הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

חינוך ליוזמה ויזמות חברתית – מחשבות על המחקר של רוזאן מיראבלה

13 במרץ, 2011 מאת Asaf
ניתן להגיב

הכשרת מנהלים למלכ"רים  – ממצאים מארצות הברית

שלושה כנסים חשובים (עבור המתעניינים ביזמות חברתית) עומדים להתקיים בתקופה הקרובה בשלוש אוניברסיטאות שונות בארץ: כנס המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי (בן-גוריון), כנס המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל (העברית), וכנס יזמות חברתית של בית-הספר לעבודה סוציאלית (תל-אביב).

השבוע (יום שלישי, 15 למרץ 2011) באוניברסיטת בן-גוריון יתמקדו בנושא הכשרת מנהלי ארגונים חברתיים, ובמתח שבין תפיסות עסקיות לתפיסות חברתיות שטמון בהכשרה כזו. האורחת המרכזית של הכנס היא פרופ' רוזאן מיראבלה (Roseanne Mirabella) מהמחלקה למדיניות ציבורית באוניברסיטת סיטון הול, ארצות-הברית. מיראבלה מיפתה את תוכניות ההכשרה למנהלי ארגונים חברתיים ברחבי ארצות-הברית (לימודי תעודה וגם לימודים לתואר אקדמי). ממצאי הסקר שערכה עולה תמונה ברורה של גידול במספר תוכניות ההכשרה שמיועדות לתלמידים השואפים לנהל ארגון חברתי. בהסתמך על סקירה בת עשר שנים (96 עד 2006) נמצאו 284 תוכניות לימוד בשנת 1997, 380 תוכניות בשנת 2002 ו-426 תוכניות בשנת 2006. התוכניות מועברות ב-240 אוניברסיטאות ומכללות.

באותו מחקר ביקרה מיראבלה את תוכניות הלימוד על כך שרבות מהן מכוונות להוראת ניהול הירארכי (שמעודד את המנהל לתת הוראות לביצוע כמעט ללא שיתוף חברים אחרים בארגון) על חשבון הכשרה לרוח ניהול שיתופית (כגון ניהול ברשת) שמתאימה יותר לארגונים חברתיים שמטרתם להעצים אוכלוסיות מוחלשות. ביקורת נוספת היא על הדגש שמושם בתוכניות אלה על מיומנויות ניהול טכניות (דוגמת ניהול פיננסי ומיומנויות ארגון), על חשבון הוראה של היבטים חברתיים ותהליכי שינוי חברתי (כגון דיון בתיאוריות על חברה אזרחית או מודלים להבאת שינוי חברתי).

הוראה ליוזמה ויזמות חברתית –  מה היא כוללת (ומה ראוי שתכיל)?

בפרסום האחרון של ממצאי המחקר, בשנת 2007 , שירטטה מיראבלה מגמות עתידיות אליהן מתפתחות תוכניות הכשרת מנהלי מלכ"רים. אז היא צפתה כי: "בשנים הקרובות אנו צפויים לראות… …שעוד בתי ספר יטמיעו יוזמה חברתית ויזמות לתוך תוכנית הלימודים שלהם".  באופטימיות רבה היא הגדירה יוזמה חברתית כ-"דור הבא של ההכשרות למנהלי מלכ"רים", מפני שמושג היוזמה החברתית (Social Entreprise) מכיר בכך שארגונים חברתיים עוברים לעבוד במודלים מעורבים מסחריים-חברתיים (ברמות שונות של מסחור, ובהתארגנות משפטית ומוסדית מגוונת).  באותו פרסום מיראבלה לא פירטה אלו סוגים של קורסים מעבירים היום במסגרת הוראת יוזמה חברתית, אולם אני מקווה שהנושא הזה בדיוק יעמוד במרכז המושב שבו היא תשתתף וצפוי לענות על השאלה "מה משמעותה של 'יזמות חברתית' עבור החינוך לניהול מלכרי"ם?" (שמו המלא של המושב: Educating nonprofit leaders in the 21'th Cnetury: What dose 'social entrepreneurship' mean for nonprofit management education?)

ברובד עמוק יותר, הדיון במתחים בהכשרת מנהלים לארגוני שינוי חברתי קשור למתח הוותיק בין עשיית רווח כספי לבין עשייה למען החלשים בחברה. ברמה התיאורטית הוא נוגע לשאלה האם פעילות למען רווח כלכלי יכולה בכלל להיות טובה גם עבור הקבוצות המודרות והמוחלשות על ידי אותה פעילות כלכלית? שאלות שאני חושש שמיראבלה, כמו רבים מהעוסקים ביזמות חברתית, לא מתייחסים אליהם ברצינות מספקת. יחד עם זאת, ההרצאה צפויה להיות מעניינת במיוחד ולו בזכות ההזדמנות לשמוע חוות דעת של חוקרת שהייתה שם 'כשזה התחיל', כשיוזמה ויזמות חברתית נתפסו כדור העתיד וכפתרון אוטופי כמעט לבעיות החברה (גם אם זה לא היה כל-כך מזמן). מעניין יהיה לשמוע האם היום, תוכל מיראבלה לספק לנו מבט מפוכח יותר, שישווה בין האידיאל ששירטטה לפני ארבע שנים, לבין המציאות היום. אני מקווה שנשמע לא רק איך מלמדים (כלומר באיזה תוכן נטען המושג) יוזמה חברתית בפועל – היום, אלא גם התייחסות רפלקטיבית שלה לתחזית שהציגה לפני ארבע שנים.

קישורים:

תגיות:   · · · · · · תגובה אחת

שבע דרכים להתמודד עם המשבר הכלכלי בעמותות וארגוני מגזר שלישי

13 בדצמבר, 2009 מאת Asaf
ניתן להגיב

Bridgespan Group

קבוצת 'בריג'ספאן', ארגון אמריקאי המתמחה במתן ייעוץ למלכ"רים ולפילנתרופים, ערך מאז פרוץ המשבר הכלכלי העולמי בסוף 2008 מעקב אחר ההתנהלות של 100 ארגונים ללא כוונת רווח ברחבי ארצות הברית.

בגיליון האחרון של כתב העת לחדשנות חברתית של אוניברסיטת סטנפורד (Stanford Social Innovation Review) פירסמו שלושה יועצים מבריג'ספאן שבע פעולות חשובות שמנהלי המלכ"רים אחריהם עקבו, נקטו כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי. סיכמתי כאן את עיקר המאמר. העצות מתאימות במיוחד לארגונים גדולים, שמעסיקים צוות עובדים ומנהלה, אבל אני מאמין שגם ארגונים קטנים יוכלו ללמוד מהעצות האלו כמה רעיונות לניהול בזמן משבר.  חלק מהעצות מתאימות לשלבים הראשונים של המשבר הכלכלי, ואולי הן מגיעות באיחור לחלק מהארגונים.

1. לפעול במהירות, אבל גם בהתחשבות: כאן, מציעים המחברים להכין תוכנית רב שלבית לקראת המשבר: כלומר, להחליט מראש, לפני רגעי המשבר, על המרכיבים החשובים ביותר עבור הארגון. וכיצד לפעול במקרה של קיצוץ מתמשך בתקציב, מה ייסגר ראשון, מה שני וכך הלאה.

2.לשמור על ליבת הפעילות: המחברים מציעים לכתוב תוכנית שתשמר את פעילות הליבה של הארגון. כדי להחליט מה הפעילות הכי חשובה בארגון, מומלץ למועצת-המנהלים ולמנהלים בארגון לשאול שתי שאלות: א. מהי העבודה ומהי אוכלוסיית המוטבים שמגדירה את הארגון? ב. מהן העלויות בהפעלת העבודה והשירותים לאוכלוסייה זו? אם החלטתם שכל השירותים שאתם נותנים הם חשובים באותה המידה, המשמעות היא שאתם צריכים לסגור חלק מהסניפים שלכם.

3. לשמור על העובדים הטובים ביותר: כדי להתמודד עם ההחלטה הקשה: על מי מהעובדים בארגון לוותר בזמן משבר,המחברים מציעים שתשאלו לא 'מי יכול לעזוב הכי מהר', או 'איפה הכי קל לקצץ', אלא מי הכי נחוץ לארגון בטווח הארוך, ובהתאם תפעלו להפנות חלק ניכר ממשאבי הארגון להחזקת עובדים אלה.  כך, לדוגמה, אם פעלתם בהתאם לעצה הקודמת, וסגרתם חלק מפעילות הארגון, אבל אחד מהעובדים בתחום שנסגר זוהה על ידכם כפעיל וכתורם לארגון באופן מיוחד, כדאי להשקיע מאמץ ולהציע לו תפקיד אחר בארגון (למרות חרב הקיצוצים).

4. להכניס את התורמים אל הארגון: לדברי הכותבים, זמן המשבר הוא גם הרגע המתאים לחזק את השותפות עם התורמים המרכזיים ביותר לארגון. זו הזדמנות להציג לתורמים המרכזיים, אלו שאמורים להיות גם המחויבים ביותר לארגון, את השינויים שאתם עורכים בתוכנית העבודה לשנים הקרובות. כך, לדוגמה אם החלטתם לסגור חלק מהפעילות אליה קיבלתם כסף 'צבוע', כלומר כסף שנתרם לפעילות מוגדרת מראש, הסבירו לתורם איפה הכסף נחוץ בכל זאת, ולאלו מטרות. הגברת השיתוף של התורמים המרכזיים בפעילות הארגון, יכולה אפילו להוביל להגדלת התרומה שלהם ושל מעגל התורמים שקרוב אליהם.

5. שעת כושר: זה הזמן להשתדל להעסיק עובדים בעלי מיומנויות רחבות, כך שהארגון יזדקק לכמה שפחות שירותים מבחוץ.

6. לכנס את מועצת המנהלים: למועצת המנהלים של הארגון יש תפקיד חשוב בזמן משבר. מועצה המכילה הרכב חברים מגוון, יכולה לסייע למנהל הארגון בבחינה של שינויים עליהם חשב, לתרום במיומנויות ממגזרים אחרים, לבחון את הנחות היסוד של תוכנית העבודה של הארגון. חברי מועצת מנהלים אפילו יכולים למלא חלק מהפערים שנוצרו בעקבות פיטורים בארגון.

7. לתקשר בפתיחות ובתכיפות: למנהלים בתקופה קשה יש אחריות לפנות לעיתים קרובות אל הצוות בארגון ולעדכן את העובדים אודות התוכניות להתמודד עם המשבר. מעבר לזכות העובדים לדעת על עתידם ואפשרויות האופק התעסוקתי שלהם בארגון, התנהלות פתוחה ותכופה מול העובדים תמנע הפצת שמועות לא מבוססות על הכיוון בו הארגון הולך.

אתם מוזמנים להגיב לפוסט ולהוסיף דרכים בהם הארגון שלכם מתמודד עם המשבר הכלכלי, ואולי גם להצביע על הקשרים ייחודיים למציאות בישראל.

נר ירוק

חנוכה שמח, אסף.

תגיות:   · · · · 2 תגובות