הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

IVN משיקה את 'טנדם' – קרן חדשה למיזמים עסקיים-חברתיים

21 בנובמבר, 2012 מאת Asaf
ניתן להגיב

המפגש השנתי של חברי IVN – 'רשת הון-סיכוי ישראל' התקיים היום בתל-אביב. אריק בן-חמו יו"ר הרשת, הכריז על הקמת קרן חדשה – 'טנדם' (Tandem Fund), שתתמקד בהשקעות במיזמים עסקיים-חברתיים. ארגון IVN – רשת של תורמים מיזמות ההיי-טק, קיים ופועל כעשר שנים, כשבשנים האחרונות הוא מהמובילים בקידום יזמות חברתית בישראל, בעיקר דרך תוכנית הדגל שלו – חונכות ליזמים חברתיים. התוכנית עברה שינויי לפני כשנתיים והתמקדה במתמיכה במיזמים חברתיים בעלי פוטנציאל עסקי. נדמה שהשנה לוקחת IVN צעד נוסף לכיוון התמיכה ביזמות חברתית שכוללת עשייה עסקית-מסחרית.
הקרן נמצאת בשלבי גיוס מתקדמים – כמילון ש"ח מתוך כ-1.5 מיליון ש"ח לסבב הגיוס הראשוני כבר הובטחו. הקרן צפויה להשקיע כ-100 עד-150 אלף ש"ח בכל מיזם עסקי-חברתי.

תחומי ההשקעה של IVN נותרו כבעבר: מיזמים בתחום הסביבה, החינוך, הכלכלה. אולם הפעם הקרן תתמקד במיזמים מסוג זה שרלוונטים לקהילות ולנושאים הבאים: המגזר הערבי, הקהילה האתיופית, פיתוח העיר ירושלים, או אזורי פריפריה, ופיתוח תעסוקה.  בהתאם למגמה שהתחילה בשנתיים הקודמות, הקרן שמקימה IVN תשקיע במיזמים קיימים ופועלים – שמבקשים להרחיב את ההשפעה שלהם.

על המגמה החדשה – קרנות למיזמים עסקיים חברתיים בישראל

הקמת 'טנדם' מצטרפת למגמה מעניינת בזירת היזמות החברתית בשנה האחרונה – של התרחבות הקמת קרנות שמערבות בין פילנתרופיה להשקעה עסקית. הקרנות החדשות שואפות להשיג רווח כספי צנוע (יחסית לקרנות הון-סיכון רגילות) או לפחות לכסות את ההשקעה במיזמים.
הקרן המובילה בישראל במודל המעורב הזה היא 'דואליס'. קרנות בעלות נטייה יותר עסקית – המשקיעות במיזמים עסקיים שדרך הפעילות שלהם מייצרים ערך חברתי , הן 'Impact First', וקרן נוספת שמייסדי ה-'HUB תל-אביב' מגייסים בימים אלה. לאחרונה החל משרד ראש הממשלה לחפש שותפים ל'קרן יוזמה חברתית' שתשקיע במיזמים עסקיים-חברתיים בתחום התעסוקה לבעלי צרכים מיוחדים. לצד אלה החלה פעילות מעניינת בישראל לקידום השקעות באגרות חוב חברתיות. פעילות שמקדם סר רונלד כהן (שנתן הרצאה מרתקת על הנושא במפגש של IVN] באמצעות קרן פורטלנד, בשיתוף מכון מילקין. שם הקרן החדשה היא – 'Social Finance Israel' והיא תנוהל על ידי סמנכ"ל הכספים של הסוכנות היהודית לשעבר, ירון נוידרופרקרן טנדם שמגייסת כעת 'משקיעים' (כלומר פילנתרופים שמתעניינים בתחום ההשקעות החברתיות) ממוקמת מעט יותר לצד החברתי מהקרנות האלו – מפני שהיא אינה מיועדת להשיא רווח כספי כלשהו למשקיעים (ולכן ההשקעה בקרן תוכל להיות מוכרת כתרומה פטורה ממס), אלא להשתמש ברווחים שיושגו לטובת השקעות במיזמים עסקיים-חברתיים חדשים.

לדעתי המגמה הזו, של השקעות חברתית היא חשובה להעשרת מגוון הסוגים של ארגונים שפועלים למען מטרות חברתיות. יחד עם זאת נדמה לי ש-IVN עלולה להתרחק עקב ההחלטה הזו, מאחד היתרונות והתרומות המשמעותיות שהיו לה לאורך השנים בשדה הפילנתרופי בישראל. IVN תמיד בלטה בליווי ובתמיכה שהעניקו מתנדבים יזמי היי-טק מנוסים. המגמה שמתרחשת בשנים האחרונות – היא של התרחקות מהקשר ההדוק בין יזם חברתי – אדם עם רעיון חדשני לשינוי בחברה, ובין היזם הטכנולוגי – שליווה ותמך בו. צעד ראשון בהתרחקות הזו החל לפני כשנתיים עם ההחלטה להשקיע במיזמים קיימים, במקום ביזמים בעלי רעיון חדשני. כעת, עם הקמת קרן מתווכת בין IVN למיזמים, יתכן שהתרומה הייחודית הטמונה בקשר הדוק בין מתנדבים מעולם היזמות הטכנולוגי ליזמים חברתיים עלולה ללכת לאיבוד לגמרי.

תגיות:   · · · · · · · · · 5 תגובות

חינוך ליוזמה ויזמות חברתית – מחשבות על המחקר של רוזאן מיראבלה

13 במרץ, 2011 מאת Asaf
ניתן להגיב

הכשרת מנהלים למלכ"רים  – ממצאים מארצות הברית

שלושה כנסים חשובים (עבור המתעניינים ביזמות חברתית) עומדים להתקיים בתקופה הקרובה בשלוש אוניברסיטאות שונות בארץ: כנס המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי (בן-גוריון), כנס המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל (העברית), וכנס יזמות חברתית של בית-הספר לעבודה סוציאלית (תל-אביב).

השבוע (יום שלישי, 15 למרץ 2011) באוניברסיטת בן-גוריון יתמקדו בנושא הכשרת מנהלי ארגונים חברתיים, ובמתח שבין תפיסות עסקיות לתפיסות חברתיות שטמון בהכשרה כזו. האורחת המרכזית של הכנס היא פרופ' רוזאן מיראבלה (Roseanne Mirabella) מהמחלקה למדיניות ציבורית באוניברסיטת סיטון הול, ארצות-הברית. מיראבלה מיפתה את תוכניות ההכשרה למנהלי ארגונים חברתיים ברחבי ארצות-הברית (לימודי תעודה וגם לימודים לתואר אקדמי). ממצאי הסקר שערכה עולה תמונה ברורה של גידול במספר תוכניות ההכשרה שמיועדות לתלמידים השואפים לנהל ארגון חברתי. בהסתמך על סקירה בת עשר שנים (96 עד 2006) נמצאו 284 תוכניות לימוד בשנת 1997, 380 תוכניות בשנת 2002 ו-426 תוכניות בשנת 2006. התוכניות מועברות ב-240 אוניברסיטאות ומכללות.

באותו מחקר ביקרה מיראבלה את תוכניות הלימוד על כך שרבות מהן מכוונות להוראת ניהול הירארכי (שמעודד את המנהל לתת הוראות לביצוע כמעט ללא שיתוף חברים אחרים בארגון) על חשבון הכשרה לרוח ניהול שיתופית (כגון ניהול ברשת) שמתאימה יותר לארגונים חברתיים שמטרתם להעצים אוכלוסיות מוחלשות. ביקורת נוספת היא על הדגש שמושם בתוכניות אלה על מיומנויות ניהול טכניות (דוגמת ניהול פיננסי ומיומנויות ארגון), על חשבון הוראה של היבטים חברתיים ותהליכי שינוי חברתי (כגון דיון בתיאוריות על חברה אזרחית או מודלים להבאת שינוי חברתי).

הוראה ליוזמה ויזמות חברתית –  מה היא כוללת (ומה ראוי שתכיל)?

בפרסום האחרון של ממצאי המחקר, בשנת 2007 , שירטטה מיראבלה מגמות עתידיות אליהן מתפתחות תוכניות הכשרת מנהלי מלכ"רים. אז היא צפתה כי: "בשנים הקרובות אנו צפויים לראות… …שעוד בתי ספר יטמיעו יוזמה חברתית ויזמות לתוך תוכנית הלימודים שלהם".  באופטימיות רבה היא הגדירה יוזמה חברתית כ-"דור הבא של ההכשרות למנהלי מלכ"רים", מפני שמושג היוזמה החברתית (Social Entreprise) מכיר בכך שארגונים חברתיים עוברים לעבוד במודלים מעורבים מסחריים-חברתיים (ברמות שונות של מסחור, ובהתארגנות משפטית ומוסדית מגוונת).  באותו פרסום מיראבלה לא פירטה אלו סוגים של קורסים מעבירים היום במסגרת הוראת יוזמה חברתית, אולם אני מקווה שהנושא הזה בדיוק יעמוד במרכז המושב שבו היא תשתתף וצפוי לענות על השאלה "מה משמעותה של 'יזמות חברתית' עבור החינוך לניהול מלכרי"ם?" (שמו המלא של המושב: Educating nonprofit leaders in the 21'th Cnetury: What dose 'social entrepreneurship' mean for nonprofit management education?)

ברובד עמוק יותר, הדיון במתחים בהכשרת מנהלים לארגוני שינוי חברתי קשור למתח הוותיק בין עשיית רווח כספי לבין עשייה למען החלשים בחברה. ברמה התיאורטית הוא נוגע לשאלה האם פעילות למען רווח כלכלי יכולה בכלל להיות טובה גם עבור הקבוצות המודרות והמוחלשות על ידי אותה פעילות כלכלית? שאלות שאני חושש שמיראבלה, כמו רבים מהעוסקים ביזמות חברתית, לא מתייחסים אליהם ברצינות מספקת. יחד עם זאת, ההרצאה צפויה להיות מעניינת במיוחד ולו בזכות ההזדמנות לשמוע חוות דעת של חוקרת שהייתה שם 'כשזה התחיל', כשיוזמה ויזמות חברתית נתפסו כדור העתיד וכפתרון אוטופי כמעט לבעיות החברה (גם אם זה לא היה כל-כך מזמן). מעניין יהיה לשמוע האם היום, תוכל מיראבלה לספק לנו מבט מפוכח יותר, שישווה בין האידיאל ששירטטה לפני ארבע שנים, לבין המציאות היום. אני מקווה שנשמע לא רק איך מלמדים (כלומר באיזה תוכן נטען המושג) יוזמה חברתית בפועל – היום, אלא גם התייחסות רפלקטיבית שלה לתחזית שהציגה לפני ארבע שנים.

קישורים:

תגיות:   · · · · · · תגובה אחת

יזמות חברתית – ישראל 2021 (וכרטיסים לכנס)

8 בינואר, 2011 מאת Asaf
ניתן להגיב

עתידנות וחקר תרבות

אנתרופולוגים וסוציולוגים של תרבות לא אוהבים לעסוק בתיאוריות ניבואיות (תיאוריות שמתיימרות לספק תחזית לעתיד). מחקר תרבות טוב צריך להגביל עצמו לתיאור גדוש של מסגרת הזמן בה הוא עוסק, ובמידת האפשר לנסות להגיד משהו תיאורטי רחב יותר, זאת מתוך אמונה שיש לכך רלוונטיות גם בחשיבה על העתיד. אבל מכאן ועד עיסוק בעתידנות, או התיימרות להפוך תופעה תרבותית למכלול משתנים מדידים על גרף, המרחק רב מאד.

כנס ישראל 2021 –  זו ההפרטה שחסרה בדיון

ב-12-13 לינואר 2011 (ברביעי וחמישי השבוע), יערך בירושלים כנס בו ישוחחו קבוצות מתדיינים בנושאי כלכלה חברה וחינוך. הכנס, בשם 'ישראל 2021', הוא המשך של שני כנסים מהשנים הקודמות שערך מכון ראות תחת השאלה (היומרנית אבל אופטימית)– איך מביאים את ישראל לאחת מ-15 המדינות המובילות באיכות החיים. השנה חבר למכון גם העיתון הכלכלי דה-מרקר. מעיון קצר במסמכי עבר של מכון ראות עולה תמיכה מסוימת בליברליזציה כלכלית, לא מפתיע שהם בחרו את דה-מרקר כשותף לכנס שלהם. לא מפתיע גם העדרם של כמה מהקולות המשכנעים בישראל נגד תהליך ההפרטה ונגד העמקת הפערים החברתיים, ובמיוחד העדרם של נציגים ממרכז אדוה. על אף ההסתייגות הזו, ברשימת החסויות לכנס מופיעות כמה קרנות מובילות בישראל בקידום יזמות חברתית: הקרן החדשה לישראל –  ששותפתה עם רשת IVN בתוכנית המלגות והליווי ליזמים חברתיים, וקרן מיראז' –  שעוסקת בקידום מיזמים חברתיים בנגב, ביניהם תמיכה בפסטיבל האינדינגב. שני אלה, ביחד עם הנכונות של הכותבים מאתר 'עבודה שחורה' להצטרף כצופים בכנס, מצדיקה לדעתי כתיבה עליו כאן.

דה-מרקריזציה של התרבות

הסתייגות נוספת שיש לי מהכנס, היא שהוא מחזק את תהליך הדה-מרקריזציה של התרבות בישראל. מה שהתחיל בהתפטרותו של עורך הארץ, חנוך מרמרי, כמחאה על התחזקות מדור הכלכלה בעיתון לכדי חטיבה עצמאית, והמשיך בפלטפורמת בלוגים שמדגישה את עשיית העסקים כערך המרכזי (אפילו על פני חופש הביטוי), היה אולי בדיעבד רק נקודה אחת בתהליך תרבותי רחב של התחזקות שיח עשיית הכסף בישראל, על חשבון כל דבר אחר, החל מדיון באמנויות, בהומניזם ובעיקר על  חשבון חשיבה ביקורתית. אסור לשכוח שדיונים בנושא חברה וחינוך לא צריכים להצטמצם להיבטי כלכלי-מדיני בלבד.

איך חושבים על יזמות חברתית לעשור הקרוב?

ובכל זאת, "אנחנו לא נעכב את העתיד" (או ליתר דיוק לא נעצור את החשיבה על העתיד) בגלל ההסתייגויות האלה. יזמות חברתית היא תופעה שמציגה לכנס ישראל 2021 אתגר מיוחד. האידיאולוגיה של יזמות חברתית היא של יצירה כאריזמטית, של אדם אחד בעל מאפיינים ייחודיים לזמנו, ובנוסף אידיאולוגיה של רעיונות חדשניים מכיוונים בלתי-צפויים. שני העקרונות האלו (כאריזמה וחדשנות) הם כמעט הפוכים לניסיון לתכנן, למדוד ולכמת, להפיק תוכנית ברורה לגבי העתיד לבוא. לכן כל כנס, כל חשיבה על עידוד יזמות חברתית לטווח ארוך, צריכה לאמץ כמה עקרונות מהסוציולוגיה התרבותית, מהאנתרופולוגיה: לחשוב על מהם התנאים התרבותיים שיכולים לעודד יצירתיות, לחשוב איך נראית חברה שמעודד אנשים לבחור באורח חיים של עשייה חברתית, בניגוד אולי לחברה בה שולטת תרבות שבה 'עשייה לביתך' מתפרשת בהכרח רק כעשיית כסף.

כרטיסים במתנה לקוראי הקשר החברתי

וכן, גם אני קיבלתי כרטיסים ספורים לכנס (באחריות חברת בלינק) –  אחלק אותם למי שישלח מייל או ישאיר כאן תגובה. אשמח אם תכתבו לדוגמה, מהם לדעתכם נושאים חשובים לדיון בכנס כזה? או איך לדעתכם צריך להיראות דיון בנושא עידוד יזמות חברתית לעשור הקרוב?

עתיד מתוק

תגיות:   · · · · 3 תגובות

מהו הפוליטי? (על אמנות וא-פוליטיות ביזמות חברתית)

14 בנובמבר, 2010 מאת Asaf
ניתן להגיב

שמתי לב שהפוסטים האחרונים נוגעים מעט בקשר שבין אמנות לשינוי חברתי. היות וכל שינוי חברתי הוא גם פוליטי במהותו, ולו רק מפני שהוא משפיע על אופן חלוקת המשאבים בחברה, זה כמעט מפתיע שהדיון על יזמות חברתית בעולם הוא מאד סטרילי, חיוור פוליטית. העדר הדיון בולט במיוחד על רקע הכתיבה אודות תנועות שינוי חברתי, שהולידו את המושג 'פוליטיקה של זהויות', או מול הדיון בקשר שבין אמנות והתנגדות לסדר הקפיטליסטי (אסכולת פרנקפורט, מישהו?). אני תוהה האם הסיבה היא בגלל שהמיסגור של פעילות לקידום מטרות מוסריות כ-'יזמות חברתית' הוא חדש יחסית, כמעט בחיתוליו, או יותר בגלל קירבה לדיון האירגוני אודות חלוקה למגזרים בחברה (משלישי לרביעי), או שמא בגלל קירבת דם אחרת – לדוד הניאו-ליברלי. אני תוהה גם האם ביקורת אוטומטית כזו, של לשייך את היזמות החברתית לניאו-ליברליזם בלבד, היא לא פשטנית מדי, מטשטשת את הייחודיות, ומבחינה ערכית, מטשטש את היתרונות של יזמות חברתית כאחד הכלים החדשניים והמוצלחים בתקופתנו לעשייה מוסרית ולהצגת שינויים לחברה. המרכז החדש, מרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב מנסה במסגרת פרוייקט הלקסיקון הפוליטי שלו, להציע דרכים חדשות לדיון על הפוליטי (בעידן הניא-ליברלי). החוקרים שם לא מחכים שאציע ערך בלקסיקון על המושג יזמות (ישנם כמה דברים קטנים בדרך, כמו כתיבת דוקטורט),  וכבר הוציאו שני כרכים של הפרוייקט, בצורה של כתב-עת דיגיטלי בשם 'מפתח' (הגיליונות זמינים להורדה באתר), או בכינויו המלא: כתב עת לקסיקלי למחשבה פוליטית.

ב-25 בנובמבר תיפתח במוזיאון בת-ים לאמנות עכשווית, תערוכה בנושא 'מהו הפוליטי?' (אוצרת, מעין אמיר). התערוכה היא בשיתוף מכון מינרבה ו'מפתח'. וכמה ימים לפני הפתיחת, הם יקיימו דיון שהקלטה שלו תשודר כחלק מהתערוכה. הייתי שמח אם מישהו שם יחשוף מה עומד מאחורי העזיבה של האוצרת המיוחדת טלי תמיר את מוזיאון נחום גוטמן. האם רק לי יש תחושה שזה קשור לתוכן הפוליטי והחשוב של התערוכות האחרונות שאצרה בו? האם הוועד המנהל של המוזיאון החליט להיכנע ללחץ 'ידידי המוזיאון' (ואוייבי האמנות), ליישר קו עם הג'נטריפיקציה והיאפיזציה של נווה-צדק, ולהפוך ממוזיאון לאולם תצוגה שקולע לטעם אספני אמנות-סלון או מתנות לדוד באמריקה (ניחוש שלי: תוך שנה-שנתיים אולם התצוגה בכניסה יסגר לטובת חנות מזכרות)?

ותקווה אחרת לגמרי: אולי הכנס הבא של מכון מינרבה ידון בשאלה נוספת, חשובה לא פחות מ-'מהו הפוליטי?'.

אולי…

תגיות:   · · · · · · · · · · · תגובה אחת

יזמות חברתית בדנמרק וחוויות מסמינר קיץ אירופאי

16 באוגוסט, 2010 מאת Asaf
ניתן להגיב

30 קילומטר בין קופנהגן לרוסקילד

אולי עוד לא מרגישים את זה באוויר, אבל הקיץ כבר כמעט לפני סיום. אחרי חודש מילואים וחצי חודש טיול וסמינר בדנמרק, אני מתפנה לרשום חלק מהחוויות שעברתי בקיץ הזה.

סמינר קיץ על יזמות חברתית: שלושה מושגים – ארבעים דוקטורנטים

בתחילת יולי השתתפתי בסמינר דוקטורנטים בינלאומי, בעיירה קטנה ליד קופנהגן. בסמינר השתתפו יותר מ-40 דוקטורנטים מכ-25 מדינות. היה נחמד לשמוע שגם בלונדון או בריסל, האתגרים של תלמיד מחקר דומים פחות או-יותר לאלו שלנו, כאן בארץ. נושא המחקר של התלמידים שהציגו נגעו ליזמות, כלכלה או סולידריות חברתית. שלושת המושגים האלה חופפים באופן כללי בלבד, אולי המכנה המשותף הוא העיסוק בכניסה של רעיונות מהעולם העסקי לתוך עשייה חברתית. או כפי שהמארגנים הציגו זאת: שלושת העמודים של ה-S.E.

את הסמינר ליוותה תחושה כללית שהמחקר האקדמי על עשייה חברתית נחשף ומתקרב בשנים האחרונות לתחום המחקר הוותיק בנושא קואופרטיבים וצורות כלכלה חלופיות לכלכלה הקפיטליסטית (נושא מפותח באמריקה הלטינית, ספרד, צרפת וגם קצת בחקר הקיבוצים בישראל). אם בעבר שלט המושג 'מגזר שלישי' כדימוי המתאים לזירה שבה מתקיימת עשייה חברתית, נדמה שהמגמה היום היא להשתמש במושג 'יזמות חברתית' כתחליף לאותה הבחנה שמפרידה בין המגזרים [מגזר ראשון (שירותי מדינה) שני (העסקים) ושלישי (עמותות)].נקודה מעניינת נוספת היא הרגשה שהאקדמיה מתוסכלת מכך שהיא נגררת אחרי הפעילות בשטח ולא מכתיבה את המושגים והרעיונות או מציעה אותם ליזמים החברתיים, אחד החוקרים הגדיר זאת כך: "אנחנו סובלים מתסמונת אשוקה", כלומר נגררים אחרי הקרנות הגדולות (שאשוקה היא אחת מהן) ואחרי השיח מהשדה, ואולי אפילו שוקעים בדיון נטול תיאורטיזציה.

דנמרק – מדינת רווחה חזקה וחדשנות

נהוג להניח שבמדינות שבהן שירותי הרווחה שמספקת המדינה הם מועטים, אז מתקיים תמריץ לכוחות אחרים מהמדינה ליזום אספקה של שירותים חברתיים. ההנחה הזו קשורה גם לאחת הביקורות הקלאסיות נגד מדינת הרווחה – שהיא מעודדת קיפאון ומונעת חדשנות ושינוי בשירותים החברתיים. הדימוי של ברית המועצות כענק מתפורר ערב הפרסטרוייקה הוא אולי הדוגמה הבולטת ביותר שמספקים המבקרים לבעיות שקיפאון כזה עלול לגרום.

נדמה שהדנים, למרות מדינת הרווחה החזקה שלהם, מטפחים תרבות יזמות חברתית חזקה לא פחות ממדינות יותר קשוחות במדיניות הרווחה שלהן. כך, כשהגעתי לשכור אופניים בקופנהגן, גיליתי במקרה שסוכנות ההשכרה היא לא עסק מסחרי רגיל, אלא יזמות חברתית. בסוכנות, שקרוייה בייסיקהיל – שזו המילה הסוואהילית ל-אופניים, לא קונים אופניים לסוכנות ההשכרה, אלא מקבלים אותם כתרומה מתושבים שקנו זוג חדש, או ממחסני המשטרה (אופניים גנובים שלא נמצאו בעליהם). הסוכנות מתנהלת כעסק מסחרי לכל דבר והרווחים משמשים למימון עלויות שליחת האופניים לאפריקה. שם האופניים נמכרים במחיר נמוך לכפריים שזקוקים להם לצורך התניידות למקורות מים, למרפאה או לבית-הספר שמפוזרים זה מזה על פני מחקר של כמה קילומטרים טובים. היזמים גם עובדים על הקמת מוסכים מקומיים לטיפול באופניים ובעתיד אפילו הקמת בתי-מלאכה לבניית אופניים, כך שתרבות הרכיבה המקומית תתפתח גם מעבר לאלו שנתרמים מהמערב.

סיימון מבייסיקהילי - למד מנהל עסקים ובחר לעבוד בניהול עסק-חברתי

הדוגמה השניה בה נתקלתי גם כן במקרה, היא של בית-קפה אופנתי בלב קופנהגן שמופעל על ידי מתנדבים כדי שהרווחים שלו יתרמו לפרויקטים באפריקה.

מעבר לדוגמאות האלה, שצמחו בשנים האחרונות בלבד, גם בעיירה רוסקילד, שבה התארחתי לסמינר, קיימת יזמות חברתית כבר משנת 1971, של ארגון פסטיבל רוק מהגדולים באירופה. הפסטיבל הוא הגירסה הדנית לוודסטוק, עם עיר אוהלים של כ-100 אלף איש, שממוקמת בפעתי העיירה שבימים כתיקונם מונה כ-50 אלף תושבים בלבד. באחד הערבים התארחנו על ידי המארגנים, ובזמן שבבמה המרכזית הופיעו אליס אין צ'יין (כן, הסולן הראשון שלהם נפטר, אבל כמו כל להקת רוק בועטת, זה לא הפריע להם להוציא דיסק חדש) התרחשו אירועים בסגנון 'נע לגעת' בישראל עם במת רוק אילמת – להמחשת האופן שבו חווים את הפסטיבל חירשים, או מתחם יצירת חשמל דרך נדנדות – לקידום המודעות לחיסכון באנרגיה ולשימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים.

תגיות:   · · · · · 2 תגובות