הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

8 דברים שעסקים חברתיים מצליחים עושים

12 ביוני, 2014 מאת Asaf
ניתן להגיב

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל וקבלו הודעה על הפוסט הבא] 

מחקר הפוסט-דוק שאני עורך בפקולטה לניהול באונ' בן-גוריון ובשיתוף קרן דואליס נמצא בעיצומו. אם אתם מנהלים בעסקים חברתיים ועוד לא עניתם על השאלון, עדיין יש לכם הזדמנות לעשות זאת דרך השאלון האקדמי והקצר הבא ולקבל כאן בתמורה חשיפה לפעילות שלכם.

http://bit.ly/1n6zPBu

התחלתי את המחקר בכוונה ללמוד על הדילמות הייחודיות של מנהלי עסקים חברתיים. אבל בעקבות שיחות עם מנהלי עסקים חברתיים, ביקור באתרי האינטרנט שלהם, וניתוח ראשוני של נתונים שנאספו עד עכשיו מהשאלון, גיליתי כמה דברים מעניינים שאינם קשורים בהכרח לדילמות בניהול. במיוחד שמתי לב שהופיעו כמה דברים שעסקים חברתיים מוצלחים ומשגשגים עשו, ותרמו להם מאד. חלק מהעצות נכונות לכל עסק, וחלק רלוונטיות רק או במיוחד לעסקים בעלי מטרה חברתית. הרשימה מומלצת כמובן לכל מי שחושב לפתוח עסק חברתי, אבל אפילו יותר לכל מי שכבר מנהל עסק חברתי בפועל. יש כאן רעיונות שיכולים להקפיץ את הפעילות שלכם כמה רמות למעלה.Cooperation

  1.  צרו שותפות עם הרשות המקומית.
  2. אתרו כמה שיותר מקומות בהם תוכלו לחסוך בעלויות בזכות הערך המוסף החברתי.
  3.  בנו מוצר אטרקטיבי ואיכותי (העומד בפני עצמו, גם בלי הערך המוסף החברתי).
  4. טפחו קשר קבוע עם לקוחות המיזם.
  5. אל תמכרו במחירי הפסד.
  6. התחילו קטן, התרחבו אחר כך.
  7.  התמקדו במטרה חברתית עיקרית אחת.
  8.  השקיעו בשיפור מתמיד של הפעילות החברתית.

חשוב לשים לב ש'לא כל העסקים נלדו כאלו מוצלחים', נהפוך הוא מרובם שמעתי שהגיעו לפעולות האלו לאחר תהליך למידה כואב, ותקופה של הפסדים כלכליים ועשייה חברתית חלשה ממה שציפו.  מקווה שבעתיד אפרט מעט על כל נקודה ונקודה. בינתיים אתם מוזמנים להגיב כאן או במייל, ולספר לי מה דעתכם על הרשימה?

תגיות:   · · · · · · ניתן להגיב.

!המחקר הסתיים! הפוסט נשאר לתיעוד: מנהלים בעסק חברתי? אני רוצה להציג אתכם

2 ביוני, 2014 מאת Asaf
ניתן להגיב

המחקר הסתיים, לעיון בדו"ח המחקר דילמות אתיות של עסקים חברתיים לחצו כאן!

בקצרה

מנהלים בעסק חברתי? אשמח לשמוע מכם דרך השאלון האקדמי והקצר הבא:

http://bgumanagement.qualtrics.com/SE/?SID=SV_54GAD70ybk4cDXv

לאחרונה התחלתי מחקר פוסט-דוק בנושא דילמות של מנהלים בעסקים חברתיים. המחקר הנערך בהנחייתם של ד"ר חגי כץ וד"ר יותם לוריא מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון, ובתמיכת קרן דואליס לעסקים חברתיים. בתמורה למילוי השאלון תוכלו להציג את הפעילות שלכם כאן בבלוג (פרטים בהמשך).

לחצו למעבר לשאלון

ובהרחבה…

על מה המחקר? נושא המחקר הוא דילמות של מנהלים בעסקים חברתיים.

ניהול הוא מלאכה מורכבת, הדורשת לקבל החלטות על בסיס יום-יומי: קביעת סדרי עדיפויות, התמודדות עם החלטות בזמן אמת, כשמעל הכל מרחפת שורת המאזן הכספי בסוף החודש (או הרבעון והשנה). אבל אם דילמות ניהוליות רגילות הן דבר מורכב, הדילמות של מנהלים בעסקים חברתיים הן מאתגרות באופן בולט אפילו יותר. לא אחת מנהלים בעסק חברתי נדרשים לשלב בין הרצון לעשות דברים כמו בעולם העסקי 'הרגיל' מצד אחד, תוך כדי שמירה על הערכים החברתיים בהם הם מאמינים. מה שעל הנייר, עם הקמת העסק נראה כ-Win-Win דורש כמעט כל יום לקבל החלטות שלא בהכרח מיטיבות אם אחד מהצדדים (העסקי מול החברתי). המחקר היום מכיר באופן ראשוני בלבד בקשיים המיוחדים הכרוכים בניהול עסק חברתי. דילמות כגון כיצד לאזן בין הדרישות השונות? אלו הקלות ראוי להעניק לעסקים חברתיים ומדוע? ומהם הקשיים הניהוליים שמאפיינים מנהלי עסקים חברתיים בעולם ובישראל? עוד מצפות לתשובה מלאה יותר.

איך אתם, מנהלי עסקים חברתיים יכולים לעזור? אני מקווה שבזכות התשובות שתספק בשאלון המצורף, נוכל בעתיד להציג את הקשיים הייחודיים לעסקים חברתיים בפני המחוקקים, ובפני כל מי ששואף ללמוד על האתגרים הצפויים לו בניהול עסק חברתי. בנוסף, אם אתם מאמינים שלשאול את השאלות הנכונות זהו כבר חצי דרך לפתרון, אתם מוזמנים להרהר ולהתעכב קצת יותר על השאלות שיוצגו לפניכם, מי יודע אולי גם תצאו מהשאלון עם כמה תובנות חדשות על אופן הניהול שלכם היום?

לא השתכנעתם?  בקרוב אתחיל סדרת פוסטים שתציג חלק מהמגוון המתרחב של עסקים חברתיים בישראל. מילוי השאלון מבטיח לכם מקום וחשיפה במסגרת הסדרה.

פספסתם? הנה הקישור:

http://bgumanagement.qualtrics.com/SE/?SID=SV_54GAD70ybk4cDXv
נתוני המחקר יוצגו תוך חיסיון מלא של המשיבים.

מקווה לשמוע מכם בקרוב,

אסף.

לחצו למעבר אל השאלון

תגיות:   · · · · · ניתן להגיב.

'בין השורות' סרט קצר ראשון על עסקים חברתיים בישראל

11 בפברואר, 2014 מאת Asaf
ניתן להגיב

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל וקבלו הודעה על הפוסט הבא] 

למרות שהתחום של עסקים חברתיים הולך ומתפתח, עדיין קשה למצוא תיעוד המציג מה מיוחד בפעילות העסקים האלו. אחד הסרטים שמתעדים איך נראה עסק חברתי מאחורי הקלעים הוא 'בין השורות' (במאי: רון עופר). סרט קצר, בן-20 דקות שעוקב אחרי שלושה עסקים חברתיים, וכולל גם חשיפה לישיבות צוות ושיחות עם מנהלי העסק. הסרט הוכן לקראת כנס "הערכה טובה" בנובמבר 2013. את הכנס מארגנים מספר ארגונים חברתיים (בינהן תוכנית קרב, בה אני עובד) וחברות יעוץ ארגוני הקשורות לתחום הערכת פעילות חברתית (כגון צפנת).

בימים אלה אני עוסק במחקר בנושא דילמות אתיות של מנהלי עסקים חברתיים (בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון ובשיתוף קרן דואליס) ומתלבט בהגדרת הגבולות לעסק חברתי הרלונטי למחקר שלי. עד היום האמנתי, ואני עדיין מאמין, שכשאתה רואה אחד כזה אתה יודע שזה-זה. למרות שחשוב כמובן לשאוף לנסח קריטריונים ברורים, במיוחד אם אנו רוצים לקדם תמיכות ממשלה בתחום, כפי שנעשה לדוגמה בשולחן העגול הבין-מגזרי במשרד ראש הממשלה בדיונים בנושא עסקים חברתיים (שנקרא גם 'השולחן העגול הממשקי') וכפי שנעשה בדיונים חשובים נוספים המתקיימים לאחרונה בכנסים חברתיים המוקדשים לנושא (לדוגמה "הערכה טובה" שבמסגרתו נעשה הסרטון), או כמו ב'כנס שדרות' בו הוקדשה במה מיוחדת לצרכים של עסקים חברתיים.

הסרט הקצר כאן רק מחזק את ההרגשה הזו שלי, שקשה ולפעמים לא ממש צריך, להגדיר מהו עסק חברתי: בסרט מוצגים שלושה עסקים שונים, כל אחד מקדם תחום חברתי אחר ומאוגד בהגדרה משפטית שונה, ובכל זאת – כולם עסקים חברתיים, וברור שיש מכנה משותף באתגרים העומדים בפניהם והרווחים שהם מביאים לחברה כולה.

צפיה מהנה!

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · · תגובה אחת

הושקה הבורסה הראשונה בעולם למסחר בעסקים חברתיים

14 ביוני, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

הבורסה הראשונה בעולם לעסקים חברתיים נחנכה בלונדון ביום רביעי שעבר (ה-5 ליוני, 2013). ההשקה התקיימה בכינוס של ה-G8 ( של המדינות המובילות כלכלית בעולם) בנושא עידוד השקעות חברתיות. הכינוס נערך מעט לפני הוועידה המרכזית השנתית של ה-G-8. ועידה המלווה בהפגנות מתוקשרות  של אקטיביסטים בינלאומיים המוחים נגד הצדדים הפוגעניים של השיטה הקפיטליסטית. יתכן שהמארגנים של ה- G-8 מבקשים לחזק בכך מסר מתחרה לזה של האקטיביסטים, ולהדגיש שקפיטליזם יכול להיות חברתי, ויכול לפעול לטובת הסביבה והחלשים בחברה.

כפי שכתבתי כאן כבר בעבר, אנגליה הולכת מסתמנת כמדינה המובילה בעולם בפיתוח השקעות חברתיות. הוועידה הזו רק חיזקה את מעמדה בתחום, כאשר השר לענייני חברה אזרחית הכריז על השקת הבורסה הראשונה בעולם לעסקים חברתיים:  The Social Stock Exchange. מה שמרשים במיוחד כאן הוא היקף שיתופי הפעולה שמעורב בהשקת הבורסה החדשה: ממשלת בריטניה מציעה למשקיעים הקלות מס, קרן הלוטו הבריטית והבנק להשקעות חברתיות (Big Society Capital) מזרימים את ההשקעות הראשונות לרצפת המסחר, והבורסה של לונדון מציעה תשתיות ורגולציה על העסקים הנסחרים. גם ארצות הברית מקדמת את הנושא של השקעות חברתיות, אבל משום מה נדמה שזה ממש מעט ביחס לגודל הכלכלה האמריקאית, ומעורר תהיות שאולי הממשל האמריקאי יוזם את הצעדים הללו בגלל שהשקעות חברתיות הופכות להיות הדבר הנכון מבחינה תדמיתית, ופחות כדי לחולל שינוי אמיתי.

SSE Logo

 על ההבדל בין 'עסקים חברתיים' ל-'אחריות חברתית של תאגידים'

מעיון ראשוני ברשימת 12 העסקים הנסחרים כיום, נדמה שהבריטים מקיימים גישה פתוחה יחסית לגבי ההגדרה של 'עסק חברתי'. ליתר דיוק הם אינם דורשים שהעסקים הנסחרים בהם יקחו על עצמם התחיבות כלכלית מכבידה יותר מזו של עסק רגיל  (לדוגמה: מסעדה המעסיקה נוער בסיכון, ובמקביל מעסיקה עובד סוציאלי המלווה את הנערים. או בית-מלאכה המעסיק אנשים עם צרכים מיוחדים, ומשלם להם שכר מלא ומקיים על אף שהתפוקות שלהם בהשוואה לעובד מן-השורה אולי נמוכות יותר).  העסקים הנסחרים אפילו לא מוגדרים על ידי הבורסה כ-'עסקים חברתיים', אלא  כ-'עסקים המשפיעים חברתית' (Social Impact Business), כלומר עסקים לכל דבר שלפעילותם הכלכלית יש גם השפעה חברתית. 12 החברות הנסחרות כיום אמנם מחויבות לדיווח חברתי שנתי לפי חמישה קריטריונים, אולם דיווח זה אינו שונה בהרבה מכללי דיווח וולונטריים שקיימים כבר היום במסגרת האחריות החברתית שעסקים מסחריים מן השורה לוקחים על עצמם כבר היום, ומוצגים לדוגמה במדדים כגון מדד מעלה  (שדירוגו השנתי גם הושק השבוע) או תו התקן לאחריות חברתית ת"י 10000 של מכון התקנים.

נדמה שהבעיה בניסוח קריטריון חופשי ופתוח כזה תתגלה כאשר הבורסה תתרחב, ויותר גופים כלכליים יבקשו להיסחר בה בעיקר (ואולי רק) בזכות הקלות המס הניתנות למשקיעים בה. כבר היום נסחרים בבורסה עסקים מגוונים מאד, שהקשר שלהם לעשייה חברתית בהשוואה לעסק רגיל, חלש מאד. כך לדוגמה לצד קאופרטיב אמנים ואספני אמנות נסחרת חברת נדל"ן המחזיקה ומנהלת בניינים המושכרים לשירותי רפואה מופרטים. הסוגיה שממתינה על הפרק היא האם החלון החדש שנפתח כאן לעסקים באשר הם ילך ויתרחב (כלומר יותר עסקים יצהירו על ערך חברתי של פעילותם ויזכו בהקלות מס), או שהבריטים יאלצו לקחת צעד אחורה ולחדד את הגדרת העבודה שלהם ל-עסק חברתי. בכל מקרה בלון הניסוי החדש שהופרח בצורת זירת מסחר המוקדשת לעסקים חברתיים בלבד, ראוי להערכה ולחיקוי בישראל ובעולם.

 דיווח נוסף: בבלוג הפיוניר פוסט.

תגיות:   · · · · 4 תגובות

הגלידה, הבנק והאסיר המשוחרר – שלושה מודלים המקדמים השקעות חברתיות

4 בפברואר, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

Confederate 100 Dollars

[חלק ב' בסדרת 'השקעות להשפעה חברתית'. הרשמו עכשיו לעדכונים במייל, והתעדכנו על הפוסט הבא]

מה המכנה המשותף לתאגיד גלידה אמריקאי, בנק כפרי בבנגלדש, ואסירים משוחררים באנגליה? אני מקווה שבסוף הפוסט, יובהר הקשר (החברתי) בין שלושתם.  בפוסט הקודם דנתי בהשפעה הרעיונית-אידיאולוגית המניעה את תנועת ההשקעות החברתיות (ובשמה המלא 'השקעות להשפעה חברתית' – Impact Investing או Social Investing). טענתי שהשקעה חברתית היא מודל חברתי חדש יחסית, שמבקש לנהל את גיוס והשקעת הכספים למטרות חברתיות תוך יישום עקרונות השוק. ציינתי שראוי לשים לב לכך שגישה כזו מניחה שהשוק הוא מנגנון התגמול הטוב והיעיל ביותר גם עבור שירותים חברתיים (הנחה אידיאולוגית, ולפיכך כמעט בלתי ניתנת להפרכה או שיפוט אמפירי). כעת אשרטט את המודלים המרכזיים המקדמים את רעיון ההשקעות החברתיות. לשם כך, כדאי לחזור להגדרה פשוטה יותר ('הגדרת עבודה') למושג 'השקעות חברתיות':

  'השקעות חברתיות' הוא מושג המתאר כל רעיון שעוסק בהשקעות כספים בעשיה חברתית-סביבתית, הכוללת בנוסף גם תמריץ פיננסי בהתאם לכללי השוק.

  לאור ההגדרה הזאת אפשר לשרטט שלושה מודלים מרכזיים שמתעצבים בשנים האחרונות ועוסקים (כל אחד מהזווית שלו) בפיתוח 'השקעות חברתיות':

  1.  'אגרות חוב חברתיות' (Social Impact Bonds).
  2. קרנות המשקיעות בעסקים חברתיים.
  3.  תאגידי B – תאגידים למטרות רווח חברתי-סביבתי-כספי (Benefit Corporations ובקיצור B-Corporations).

  איגרת חוב חברתית: אג"ח חברתי הוא מודל לפיו גוף מסוים (לרוב המדינה) מתחייב להחזיר למשקיע תגמול על הכסף שהלווה, בתנאי שהמיזם החברתי אליו הלווה את הכסף הצליח לעמוד ביעדים החברתיים שקבע מראש. לדוגמה: עמותה עם מודל חדשני לשיקום אסירים משוחררים מגייסת כסף ממשקיעים חברתיים. הכסף במקרה זה מגיע בתמורה לאיגרת חוב שהנפיקה המדינה, לפיו היא תשלם למשקיעים רק אם העמותה תעמוד ביעד מינימלי שציבה לעצמה, ותוכיח שיותר אסירים משוחררים המשתתפים בתוכנית שלה אכן משתקמים ואינם חוזרים לאורח חיים עברייני (בהשוואה לאחוזי השיקום בתוכניות אחרות). לעיתים טמון באג"ח החברתי גם תגמול רב יותר ככל שההצלחה החברתית המוכחת גדלה, ובמקרה של שיקום האסירים, ככל שאחוז האסירים המשתקמים יהיה גבוה יותר.

המודל של אג"ח חברתי החל להתעצב בשנת 2000 באנגליה. בשנה זו, בעקבות דו"ח שפרסמה ועדה ממשלית שחיפשה דרכים לעידוד השקעות חברתיות, החל תהליך קידום והקמת גופים לעידוד השקעות חברתית בשיתוף הממשלה, ובסופו (12 שנה לאחר מכן, באפריל 2012) הוקם 'ביג סוסיאטי קפיטל' (Big Society Capital) – הבנק הראשון בעולם שמטרתו (בין היתר) היא להשקיע באגרות חוב חברתיות. בהתאם למודל האג"ח החברתי, המדינה צפויה להתחייב לתגמל כספית את הארגונים בהם ישקיע הבנק, אך רק במידה והם יוכיחו שעמדו בהבטחה שהציגו עם הקמת המיזם. לדוגמה: יוכיחו שהצליחו להוריד את אחוז פשיעת הנוער בשכונה מוגדרת (פירוט על החזון המלא של הבנק ניתן למצוא בדו"ח בקישור הבא, ותיאור סוגי השקעות השונים, כולל אג"ח חברתי, בקישור הבא).

Big Society Capital

 

קרנות להשקעה בעסקים חברתיים: קרנות המשקיעות כספים לצד בנקים המלווים כספים לעסקים בעלי מטרה חברתית הם מודל וותיק בנוף הפילנתרופי, וכנראה שגם אחד הראשונים בתחום היזמות החברתית בכלל (ולא רק בתחום הפיננסי-חברתי). אולי הפעילות הראשונה שעסקה בהשקעות בעסקים בעלי אופי חברתי מסוג זה היא זו שיזם הכלכלן מוחמד יונוס, ב-1976, כאשר הלווה דולרים בודדים למספר תושבים כפריים בבנגלדש, במטרה לסייע להם לפתח עסקים עצמאיים ללא תלות במלווי 'שוק אפור' בריבית גבוהה ומנצלת. מה שהחל כמחקר פעולה קטן מימדים, צמח והפך ב-1983 לבנק של ממש, בנק גארמין ('בנק הכפר' – Grameen Bank) העוסק במתן שירותים פיננסיים לעניי בנגלדש. ב-2006 זכה מוחמד יונוס לפרס נובל על פעילותו ולהכרה עולמית שמסייעת לו לקדם את רעיון העסקים החברתיים בכלל, ובפרט את הרעיון של 'הלוואות מיקרו' (הלוואות קטנות הניתנות לרוב למעוטי יכולת במטרה לסייע להם להקים עסק קטן). במקביל, בעיקר במהלך שנות ה-90 והעשור הראשון של שנות ה-2000, נוסדו קרנות וארגונים פיננסים רבים נוספים, ארגונים אלה נעים בין שאיפה להשיא רווח כספי למשקיעים לבין מניעים פילנתרופיים יותר. יחד עם זאת העיקרון המנחה נותר זהה בכולם, והוא שכספי הקרנות והבנקים החברתיים מושקעים במיזמים שמקדמים מטרה חברתית ובמקביל גם מייצרים הכנסה כספית (בהיקף משתנה).

תאגידי B, תאגידים מסחריים המחויבים למטרות חברתיות (B-Corporations): אם בצד שמעניק את הכסף מצויים הקרנות והבנקים, אזי בצד השני מצויים העסקים החברתיים שמקבלים מהם את הכספים. בעוד שחלק מהעסקים הם בעלי מטרתה חברתית ברורה (לדוגמה חנות מזכרות במוזיאון, או מסעדה שעיקר רווחיה מופנים להשמה ושילוב נוער בסיכון) בשנים האחרונות הופיעו תאגידים מסחריים שמצהירים על עצמם כשונים מעסק רגיל בכך שהם מחויבים לצד הרווח הכספי לבעלי המניות, גם  (אם לא במידה רבה יותר) לרווח החברתי והסביבתי. כדי להגדיר ולעודד תאגידים נוספים להדגיש התנהלות באופן חברתי-סביבתי על חשבון (אך לא במקום) מרכיב הרווח הכספי, צמחו מודלים מגוונים למדידה והערכה. אחד המודלים המפורסמים לכך הוא 'תאגיד B' המבוסס על עמותה הפועלת החל מ-2008 בארצות הברית לקידום חקיקה שתעודד הקמה של עסקים מסוג זה. בנוסף מפתחת העמותה מדדים שמעניקים תו 'תאגיד B' לעסקים העומדים בכל הקריטריונים (הדומים כאמור למודלים נוספים כגון זה של דירוג מדד מעלה, אך מחמירים יותר ממנו). באופן לא מקרי ארגון 'הרשת העולמית לעידוד השקעות חברתיות' (The Global Impact Investing Network – GIIN) מעורב גם הוא במודל דומה, אך גמיש יותר, של קידום מדידת השפעה חברתית וסביבתית של עסקים בשם 'איריס' (Impact Reporting and Investment Standards – IRIS), ובקישור כאן ניתן לקרוא על ההבדלים בין שני המדדים.

BCorp_Explained

כל אחד משלושת המודלים שהצגתי כאן הוא עצמאי ומשפיע על תחום ייחודי בפני עצמו, אבל מודלים אלה גם קשורים זה לזה. הם מהווים חלק מאותה תנועה, מהפסיפס שמרכיב את המושג 'השקעות חברתיות'. כאשר מקבצים אותם תחת הגדרה אחת, אנחנו זוכים לקבל תמונה מורכבת יותר, הבנה מעמיקה וסוציולוגית יותר לתהליך חברתי-כלכלי מרכזי, שלהערכתי רק הולך ומתעצם. הקשר בין 'בנק הכפר' (גארמין) מבנגלדש, לתאגיד הגלידה האמריקאית 'בן אנד ג'ריס' (שקיבלה לאחרונה את תו 'תאגיד B'), ולאסירים משוחררים באנגליה (שבה פועלת כעת אחת התוכניות הראשונות בעולם הממומנות באגרות חוב חברתיות) הולך ומתבהר.

 הרשמו עכשיו לעדכונים במייל, כדי לא לפספס את הפוסט הבא בנושא 'השקעות להשפעה חברתית' .

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · 3 תגובות