הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

IVN משיקה את 'טנדם' – קרן חדשה למיזמים עסקיים-חברתיים

21 בנובמבר, 2012 מאת Asaf
ניתן להגיב

המפגש השנתי של חברי IVN – 'רשת הון-סיכוי ישראל' התקיים היום בתל-אביב. אריק בן-חמו יו"ר הרשת, הכריז על הקמת קרן חדשה – 'טנדם' (Tandem Fund), שתתמקד בהשקעות במיזמים עסקיים-חברתיים. ארגון IVN – רשת של תורמים מיזמות ההיי-טק, קיים ופועל כעשר שנים, כשבשנים האחרונות הוא מהמובילים בקידום יזמות חברתית בישראל, בעיקר דרך תוכנית הדגל שלו – חונכות ליזמים חברתיים. התוכנית עברה שינויי לפני כשנתיים והתמקדה במתמיכה במיזמים חברתיים בעלי פוטנציאל עסקי. נדמה שהשנה לוקחת IVN צעד נוסף לכיוון התמיכה ביזמות חברתית שכוללת עשייה עסקית-מסחרית.
הקרן נמצאת בשלבי גיוס מתקדמים – כמילון ש"ח מתוך כ-1.5 מיליון ש"ח לסבב הגיוס הראשוני כבר הובטחו. הקרן צפויה להשקיע כ-100 עד-150 אלף ש"ח בכל מיזם עסקי-חברתי.

תחומי ההשקעה של IVN נותרו כבעבר: מיזמים בתחום הסביבה, החינוך, הכלכלה. אולם הפעם הקרן תתמקד במיזמים מסוג זה שרלוונטים לקהילות ולנושאים הבאים: המגזר הערבי, הקהילה האתיופית, פיתוח העיר ירושלים, או אזורי פריפריה, ופיתוח תעסוקה.  בהתאם למגמה שהתחילה בשנתיים הקודמות, הקרן שמקימה IVN תשקיע במיזמים קיימים ופועלים – שמבקשים להרחיב את ההשפעה שלהם.

על המגמה החדשה – קרנות למיזמים עסקיים חברתיים בישראל

הקמת 'טנדם' מצטרפת למגמה מעניינת בזירת היזמות החברתית בשנה האחרונה – של התרחבות הקמת קרנות שמערבות בין פילנתרופיה להשקעה עסקית. הקרנות החדשות שואפות להשיג רווח כספי צנוע (יחסית לקרנות הון-סיכון רגילות) או לפחות לכסות את ההשקעה במיזמים.
הקרן המובילה בישראל במודל המעורב הזה היא 'דואליס'. קרנות בעלות נטייה יותר עסקית – המשקיעות במיזמים עסקיים שדרך הפעילות שלהם מייצרים ערך חברתי , הן 'Impact First', וקרן נוספת שמייסדי ה-'HUB תל-אביב' מגייסים בימים אלה. לאחרונה החל משרד ראש הממשלה לחפש שותפים ל'קרן יוזמה חברתית' שתשקיע במיזמים עסקיים-חברתיים בתחום התעסוקה לבעלי צרכים מיוחדים. לצד אלה החלה פעילות מעניינת בישראל לקידום השקעות באגרות חוב חברתיות. פעילות שמקדם סר רונלד כהן (שנתן הרצאה מרתקת על הנושא במפגש של IVN] באמצעות קרן פורטלנד, בשיתוף מכון מילקין. שם הקרן החדשה היא – 'Social Finance Israel' והיא תנוהל על ידי סמנכ"ל הכספים של הסוכנות היהודית לשעבר, ירון נוידרופרקרן טנדם שמגייסת כעת 'משקיעים' (כלומר פילנתרופים שמתעניינים בתחום ההשקעות החברתיות) ממוקמת מעט יותר לצד החברתי מהקרנות האלו – מפני שהיא אינה מיועדת להשיא רווח כספי כלשהו למשקיעים (ולכן ההשקעה בקרן תוכל להיות מוכרת כתרומה פטורה ממס), אלא להשתמש ברווחים שיושגו לטובת השקעות במיזמים עסקיים-חברתיים חדשים.

לדעתי המגמה הזו, של השקעות חברתית היא חשובה להעשרת מגוון הסוגים של ארגונים שפועלים למען מטרות חברתיות. יחד עם זאת נדמה לי ש-IVN עלולה להתרחק עקב ההחלטה הזו, מאחד היתרונות והתרומות המשמעותיות שהיו לה לאורך השנים בשדה הפילנתרופי בישראל. IVN תמיד בלטה בליווי ובתמיכה שהעניקו מתנדבים יזמי היי-טק מנוסים. המגמה שמתרחשת בשנים האחרונות – היא של התרחקות מהקשר ההדוק בין יזם חברתי – אדם עם רעיון חדשני לשינוי בחברה, ובין היזם הטכנולוגי – שליווה ותמך בו. צעד ראשון בהתרחקות הזו החל לפני כשנתיים עם ההחלטה להשקיע במיזמים קיימים, במקום ביזמים בעלי רעיון חדשני. כעת, עם הקמת קרן מתווכת בין IVN למיזמים, יתכן שהתרומה הייחודית הטמונה בקשר הדוק בין מתנדבים מעולם היזמות הטכנולוגי ליזמים חברתיים עלולה ללכת לאיבוד לגמרי.

תגיות:   · · · · · · · · · 5 תגובות

חינוך ליוזמה ויזמות חברתית – מחשבות על המחקר של רוזאן מיראבלה

13 במרץ, 2011 מאת Asaf
ניתן להגיב

הכשרת מנהלים למלכ"רים  – ממצאים מארצות הברית

שלושה כנסים חשובים (עבור המתעניינים ביזמות חברתית) עומדים להתקיים בתקופה הקרובה בשלוש אוניברסיטאות שונות בארץ: כנס המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי (בן-גוריון), כנס המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל (העברית), וכנס יזמות חברתית של בית-הספר לעבודה סוציאלית (תל-אביב).

השבוע (יום שלישי, 15 למרץ 2011) באוניברסיטת בן-גוריון יתמקדו בנושא הכשרת מנהלי ארגונים חברתיים, ובמתח שבין תפיסות עסקיות לתפיסות חברתיות שטמון בהכשרה כזו. האורחת המרכזית של הכנס היא פרופ' רוזאן מיראבלה (Roseanne Mirabella) מהמחלקה למדיניות ציבורית באוניברסיטת סיטון הול, ארצות-הברית. מיראבלה מיפתה את תוכניות ההכשרה למנהלי ארגונים חברתיים ברחבי ארצות-הברית (לימודי תעודה וגם לימודים לתואר אקדמי). ממצאי הסקר שערכה עולה תמונה ברורה של גידול במספר תוכניות ההכשרה שמיועדות לתלמידים השואפים לנהל ארגון חברתי. בהסתמך על סקירה בת עשר שנים (96 עד 2006) נמצאו 284 תוכניות לימוד בשנת 1997, 380 תוכניות בשנת 2002 ו-426 תוכניות בשנת 2006. התוכניות מועברות ב-240 אוניברסיטאות ומכללות.

באותו מחקר ביקרה מיראבלה את תוכניות הלימוד על כך שרבות מהן מכוונות להוראת ניהול הירארכי (שמעודד את המנהל לתת הוראות לביצוע כמעט ללא שיתוף חברים אחרים בארגון) על חשבון הכשרה לרוח ניהול שיתופית (כגון ניהול ברשת) שמתאימה יותר לארגונים חברתיים שמטרתם להעצים אוכלוסיות מוחלשות. ביקורת נוספת היא על הדגש שמושם בתוכניות אלה על מיומנויות ניהול טכניות (דוגמת ניהול פיננסי ומיומנויות ארגון), על חשבון הוראה של היבטים חברתיים ותהליכי שינוי חברתי (כגון דיון בתיאוריות על חברה אזרחית או מודלים להבאת שינוי חברתי).

הוראה ליוזמה ויזמות חברתית –  מה היא כוללת (ומה ראוי שתכיל)?

בפרסום האחרון של ממצאי המחקר, בשנת 2007 , שירטטה מיראבלה מגמות עתידיות אליהן מתפתחות תוכניות הכשרת מנהלי מלכ"רים. אז היא צפתה כי: "בשנים הקרובות אנו צפויים לראות… …שעוד בתי ספר יטמיעו יוזמה חברתית ויזמות לתוך תוכנית הלימודים שלהם".  באופטימיות רבה היא הגדירה יוזמה חברתית כ-"דור הבא של ההכשרות למנהלי מלכ"רים", מפני שמושג היוזמה החברתית (Social Entreprise) מכיר בכך שארגונים חברתיים עוברים לעבוד במודלים מעורבים מסחריים-חברתיים (ברמות שונות של מסחור, ובהתארגנות משפטית ומוסדית מגוונת).  באותו פרסום מיראבלה לא פירטה אלו סוגים של קורסים מעבירים היום במסגרת הוראת יוזמה חברתית, אולם אני מקווה שהנושא הזה בדיוק יעמוד במרכז המושב שבו היא תשתתף וצפוי לענות על השאלה "מה משמעותה של 'יזמות חברתית' עבור החינוך לניהול מלכרי"ם?" (שמו המלא של המושב: Educating nonprofit leaders in the 21'th Cnetury: What dose 'social entrepreneurship' mean for nonprofit management education?)

ברובד עמוק יותר, הדיון במתחים בהכשרת מנהלים לארגוני שינוי חברתי קשור למתח הוותיק בין עשיית רווח כספי לבין עשייה למען החלשים בחברה. ברמה התיאורטית הוא נוגע לשאלה האם פעילות למען רווח כלכלי יכולה בכלל להיות טובה גם עבור הקבוצות המודרות והמוחלשות על ידי אותה פעילות כלכלית? שאלות שאני חושש שמיראבלה, כמו רבים מהעוסקים ביזמות חברתית, לא מתייחסים אליהם ברצינות מספקת. יחד עם זאת, ההרצאה צפויה להיות מעניינת במיוחד ולו בזכות ההזדמנות לשמוע חוות דעת של חוקרת שהייתה שם 'כשזה התחיל', כשיוזמה ויזמות חברתית נתפסו כדור העתיד וכפתרון אוטופי כמעט לבעיות החברה (גם אם זה לא היה כל-כך מזמן). מעניין יהיה לשמוע האם היום, תוכל מיראבלה לספק לנו מבט מפוכח יותר, שישווה בין האידיאל ששירטטה לפני ארבע שנים, לבין המציאות היום. אני מקווה שנשמע לא רק איך מלמדים (כלומר באיזה תוכן נטען המושג) יוזמה חברתית בפועל – היום, אלא גם התייחסות רפלקטיבית שלה לתחזית שהציגה לפני ארבע שנים.

קישורים:

תגיות:   · · · · · · תגובה אחת

יזמות חברתית – ישראל 2021 (וכרטיסים לכנס)

8 בינואר, 2011 מאת Asaf
ניתן להגיב

עתידנות וחקר תרבות

אנתרופולוגים וסוציולוגים של תרבות לא אוהבים לעסוק בתיאוריות ניבואיות (תיאוריות שמתיימרות לספק תחזית לעתיד). מחקר תרבות טוב צריך להגביל עצמו לתיאור גדוש של מסגרת הזמן בה הוא עוסק, ובמידת האפשר לנסות להגיד משהו תיאורטי רחב יותר, זאת מתוך אמונה שיש לכך רלוונטיות גם בחשיבה על העתיד. אבל מכאן ועד עיסוק בעתידנות, או התיימרות להפוך תופעה תרבותית למכלול משתנים מדידים על גרף, המרחק רב מאד.

כנס ישראל 2021 –  זו ההפרטה שחסרה בדיון

ב-12-13 לינואר 2011 (ברביעי וחמישי השבוע), יערך בירושלים כנס בו ישוחחו קבוצות מתדיינים בנושאי כלכלה חברה וחינוך. הכנס, בשם 'ישראל 2021', הוא המשך של שני כנסים מהשנים הקודמות שערך מכון ראות תחת השאלה (היומרנית אבל אופטימית)– איך מביאים את ישראל לאחת מ-15 המדינות המובילות באיכות החיים. השנה חבר למכון גם העיתון הכלכלי דה-מרקר. מעיון קצר במסמכי עבר של מכון ראות עולה תמיכה מסוימת בליברליזציה כלכלית, לא מפתיע שהם בחרו את דה-מרקר כשותף לכנס שלהם. לא מפתיע גם העדרם של כמה מהקולות המשכנעים בישראל נגד תהליך ההפרטה ונגד העמקת הפערים החברתיים, ובמיוחד העדרם של נציגים ממרכז אדוה. על אף ההסתייגות הזו, ברשימת החסויות לכנס מופיעות כמה קרנות מובילות בישראל בקידום יזמות חברתית: הקרן החדשה לישראל –  ששותפתה עם רשת IVN בתוכנית המלגות והליווי ליזמים חברתיים, וקרן מיראז' –  שעוסקת בקידום מיזמים חברתיים בנגב, ביניהם תמיכה בפסטיבל האינדינגב. שני אלה, ביחד עם הנכונות של הכותבים מאתר 'עבודה שחורה' להצטרף כצופים בכנס, מצדיקה לדעתי כתיבה עליו כאן.

דה-מרקריזציה של התרבות

הסתייגות נוספת שיש לי מהכנס, היא שהוא מחזק את תהליך הדה-מרקריזציה של התרבות בישראל. מה שהתחיל בהתפטרותו של עורך הארץ, חנוך מרמרי, כמחאה על התחזקות מדור הכלכלה בעיתון לכדי חטיבה עצמאית, והמשיך בפלטפורמת בלוגים שמדגישה את עשיית העסקים כערך המרכזי (אפילו על פני חופש הביטוי), היה אולי בדיעבד רק נקודה אחת בתהליך תרבותי רחב של התחזקות שיח עשיית הכסף בישראל, על חשבון כל דבר אחר, החל מדיון באמנויות, בהומניזם ובעיקר על  חשבון חשיבה ביקורתית. אסור לשכוח שדיונים בנושא חברה וחינוך לא צריכים להצטמצם להיבטי כלכלי-מדיני בלבד.

איך חושבים על יזמות חברתית לעשור הקרוב?

ובכל זאת, "אנחנו לא נעכב את העתיד" (או ליתר דיוק לא נעצור את החשיבה על העתיד) בגלל ההסתייגויות האלה. יזמות חברתית היא תופעה שמציגה לכנס ישראל 2021 אתגר מיוחד. האידיאולוגיה של יזמות חברתית היא של יצירה כאריזמטית, של אדם אחד בעל מאפיינים ייחודיים לזמנו, ובנוסף אידיאולוגיה של רעיונות חדשניים מכיוונים בלתי-צפויים. שני העקרונות האלו (כאריזמה וחדשנות) הם כמעט הפוכים לניסיון לתכנן, למדוד ולכמת, להפיק תוכנית ברורה לגבי העתיד לבוא. לכן כל כנס, כל חשיבה על עידוד יזמות חברתית לטווח ארוך, צריכה לאמץ כמה עקרונות מהסוציולוגיה התרבותית, מהאנתרופולוגיה: לחשוב על מהם התנאים התרבותיים שיכולים לעודד יצירתיות, לחשוב איך נראית חברה שמעודד אנשים לבחור באורח חיים של עשייה חברתית, בניגוד אולי לחברה בה שולטת תרבות שבה 'עשייה לביתך' מתפרשת בהכרח רק כעשיית כסף.

כרטיסים במתנה לקוראי הקשר החברתי

וכן, גם אני קיבלתי כרטיסים ספורים לכנס (באחריות חברת בלינק) –  אחלק אותם למי שישלח מייל או ישאיר כאן תגובה. אשמח אם תכתבו לדוגמה, מהם לדעתכם נושאים חשובים לדיון בכנס כזה? או איך לדעתכם צריך להיראות דיון בנושא עידוד יזמות חברתית לעשור הקרוב?

עתיד מתוק

תגיות:   · · · · 3 תגובות

'הכל כלול' בשבוע היזמות העולמית

18 בנובמבר, 2009 מאת Asaf
ניתן להגיב

שבוע היזמות הגלובלית – בישראל

קרן קאופמן האמריקאית וארגון אנגלי לקידום יזמות מקימים זו השנה השנייה את שבוע היזמות העולמי. מארגני השבוע בישראל (שלושה מרכזים לחקר וקידום יזמות וחדשנות מהאוניברסיטה העברית, הטכניון ובביה"ס למנהל עסקים (פורום MIT) באוניברסיטת תל-אביב) עשו עבודה מצוינת ברתימת חסויות ושותפים נוספים, ומומלץ מאד לכל מי שמתעניין ביזמות חברתית או ביזמות בכלל, לעיין בתוכניה של הימים הקרובים (רביעי, חמישי וראשון) עד יום ראשון, ה-22 לנובמבר, ולבחור את האירוע שרלוונטי עבורו.

המארגנים מציינים שמטרת שבוע היזמות העולמית היא לקדם צעירים לעסוק ביזמות בדרכים הבאות:

1. לעורר השראה: בקרב צעירים מתחת לגיל 30, שאולי בנסיבות אחרות לא היו בוחרים בנתיב חיים כזה.

2. ליצור קשרים: ליצור רשת של צעירים ושל ארגונים בכל העולם באופן חוצה דיסציפלינות ותרבויות.

3. ליצור הנחייה ומנטורינג: לגייס יזמים מעוררי השראה לתמוך ולהנחות יזמים צעירים.

4. לעורר לפעולה: בעיקר דרך פנייה לקובעי מדיניות, והדגשת החשיבות של יזמות לתחומים שונים בחברה.

יזמות בסגנון 'הכל כלול'

בתוך כל האווירה הפסטיבלית השמחה הזו, ועם כל הגאווה הישראלית על ריבוי האירועים וההפקות שמתרחשות כאן, יש לי גם קצת תחושה של איבוד 'התוכן' לטובת 'הכלי'. כאילו מייסדי השבוע אומרים: " לא חשוב באיזה תחום או איך אתה פועל, כל עוד אתה מדבר על רוח של חדשנות ושינוי, ויצירה של משהו שלא היה קיים קודם –  אז אנחנו תומכים בזה" (וזה משתקף מהסרטון שלהם, שמוצורף כאן).

חבל שגם בפעילות בעולם וגם בארץ אין בשיח שמתקיים הבחנה בין יזמות שהיא ברוח הקפיטליזם ההרסני, כלומר גם הרסנית לאיכות הסביבה וגם למרקמים חברתיים, כגון הקמה של מפעל מסורתי שלא שם דגש על סוגיות מיחזור חומרים, העסקה הוגנת, או התנהלות שמתחשבת בסביבה, לעומת יזמות חברתית וסביבתית שמבקשת למצוא דרכים חדשות להשתמש בעקרונות הקפיטליזם ובכוחות הצרכניים באופן שיהיה כמה שיותר בר-קיימא, כלומר ישמור על משאבי כדור הארץ. באוניברסיטת תל-אביב נדמה ששמו לב להבדלים בין היוזמות השונות, שם בחרו לקרוא למפגש שהם מארגנים בשם (המעניין) 'יום יזמות רב-תחומית'.

אתם מוזמנים לכתוב רשמים מאירוע שהשתתפתם בו ולשלוח לי לפרסום בבלוג, או להפנות לאירוע שאתם מקיימים דרך התגובות לפוסט הזה.

פילנתרופיה בישראל – מחקרים חדשים

למתעניינים בפילנתרופיה – א.  ד"ר ניסן לימור, חוקר של המגזר השלישי, מסיים מחקר בנושא פילנתרופיה ומדיניות, במכון לטכנולוגיה וחברה באוניברסיטת תל-אביב. ביום חמישי הזה, ה-19 לנובמבר, יתקיים יום עיון בנושא המחקר, במהלכו ישתתפו נציגים של קרנות פילנתרופיות גדולות (קרן רש"י), כנסת וממשלה (בוז'י הרצוג  שר הרווחה, סליחה – שר 'העבודה והשירותים החברתיים'. השר הרצוג מופיע בעקביות בכנסים כאלו ולדעתי מפגין בכך מחויבות אישית לנושא), וארגונים שמקדמים פילנתרופיה ואחריות בעסקים (ארגון מעלה וארגון מתן).

ב. לפני שבוע נכחתי בסמינר של המכון לחקר הפילנתרופיה בישראל. הוצגו שם ממצאי מחקר חדש של פרופ' הלל שמיד, אבישג רודיך וחנה שאול בר-ניסים על תורמים גדולים בישראל, או 'פילנתרופית העילית בישראל'. אני מקווה לכתוב פוסט מורחב יותר על הדו"ח. בינתיים אפשר להוריד את המחקר מכאן, דרך אתר המכון.

תגיות:   · · · · · · תגובה אחת

בלעדי לקשר החברתי: תוך חצי שנה קרן 'פראט' תציע מימון להקמת עסקים ב-6 עמותות

4 בנובמבר, 2009 מאת Asaf
ניתן להגיב

(פרטים על הכותרת בסוף הפוסט)

צמיחת יזמות עסקית בעמותות, פרשנות סוציולוגית מול כלכלית
Pratt Conference

לפני יומיים נערך בהרצליה יום עיון מרתק בנושא 'יזמות חברתית והמציאות הישראלית'. את יום העיון ארגנה קרן 'פראט' שהיא קרן משפחתית אוסטרלית התורמת למגוון עמותות בישראל. במסגרת פעילותה הקימה הקרן לפני 5 שנים את 'תוכנית פראדלר' שמטרתה להעצים עמותות בתחום פיתוח המשאבים. עיקר התמיכה שמציעה 'תוכנית פראדלר' היא בהכשרה בת חצי שנה למנהלי עמותות, במהלכה נחשפים המשתתפים לכלים ומיומנויות מתחום הניהול העסקי ולידע מעשי שנצבר בארגונים חברתיים אחרים. עד היום השתתפו בתוכנית מספר מכובד של כ-70 עמותות. את הכנס הנוכחי הקדישה הקרן לדיון בדרכים לעידוד יזמות חברתית בישראל.

יותר עסקים בעשייה החברתית

מודל אחד של יזמות חברתית, הוא זה של עמותה המקימה עסק מסחרי לצד הפעילות החברתית שלה. מטרת העסק היא להרחיב את מקורות ההכנסה של העמותה. הדוגמה המפורסמת ביותר לכך היא מוזיאונים שבתוכם פועלת גם 'חנות המוזיאון'. בדוגמה זו המוזיאון הוא ארגון ללא כוונת רווח שמסתמך בעיקר על תרומות מאנשים פרטיים וכספים מהמדינה, אבל כדי להרחיב את מספר מקורות ההכנסה שלו, הוא מקים גם חנות שהיא עסק מסחרי, בתקווה שהעסק ירוויח ויעזור להחזיק את פעילותו החברתית של המוזיאון, שהיא להפיץ אמנות ותרבות כערך, כמשהו שאינו בהכרח ניתן לכימות או למכירה. גם אם דוגמאות לעמותות שהקימו יוזמה עסקית-מסחרית קיימות כבר שנים רבות. לדעתי מתרחש כאן תהליך רחב יותר, בשנים האחרונות מתרחבות הדרכים בהן פועלים ארגונים חברתיים. לא רק עסק ליד הפעילות החברתית, אלא גם חשיבה כיצד להקים ארגון שהעשייה החברתית שלו כבר תכיל בתוכה עשייה מסחרית (דוגמאות לכך הצגתי בפוסט הקודם על יוזמות ירוקות). בנוסף צומחים מודלים אחרים של שיתוף בין תרומות פרטיות, מדינה, תאגידים ובין עשייה ערכית-מוסרית. כנס 'פראט' (לפחות חלקו השני של היום, בו נכחתי) התמקד בעיקר בחשיבה על המודל של הקמת מיזמים עסקיים לצד העמותה, וכיצד המדינה יכולה לסייע לארגונים בכך. דוגמה לשינוי שהמדינה יכולה לעשות הציע עו"ד ירון קידר, שקרא לבטל את המיסוי על רווחים של העסקים שמקימות עמותות, מיסוי שלמעשה פועל כדי 'לקנוס' את העמותה על כך שחרגה מגבולות העשייה החברתית שלה.

לא בגלל המשבר הכלכלי

שאלה סוציולוגית מעניינת היא מדוע מתרחש השינוי החברתי הזה, מדוע יותר ויותר ארגונים בחברה מקדמים עשייה עסקית (או לפחות מדברים על כך) לצד העשייה החברתית? התשובה שרוב השחקנים בשדה החברתי יציעו היא כי המשבר הכלכלי העולמי הוא הגורם. בעקבותיו נעצרו תרומות רבות, ומספר קרנות נסגרו, בלית ברירה נאלצות העמותות לפנות לגייס כספים בדרכים עצמאיות יותר (אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ומי שצפוי לעמוד בראש הועדה שהוזכרה בפוסט קודם כאן הציע הסבר דומה בכנס). זו אינה תשובה שמספקת אותי כסוציולוג, גם אם יש למשבר הכלכלי תרומה מסוימת, זו לדעתי רק דחיפה קלה בכיוון מגמה חזקה שכבר הותוותה לפני שפרץ המשבר הכלכלי. מוחמד יונוס לדוגמה, שהוא אולי היזם החברתי המפורסם בעולם, זכה להכרה עולמית דרך פרס נובל לשלום כבר שנתיים לפני פרוץ המשבר הכלכלי, בשנת 2006.

אז מדוע מתעורר שיח על יזמות חברתית?

על השאלה 'למה דווקא עכשיו, המושג יזמות חברתית עולה לדיון ציבורי?' יש כמה דרכים לענות באופן סוציולוגי, כאן אני מבקש להציע הסבר מזווית ראיה שבוחנת את תהליכי המיסוד: אם נבחן את מארגני הכנס: 'תוכנית פארדלר' כקצה חוט לפתרון, נראה כי זו לא התוכנית היחידה שפועלת בישראל במטרה לעזור לפעילים חברתיים להתמקצע בניהול העמותה שלהם. זו גם אינה תוכנית יחידה ששמה לעצמה דגש על הקניית מיומנויות פיננסיות-כלכליות בניהול עמותה. בעשור האחרון צמחו תוכניות שמבקשות לעשות את ההתאמה הזו בדיוק: לקחת מיומנויות מהעולם העסקי ולהתאים אותן למיומנויות נחוצות עבור ארגונים חברתיים. כך כמעט כל בית-ספר למנהל עסקים שמכבד את עצמו מפעיל תוכנית לניהול ארגונים חברתיים, כחלק ממגמה זו ניתן לראות גם את הקמת מכון 'אבני ראשה' שהקמתו קודמה על-ידי קרנות פילנתרופיות וכעת גם משרד החינוך שותף מלא בו. וכאן נכנסת הזווית המוסדית-סוציולוגית: אני מפרש כי נכון להיום הרעיון של הכשרה עסקית למנהלי עמותות עבר תהליך מיסוד, מהמצב שבו לפני מספר שנים הכשרה כזו נתפסה כרעיון חדשני ואפילו חתרני, אל מצב שבו קיימות מסגרות ארגוניות, קיימות תוכניות לימוד רשמיות, ניתנות תעודות הסמכה – כלומר אל מצב שבו יש מוסדות העוסקים בכך. זוהי רק תחילתה של מציאות חברתית חדשה: השדה של ניהול עמותות עבר שינוי ומיסוד מחדש, אבל המיסוד החדש לא יוצר תמונת מצב קפואה, אני סקרן לראות לאילו כיוונים יתפתח הדיון על עסקים בעמותות, ועשייה עסקית של מלכ"רים.

כיוון התופעה

הכנס שנערך מספק לחוקרים כמוני (ממדעי החברה) רמז, קריאת כיוון לשינויים שעתידים להגיע כשלב שני בעקבות מיסוד ההכשרה הניהולית לפעילים חברתיים. התחושה שלי היא שמבחינה חברתית מתחולל שינוי בסוג התמיכה שתוכנית מהסוג של 'פארדלר' מציעות. אני מפרש את הכנס כרמז לכך שהחברה היום עוברת לחשוב על עשייה חברתית באופן שונה: עשייה חברתית היא לא בהכרח משהו נטול מימד מסחרי-עסקי, היא יכולה להיות 'גם-וגם'. חוקרים רבים אוהבים לצטט את מילטון פרדימן (שלמיטב זכרוני ציטט דובר אחר) שאמר כי: "האחריות החברתית של תאגיד מסחרי היא לעשות כמה שיותר כסף למשקיעים שלו". זו אמירה ביקורתית על הערבוב בין שתי הזירות: עשייה מסחרית ועשייה חברתית, ולמשך תקופה היה נדמה שהוויכוח הוכרע – ועסקים היום מפרשים עצמם כחייבים לעשות גם וגם. עכשיו כשעמותות רוצות לעשות את הצעד של גם וגם, ולהיכנס לעשייה עסקית, עולות שאלות, כגון זו שהציג מהקהל ד"ר גל אלון, אודות הגבול בין העסקי לחברתי. ולסיום, יש גם 'סקופ' עם רווח מעשי לצידו, מהפוסט התיאורטי הזה:

פיטר אדלר, מנהל קרן 'פראט' בישראל: "מתחייבים שעד מרץ 2,010 נצא בפיילוט להקמת יוזמות עסקיות עם 6 עמותות"

הזדמנות לקבלת תרומה, סליחה, הזדמנות לקבלת 'מימון ראשוני'. אם אתם מנהלים עמותה אסור לכם לפספס את ההזדמנות הבאה: מנכ"ל קרן פרט בדברי הסיכום של הכנס הצהיר שעד חודש מרץ 2010 הקרן תעזור לשש עמותות להקים מיזם עסקי לצד הפעילות החברתית שלהן, וכן – הם מוכנים לשים על זה כסף. קול קורא טרם פורסם, תזכרו איפה קראתם על ההזדמנות הזאת לראשונה.

לסיקור נוסף של הכנס: 1.דה-מרקר. א.בילסקי על לבייב, ב.מנכ"ל משרד רוה"מ על המשבר הכלכלי והמגזר השלישי. ג.שר הרווחה, הרצוג, על הצורך בהסדרת יחסי פילנתרופיה-מדינה. 2. חדשות מח' ראשונה: הודעת יח"צ על הכנס.

לתמונות נוספות מהכנס, באתר פליקר.

תגיות:   · · · · · 3 תגובות