הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

שוק מוצרי המלאכה החברתיים בישראל מוכן למים העמוקים

13 בדצמבר, 2012 מאת Asaf
ניתן להגיב

רשמים מהדלקת נרות בחנות 'כלים שלובים'

ביקרתי הערב באירוע הדלקת נרות לכבוד חצי שנת פעילות לחנות המתנות 'כלים שלובים' בדיזינגוף 229, תל-אביב. החנות מציגה מוצרים שבתהליך העיצוב או הייצור שלהם לקחו חלק אנשים בעלי צרכים מיוחדים. אין ספק שהיא בית מכובד ונאה מאד למוצרי עיצוב עם ערך מוסף חברתי, יחד עם זאת בדרך להדלקת הנרות עדיין הטרידה אותי השאלה (שכבר הזכרתי ביחס לעסקים החברתיים 'ליליות' ו'נע לגעת') האם אין בשימוש במיתוג חברתי (פעולה שמדגישה את השוני של יוצר המוצר וכולאת אותו בחנות או מותג 'מיוחד'), דווקא חיזוק של הסטיגמה והמיקום המוחלש של בעלי צרכים מיוחדים בחברה?

אחרי הביקור בחנות, וההתרשמות מהיצע המוצרים והאופן בו הם מוצגים, נדמה לי שאכן יש הצדקה לקיומה של חנות ייחודית ומובחנת כזו, אולם ההצדקה העיקרית לקיומה של 'כלים שלובים' היא לא כשחקן נוסף בשוק החנויות לכלי בית ומתנות, אלא כחלון ראווה שיאותת ליזמים עסקיים כי שוק היצירה ומוצרי העיצוב שמיוצרים על ידי בעלי עובדים עם צרכים מיוחדים בישראל מציע הזדמנות עסקית אמיתית.

החנות מסמנת למעשה ליזמים בעלי אינטרס כלכלי בלבד, כי שוק מוצרי מלאכת היד והמתנות שמציעים עמותות ועסקים חברתיים התמקצע, והוא מוכן עכשיו לשחות בבריכה של הגדולים, ולהתמקם במדף הראשי לצד מוצרי עיצוב איכותיים מקצועיים (ואם הייתי מבין בתחום, היו משולבים כאן כמה שמות של מעצבי מוצר מפורסמים).  כך לדוגמה, נכון להיום, כחצי שנה לאחר פתיחת 'כלים שלובים' מוצגים בה מוצרים שמקורם ביותר מ-50 בתי-מלאכה ויוצרים הפועלים בעמותות או עסקים חברתיים שונים, בנוסף לשיתופי פעולה עם כ-10 מעצבים ישראלים המשלבים בתהליך המלאכה והייצור בעלי צרכים מיוחדים.

תזכורת להצדקה האמיתית לקיומם של מיזמים עסקיים-חברתיים

 בנוסף להיבט של החנות כחלון ראווה ורשת להעצמה של מעצבים ובעלי מלאכה עם צרכים מיוחדים, החנות עצמה פועלת כמיזם עסקי תחת העמותות 'שילוב אחר' ו'גוונים', שמטרתה לסייע בשילוב אנשים בעלי צרכים מיוחדים בשוק העבודה הרגיל. החנות משמשת כחממה, או תחנת ביניים לעובדים בה, בדרך ליציאה אל עולם העבודה הרגיל. באירוע הערב ניגשה כל עובדת בחנות וציינה תכונה או חוזק שהיא מרגישה שהעבודה במקום מטפחת בה או מעניק לה, ואני חושב שכדאי לכל מי שעוסק בעשייה יזמית-חברתית, או במיזמים עסקיים-חברתיים, לא לשכוח שהמטרה היא לבסוף לתרום לבני-אדם בדרך המכבדת ומעצימה אותם. המסר הזה עבר באופן מרגש בדבריהן של עובדות החנות עם הדלקת הנרות:

1. עזרה לזולת – "העבודה בחנות והעזרה שאני מציעה לאנשים שמגיעים לחנות [מביאה לכך] …שרואים אותי [מתייחסים אלי ומבקשים ממני עזרה]".

2. בטחון – העבודה בחנות מסייעת לקבל תחושת בטחון עצמי.

3. שלווה – "אדם שליו – יכולים לקרות לו הרבה דברים לא נעימים בדרך, אבל עם יש לו שלווה הוא מתמודד אתם".

4. חיבה – "בחנות אני פוגשת אנשים, וזוכה לחיבה מהם. אדם שמקבל חיבה הוא בר-מזל".

5. חריצות – "[העבודה ב]חריצות מעניקה לי בטחון".

חנוכה שמח

תגיות:   · · · · · · · · · 2 תגובות

IVN משיקה את 'טנדם' – קרן חדשה למיזמים עסקיים-חברתיים

21 בנובמבר, 2012 מאת Asaf
ניתן להגיב

המפגש השנתי של חברי IVN – 'רשת הון-סיכוי ישראל' התקיים היום בתל-אביב. אריק בן-חמו יו"ר הרשת, הכריז על הקמת קרן חדשה – 'טנדם' (Tandem Fund), שתתמקד בהשקעות במיזמים עסקיים-חברתיים. ארגון IVN – רשת של תורמים מיזמות ההיי-טק, קיים ופועל כעשר שנים, כשבשנים האחרונות הוא מהמובילים בקידום יזמות חברתית בישראל, בעיקר דרך תוכנית הדגל שלו – חונכות ליזמים חברתיים. התוכנית עברה שינויי לפני כשנתיים והתמקדה במתמיכה במיזמים חברתיים בעלי פוטנציאל עסקי. נדמה שהשנה לוקחת IVN צעד נוסף לכיוון התמיכה ביזמות חברתית שכוללת עשייה עסקית-מסחרית.
הקרן נמצאת בשלבי גיוס מתקדמים – כמילון ש"ח מתוך כ-1.5 מיליון ש"ח לסבב הגיוס הראשוני כבר הובטחו. הקרן צפויה להשקיע כ-100 עד-150 אלף ש"ח בכל מיזם עסקי-חברתי.

תחומי ההשקעה של IVN נותרו כבעבר: מיזמים בתחום הסביבה, החינוך, הכלכלה. אולם הפעם הקרן תתמקד במיזמים מסוג זה שרלוונטים לקהילות ולנושאים הבאים: המגזר הערבי, הקהילה האתיופית, פיתוח העיר ירושלים, או אזורי פריפריה, ופיתוח תעסוקה.  בהתאם למגמה שהתחילה בשנתיים הקודמות, הקרן שמקימה IVN תשקיע במיזמים קיימים ופועלים – שמבקשים להרחיב את ההשפעה שלהם.

על המגמה החדשה – קרנות למיזמים עסקיים חברתיים בישראל

הקמת 'טנדם' מצטרפת למגמה מעניינת בזירת היזמות החברתית בשנה האחרונה – של התרחבות הקמת קרנות שמערבות בין פילנתרופיה להשקעה עסקית. הקרנות החדשות שואפות להשיג רווח כספי צנוע (יחסית לקרנות הון-סיכון רגילות) או לפחות לכסות את ההשקעה במיזמים.
הקרן המובילה בישראל במודל המעורב הזה היא 'דואליס'. קרנות בעלות נטייה יותר עסקית – המשקיעות במיזמים עסקיים שדרך הפעילות שלהם מייצרים ערך חברתי , הן 'Impact First', וקרן נוספת שמייסדי ה-'HUB תל-אביב' מגייסים בימים אלה. לאחרונה החל משרד ראש הממשלה לחפש שותפים ל'קרן יוזמה חברתית' שתשקיע במיזמים עסקיים-חברתיים בתחום התעסוקה לבעלי צרכים מיוחדים. לצד אלה החלה פעילות מעניינת בישראל לקידום השקעות באגרות חוב חברתיות. פעילות שמקדם סר רונלד כהן (שנתן הרצאה מרתקת על הנושא במפגש של IVN] באמצעות קרן פורטלנד, בשיתוף מכון מילקין. שם הקרן החדשה היא – 'Social Finance Israel' והיא תנוהל על ידי סמנכ"ל הכספים של הסוכנות היהודית לשעבר, ירון נוידרופרקרן טנדם שמגייסת כעת 'משקיעים' (כלומר פילנתרופים שמתעניינים בתחום ההשקעות החברתיות) ממוקמת מעט יותר לצד החברתי מהקרנות האלו – מפני שהיא אינה מיועדת להשיא רווח כספי כלשהו למשקיעים (ולכן ההשקעה בקרן תוכל להיות מוכרת כתרומה פטורה ממס), אלא להשתמש ברווחים שיושגו לטובת השקעות במיזמים עסקיים-חברתיים חדשים.

לדעתי המגמה הזו, של השקעות חברתית היא חשובה להעשרת מגוון הסוגים של ארגונים שפועלים למען מטרות חברתיות. יחד עם זאת נדמה לי ש-IVN עלולה להתרחק עקב ההחלטה הזו, מאחד היתרונות והתרומות המשמעותיות שהיו לה לאורך השנים בשדה הפילנתרופי בישראל. IVN תמיד בלטה בליווי ובתמיכה שהעניקו מתנדבים יזמי היי-טק מנוסים. המגמה שמתרחשת בשנים האחרונות – היא של התרחקות מהקשר ההדוק בין יזם חברתי – אדם עם רעיון חדשני לשינוי בחברה, ובין היזם הטכנולוגי – שליווה ותמך בו. צעד ראשון בהתרחקות הזו החל לפני כשנתיים עם ההחלטה להשקיע במיזמים קיימים, במקום ביזמים בעלי רעיון חדשני. כעת, עם הקמת קרן מתווכת בין IVN למיזמים, יתכן שהתרומה הייחודית הטמונה בקשר הדוק בין מתנדבים מעולם היזמות הטכנולוגי ליזמים חברתיים עלולה ללכת לאיבוד לגמרי.

תגיות:   · · · · · · · · · 5 תגובות