתרו את הדילמה בכך שמלכתחילה החליטו לא להעלים את השוני אלא להדגיש אותו. שם שואפים להצביע על נכות-ראיה כמקור לעוצמה. 'החלשים', 'המאותגרים' הם המבקרים ולא המועסקים – הרואים הם שמאותגרים לראשונה בחייהם לגשש ולאכול ארוחה שלמה בלי לראות דבר (אני תוהה כמה כתמים של מרק ורוטב נספרים בסופה של ארוחה כזו). החלטה כזו אולי לא מתאימה לכל פרויקט שמבקש לסייע בשילוב אוכלוסיות מיוחדות. קשה גם להאשים את ליליות שלא הפכה למסעדה שבה האורחים נדרשים לישון לילה קודם ברחוב, אבל אולי יש מקום לחשיבה על מקורות עוצמה שקיימים בנוער בסיכון, ויחודיים לחוויות שלהם בשונה מרוב האוכלוסייה, ולנצל אותם ככלי שיווקי גלוי, ייחודיות שלא דורשת להסתיר אלא שראוי לחשוף, ושתשמש במקביל גם מקור גאווה למועסקים וגם משאב לשיווק המסעדה בלי נימה מתנצלת.

ניסיון להלך בין הטיפות, לנצל את העצמה שטמונה בשונות המועסקים כדי לשווק את העסק-החברתי אבל בלי להדגיש זאת באופן מפורש, אפשר למצוא במודעה של מסעדת האחות של 'ליליות' – 'ליליות Bistro' . הטקטס והתמונה מדברים על החוזק של חיית הלילה, אבל האם יש כאן כוונה לרמז לתכונות חזקות אצל הנוער שמועסק בביסטרו, או ניסיון להחמיא ללקוחות ולהשוות אותם לציפורי לילה רעבות?

וכמובן, מי שאכל וטעם מוזמן להצביע  ולעזור להם לזכות גם השנה (אחרי שלוש זכיות ברציפות). אני כבר הצבעתי.

תגיות:   · · · · · · תגובה אחת