הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

הפרטה, עסקים בחינוך בישראל – הפניה למאמר שכתבתי

26 באוגוסט, 2011 מאת Asaf
ניתן להגיב

"ללמוד מהעסק – לחנך את השוק: מדיניותו של משרד החינוך ביחס למעורבותם של גופים עסקיים בבתי-הספר"

העלתי לבלוג את המאמר שכתבתי על סמך עבודת התזה ופורסם בספר "הפרטה ומסחור בחינוך הציבורי בישראל" שבעריכת פרופ' אורית איכילוב, בשנת 2010. הטקסט מבוסס על חלק מעבודת התזה שכתבתי בהנחיית פרופ' אורית איכילוב ופרופ' רונן שמיר והגשתי ב-2007 במסלול סוציולוגיה של החינוך באוניברסיטת תל-אביב.

 המאמר עוסק בבחינת מדיניות משרד החינוך ביחס לכניסת עסקים לחינוך, תהליך המכונה גם מסחור בחינוך, והוא מתמקד בניתוח תוכן של בקשות מצד עסקים מסחריים להיכנס לבתי-ספר לפעילויות חינוכיות, ושל התשובות שניתנו לעסקים מצד משרד החינוך. הפניות של עסקים שרוצים להיכנס לבתי-ספר וללמד את התלמידים נושאים חשובים (יותר או פחות כגון) מגוונות מאד, רק תחשבו על מוצר מסחרי ותמצאו עסק שניסה-ואולי הצליח להיכנס לבית-הספר: חינוך לצרכנות נבונה ('הרבוע הכחול' שבבעלותו רשת 'מגה'), 'היגיינה' (כשם קוד לווסת הנשית, ע"י 'פרוקט אנד גמבל' – עם 'תחבושות אולוויז'), תזונה ('יוניליבר' – עם דגני הבוקר של 'תלמה'), תקשורת ('ידיעות אחרונות' אבל 'מעריב' הם מי שיוצאים ממש נכלולים) ואלו רק קצה הקרחון.

חמור מאד בעיני שהפניות האלה נסתרות מעיני הציבור, ולא זמינות לעיון באתר האינטרנט של משרד החינוך. את המסמכים השגתי רק לאחר בקשה בהתאם לחוק חופש המידע, ורק לאחר נסיעה למשרד החינוך ובילוי של יום שלם בעיון ותיעוד של המסמכים. אבל המאמץ היה שווה, ולו כדי לקבל הצצה לעולם האפל שאורב לכיס של הילדים בכל מקום, ומנסה להכניס יד גם לשטח בית-הספר, ואחר כך גם כדי להבין עד כמה (לפחות בתקופת המחקר) משרד החינוך ראה בעסקים האלה 'שותפים' לתהליך חינוכי אמיתי (?!).

הממצא העיקרי הוא שלמשרד החינוך תפקיד חשוב במניעת פרסומת ישירה בבתי-ספר, אבל במקביל הוא פועל גם כמחנך (ואולי אף מלבין ומכבס) של העסקים הפונים כיצד ראוי להתנסח ומה ראוי להדגיש כדי שהוא יאשר את כניסתם לבתי-הספר.
בכך פועל משרד החינוך בהתאם למדינות ההפרטה שרואה במעורבות עסקים בחינוך דבר חיובי בבסיסו, למרות שתפיסות פדגוגיות (הנסקרות בתחילת המאמר) מצביעות על כך שכניסת עסקים לחינוך עלולה לפגוע ולהחליש את החינוך לדמוקרטיה, לחשיבה ביקורתית ולהחליש את מעמד המורה בתהליך החינוכי.

 המאמר המלא (בקובץ PDF) זמין על ידי לחיצה כאן

בספר המלא ישנם עשרה מאמרים נוספים העוסקים בהפרטה בחינוך בישראל מזוויות שונות, הוא נבחר כספר החודש ב-'רשת מדעי החברה בישראל'  ואפשר לקנות אותו דרך אתר הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב.

תגיות:   · · · · · · ניתן להגיב.

שבע דרכים להתמודד עם המשבר הכלכלי בעמותות וארגוני מגזר שלישי

13 בדצמבר, 2009 מאת Asaf
ניתן להגיב

Bridgespan Group

קבוצת 'בריג'ספאן', ארגון אמריקאי המתמחה במתן ייעוץ למלכ"רים ולפילנתרופים, ערך מאז פרוץ המשבר הכלכלי העולמי בסוף 2008 מעקב אחר ההתנהלות של 100 ארגונים ללא כוונת רווח ברחבי ארצות הברית.

בגיליון האחרון של כתב העת לחדשנות חברתית של אוניברסיטת סטנפורד (Stanford Social Innovation Review) פירסמו שלושה יועצים מבריג'ספאן שבע פעולות חשובות שמנהלי המלכ"רים אחריהם עקבו, נקטו כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי. סיכמתי כאן את עיקר המאמר. העצות מתאימות במיוחד לארגונים גדולים, שמעסיקים צוות עובדים ומנהלה, אבל אני מאמין שגם ארגונים קטנים יוכלו ללמוד מהעצות האלו כמה רעיונות לניהול בזמן משבר.  חלק מהעצות מתאימות לשלבים הראשונים של המשבר הכלכלי, ואולי הן מגיעות באיחור לחלק מהארגונים.

1. לפעול במהירות, אבל גם בהתחשבות: כאן, מציעים המחברים להכין תוכנית רב שלבית לקראת המשבר: כלומר, להחליט מראש, לפני רגעי המשבר, על המרכיבים החשובים ביותר עבור הארגון. וכיצד לפעול במקרה של קיצוץ מתמשך בתקציב, מה ייסגר ראשון, מה שני וכך הלאה.

2.לשמור על ליבת הפעילות: המחברים מציעים לכתוב תוכנית שתשמר את פעילות הליבה של הארגון. כדי להחליט מה הפעילות הכי חשובה בארגון, מומלץ למועצת-המנהלים ולמנהלים בארגון לשאול שתי שאלות: א. מהי העבודה ומהי אוכלוסיית המוטבים שמגדירה את הארגון? ב. מהן העלויות בהפעלת העבודה והשירותים לאוכלוסייה זו? אם החלטתם שכל השירותים שאתם נותנים הם חשובים באותה המידה, המשמעות היא שאתם צריכים לסגור חלק מהסניפים שלכם.

3. לשמור על העובדים הטובים ביותר: כדי להתמודד עם ההחלטה הקשה: על מי מהעובדים בארגון לוותר בזמן משבר,המחברים מציעים שתשאלו לא 'מי יכול לעזוב הכי מהר', או 'איפה הכי קל לקצץ', אלא מי הכי נחוץ לארגון בטווח הארוך, ובהתאם תפעלו להפנות חלק ניכר ממשאבי הארגון להחזקת עובדים אלה.  כך, לדוגמה, אם פעלתם בהתאם לעצה הקודמת, וסגרתם חלק מפעילות הארגון, אבל אחד מהעובדים בתחום שנסגר זוהה על ידכם כפעיל וכתורם לארגון באופן מיוחד, כדאי להשקיע מאמץ ולהציע לו תפקיד אחר בארגון (למרות חרב הקיצוצים).

4. להכניס את התורמים אל הארגון: לדברי הכותבים, זמן המשבר הוא גם הרגע המתאים לחזק את השותפות עם התורמים המרכזיים ביותר לארגון. זו הזדמנות להציג לתורמים המרכזיים, אלו שאמורים להיות גם המחויבים ביותר לארגון, את השינויים שאתם עורכים בתוכנית העבודה לשנים הקרובות. כך, לדוגמה אם החלטתם לסגור חלק מהפעילות אליה קיבלתם כסף 'צבוע', כלומר כסף שנתרם לפעילות מוגדרת מראש, הסבירו לתורם איפה הכסף נחוץ בכל זאת, ולאלו מטרות. הגברת השיתוף של התורמים המרכזיים בפעילות הארגון, יכולה אפילו להוביל להגדלת התרומה שלהם ושל מעגל התורמים שקרוב אליהם.

5. שעת כושר: זה הזמן להשתדל להעסיק עובדים בעלי מיומנויות רחבות, כך שהארגון יזדקק לכמה שפחות שירותים מבחוץ.

6. לכנס את מועצת המנהלים: למועצת המנהלים של הארגון יש תפקיד חשוב בזמן משבר. מועצה המכילה הרכב חברים מגוון, יכולה לסייע למנהל הארגון בבחינה של שינויים עליהם חשב, לתרום במיומנויות ממגזרים אחרים, לבחון את הנחות היסוד של תוכנית העבודה של הארגון. חברי מועצת מנהלים אפילו יכולים למלא חלק מהפערים שנוצרו בעקבות פיטורים בארגון.

7. לתקשר בפתיחות ובתכיפות: למנהלים בתקופה קשה יש אחריות לפנות לעיתים קרובות אל הצוות בארגון ולעדכן את העובדים אודות התוכניות להתמודד עם המשבר. מעבר לזכות העובדים לדעת על עתידם ואפשרויות האופק התעסוקתי שלהם בארגון, התנהלות פתוחה ותכופה מול העובדים תמנע הפצת שמועות לא מבוססות על הכיוון בו הארגון הולך.

אתם מוזמנים להגיב לפוסט ולהוסיף דרכים בהם הארגון שלכם מתמודד עם המשבר הכלכלי, ואולי גם להצביע על הקשרים ייחודיים למציאות בישראל.

נר ירוק

חנוכה שמח, אסף.

תגיות:   · · · · 2 תגובות