הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

עסקים ומערכת החינוך: שני כנסים וניחוש מושכל אחד

13 באוקטובר, 2009 מאת Asaf
ניתן להגיב

Ferreñafe

2 כנסים על מעורבות עסקים בחינוך (ורווחה)

בשבוע הקרוב יתקיימו שני כנסים בהם יועלה נושא מעורבות עסקים בחינוך. המפגש הראשון, תחת הכותרת 'פורום שיח בין מגזרים' מתקיים היום, שלישי 13 אוקטובר 2009, במכון לפיתוח יזמות בחינוך במכללת בית-ברל. עיקר הכנס צפוי להפגיש בין נציגי עסקים, אנשי חינוך וממשל כדי במטרה לדון בשאלה 'כיצד ראוי להתמודד עם מעורבות גופים חיצוניים בבתי-הספר?' . לפי הרשימה שפורסמה באתר המפגש, צפויים להשתתף בו אנשי אקדמיה, מנהלי אחריות חברתית בתאגידים, עובדי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ואנשי חינוך מעמותות ומבתי-ספר. לקראת יום העיון נחשף סקר שערכו החוקרים מבית-ברל בשיתוף משרד החינוך במטרה לבחון אלו ארגונים חיצוניים למשרד החינוך פועלים בבתי-ספר (בעיקר עמותות חינוך ועסקים מסחריים). הדיונים יתחלקו לשלושה פורומים:  א. פורום מדיניות,  פורום שותפות מיטבית, ופורום היבטים פדגוגיים.  בהתחלה תכננת להשתתף בפורום המדיניות, אבל לאחר עיון באתר האינטרנט אולי אשתתף בפורום שותפות מיטבית, נראה שהוא ממוקד יותר בסוגיות של מדיניות ביחס למעורובת עסקים מסחריים בבתי-ספר (נושא עבודת התזה שלי).

אתם מוזמנים לגלוש ולהתרשם. אני בדרכי למפגש…

יום למחרת, ביום רביעי 14 אוקטובר 2009, יתקיים הכנס השנתי של ארגון 'מעלה' (לקידום אחריות חברתית של עסקים). נושא הכנס השנה הוא: 'האם וכיצד עסקים מסוגלים לקדם את היעדים הלאומיים של ישראל?'. בין השעות 14:30-16:30 יערך מושב שנושאו 'בחינת מעורבות המגזר העסקי במערכת החינוך'.

תומכי הרגולציה המדינתית מול תומכי הרגולציה התאגידית

לכאורה המארגנים של הפורום בבית-ברל, ומארגני כנס 'מעלה' מגיעים מאותה תפיסה רעיונית, ואכן נראה ששניהם רואים במעורבות עסקים ועמותות תופעה שהמדינה אינה מסוגלת למנוע ואף אינה צריכה. במובן זה שניהם מקבלים על עצמם את קיומה של מציאות שהיא באופן יחסי מתאימה לרעיונות ניאו-ליברליים, הרואים במעורבות מדינתית רע הכרחי שראוי לצמצם ככל האפשר. אם זאת, ניתן לשרטט הבדל משמעותי בתפיסה המנחה את שני הכנסים. מהמסמכים המוצבים באתר הכנס שמארגן המכון ליזמות בבית-ברל עולה תפיסה ברורה התומכת מחד במעורבות עסקים ועמותות בחינוך המדינתי, אבל גם דורשת במקביל מהמדינה לקחת חלק פעיל ומרכזי ברגולציה, בניתור ובביקורת של התכנים שמציעים אותם ארגונים לבתי-הספר. ארגון מעלה מאידך, מבקש גם הוא לעודד מעורבות של עסקים בחינוך, אבל בניגוד לתפיסה שעולה מהדיון המוקדם שנערך בבית ברל, ארגון מעלה מבקש באותה הנשימה לקדם (לא רק תרומה, אלא גם) התנהלות אתית ואחראית של העסק, מתוך הנחה שפיקוח מצד המדינה הוא היבט משני, שנמצא רק כמעין מעגל אבטחה שני, ושאינו יעיל כמו פיקוח של התאגיד על הפעילות שלו עצמו. מחשבות נוספות על שני הכנסים מעלה עפרה פלמר-גרנות בבלוג שלה, 'קהילה עסקים ואנחנו', היא שואלת מה יחסה של המדינה כלפי אותן עמותות ועסקים, שאלה שעניתי עליה באופן חלקי בעבודת התזה שלי, אני מסכים עם האבחנה שלה שהמדינה פתוחה להשפעה מצד העמותות והעסקים.

ניחוש סוציולוגי מושכל

אז ידוע לנו שהשבוע יתקיימו שני ימי עיון בהם הולכים להציג עסקים את הפעילות שלהם בבתי-ספר, אני מבקש לעשות כאן ניחוש מושכל ולשער מה יהיה מוקד הדיון בכל יום עיון, ואתם מוזמנים להכין כובעים לאכילה כתגובה לפוסט הזה בעוד כמה ימים (במידה ואטעה):  להערכתי בשני הכנסים צפויים הנוכחים לשמוע שבחים על התרומה הייחודית של חברת 'טבע' לתוכנית הלימודים במדעים (הכנס בבית-ברל), או לחילופין שבחים אודות תרומתה של 'סלקום' ללימודי התקשורת בתיכונים (בכנס 'מעלה'). אם זאת בכנס בבית-ברל בוודאי יתמקד הדיון בחשיבה כיצד ניתן לחזק את הפיקוח של משרד החינוך על התכנים שמספקת חברת 'טבע' (או כל עסק אחר) לבתי-ספר, בעוד שבכנס 'מעלה' הדיון אודות איכות התכנים שמספקים עסקים לבתי-ספר, במידה ויועלה כלל, צפוי להתמקד במנגנונים שראוי להקים בתוך 'סלקום' עצמה (או כל תאגיד אחר) כפיקוח על איכות התכנים שהיא מציעה לבתי-ספר.

התמונות הן מתוך הפרויייקט העולמי 'לפטופ לכל ילד'

תמונות: מתוך הפרויייקט העולמי 'לפטופ לכל ילד'

תגיות:   · · · ניתן להגיב.

האישורים שכל ארגון חברתי חייב לעצמו

17 בספטמבר, 2009 מאת Asaf
ניתן להגיב

רגלי השולחן הבירוקטי

צילום:kaoungo  ברישיון CC

צילום:kaoungo ברישיון CC

בישראל פועלים עשרות אלפי ארגונים חברתיים. המרכז לחקר המגזר השלישי איתר (נכון לשנת 2005) 43,000 ארגונים כאלו. תחומי הפעולה שלהם מגוונים מאד ומקיפים כמעט כל התארגנות שמתרחשת כאשר שני אנשים או יותר נפגשים זה עם זה באופן קבוע: פעילות דתית, חינוך, תרבות, רווחה, הנצחה, איגודים מקצועיים ועוד. אבל לא משנה אם אתה מנהל ארגון לקירוב לבבות ליהדות במאה שערים, או אם את מנהלת להקת מחול אוונגרדי בלב תל-אביב. קרוב לוודאי ששניכם חולמים בלילה על השגת ארבעה אישורים בסיסיים מהמדינה, שיקלו עליכם את החיים כארגון חברתי. אם תרצו, אפשר לדמות את הארגונים החברתיים בארץ לשולחן: הם חייבים ארבע רגלים בירוקרטיות כדי שיהיו יציבים באמת, ארבעת הרגלים הן:

  1. הכרה ממס הכנסה שהארגון הוא מוסד ציבורי  (מכונה אישור 9ב').
  2. הכרה ממס ערך מוסף שהארגון הוא ללא כוונת רווח .
  3. אישור ניהול תקין מרשם העמותות.
  4. אישור ממס הכנסה כי התרומות לעמותה מוכרות לצרכי מס (מכונה אישור 46א').

הזמנה להשפיע בבלוג

בתקופה הקרובה אכתוב פוסט נפרד עבור כל אחת מהרגליים הבירוקרטיות הללו, בדגש על האתגר המורכב והייחודי שעומד בפני ארגוני 'יזמות חברתית'. אני לא משפטן ואין לי השכלה חשבונאית, לכן לא כדאי להתייחס למה שאכתוב כעצה מעשית. כדי ללמוד מהמקצוענים, מומלץ לפנות לפרסומים באתר משרד רואי החשבון BDO זיו האפט. או לנסות 'להכות את המומחה' דרך אתר מכון שיתופים.  הידע שצברתי בתחום  מספיק בשביל לנסח כאן כמה עקרונות, בשפה ברורה ולא מקצועית, בתקווה שמי ששוקל לפנות ליזמות חברתית ייחשף מעט למושגים הבסיסיים בתחום. אבל זו אינה המטרה המרכזית עבורי, אני מקווה שהניסוח הקצר בבלוג, יעזור לי להבין ולפתח שאלות ברמת המדיניות, לדוגמה: האם החקיקה הנוכחית מעודדת הקמה של יוזמות חברתית או מעכבת אותן?, ושאלות ברמה סוציולוגית יותר, למשל: איך מתמודדים מוסדות קיימים בתרבות עם הופעה של מוסד/ארגון כלאיים חדש שמשלבת בין עסקי לחברתי?  אתם מוזמנים לעזור לי, ולכתוב כאן תגובה עם מחשבות שלכם על ארבעת האישורים האלו.

הזמנה להשפיע דרך משרד המשפטים

Library of Congress,  Washington, D.C. מקור הצילום:
Source: Library of Congress, Washington, D.C

אם אתם יזמים חברתיים מנוסים, או סתם חברים בארגון חברתי שעובר דרך ייסורים בירוקרטית,  זו ההזדמנות שלכם להשפיע על המצב בעתיד. אתר הזווית השלישית מדווח שמשרד המשפטים הקים ועדה מיוחדת לנושא הגדרת ארגונים ללא כוונת רווח. מטרת הוועדה היא: "לדון בסוגיות הנוגעות לסיווג של עמותות וחברות לתועלת הציבור, ולהמליץ בעניין המצב הרצוי, לרבות תיקוני חקיקה". בראשות הוועדה עומד מי שאחראי על רישום עמותות בישראל עו"ד אלון בכר. זו ההזדמנות שלכם להצביע על תקנות או פסיקות בהן חשתם מופלים לרעה, ובמיוחד אם הקשיים נגרמו בגלל המצב המיוחד שלכם כארגון שהוא גם מוסד ללא כוונת רווח, אבל גם מקיים פעילות מסחרית.

תגיות:   · · · תגובה אחת