הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

כנס: יזמות ככלי לשילוב אוכלוסיות. סמינר: אומת הסטארט-אפ – גירסת הפילנתרופיה

2 ביוני, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

ארגון סיפתח ומרכז אספר ליזמות באוניברסיטה העברית, מקדישים את הכנס השנתי שלהם לנושא: "יזמות ככלי לשילוב אוכלוסיות בחברה הישראלית".
אני הולך להשתתף בפאנל בנושא הקשר בין אקדמיה ליזמות, לצד ד"ר ניר צוק מנכ"ל אשוקה ישראל, וד"ר יורם קלמן מהמחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה. את המושב ינחה גיא צ'רני, מנהל המאיץ ליזמות חברתית ב'סיפתח'.

אני מקווה לדבר קצת על מה קורה ליזמות כשהיא עוברת מהעולם הטכנולוגי אל העולם החברתי. ומה חשיבה סוציולוגית על יזמות יכולה ללמד את לכולנו (יזמים ולא יזמים) על העולם שבו אנחנו חיים (רמזים לנושא כבר הופיעו בפוסטים קודמים כאן).

נתראה בכנס.

יזמות ככלי לשילוב אוכלוסיות

להזמנה לכנס "יזמות ככלי לשילוב אוכלוסיות בחברה הישראלית"

אומת הסטארט-אפ – גירסת הפילנתרופיה

שבוע הבא ביום שליש, ה-11 ליוני 2013. אציג (בהרצאה אקדמית ורחבה יותר) חלק מהממצאים מעבודת הדוקטורט שלי. זה יקרה בסמינר המחלקתי של המכון לחקר פילנתרופיה, בבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית.
נושא ההרצאה: "אומת הסטארט-אפ – גירסת הפילנתרופיה". פרטים בקישור.

ביהס לעבודה סוציאלית אונ עברית

תגיות:   · · · · · ניתן להגיב.

בלעדי לקשר החברתי: תוך חצי שנה קרן 'פראט' תציע מימון להקמת עסקים ב-6 עמותות

4 בנובמבר, 2009 מאת Asaf
ניתן להגיב

(פרטים על הכותרת בסוף הפוסט)

צמיחת יזמות עסקית בעמותות, פרשנות סוציולוגית מול כלכלית
Pratt Conference

לפני יומיים נערך בהרצליה יום עיון מרתק בנושא 'יזמות חברתית והמציאות הישראלית'. את יום העיון ארגנה קרן 'פראט' שהיא קרן משפחתית אוסטרלית התורמת למגוון עמותות בישראל. במסגרת פעילותה הקימה הקרן לפני 5 שנים את 'תוכנית פראדלר' שמטרתה להעצים עמותות בתחום פיתוח המשאבים. עיקר התמיכה שמציעה 'תוכנית פראדלר' היא בהכשרה בת חצי שנה למנהלי עמותות, במהלכה נחשפים המשתתפים לכלים ומיומנויות מתחום הניהול העסקי ולידע מעשי שנצבר בארגונים חברתיים אחרים. עד היום השתתפו בתוכנית מספר מכובד של כ-70 עמותות. את הכנס הנוכחי הקדישה הקרן לדיון בדרכים לעידוד יזמות חברתית בישראל.

יותר עסקים בעשייה החברתית

מודל אחד של יזמות חברתית, הוא זה של עמותה המקימה עסק מסחרי לצד הפעילות החברתית שלה. מטרת העסק היא להרחיב את מקורות ההכנסה של העמותה. הדוגמה המפורסמת ביותר לכך היא מוזיאונים שבתוכם פועלת גם 'חנות המוזיאון'. בדוגמה זו המוזיאון הוא ארגון ללא כוונת רווח שמסתמך בעיקר על תרומות מאנשים פרטיים וכספים מהמדינה, אבל כדי להרחיב את מספר מקורות ההכנסה שלו, הוא מקים גם חנות שהיא עסק מסחרי, בתקווה שהעסק ירוויח ויעזור להחזיק את פעילותו החברתית של המוזיאון, שהיא להפיץ אמנות ותרבות כערך, כמשהו שאינו בהכרח ניתן לכימות או למכירה. גם אם דוגמאות לעמותות שהקימו יוזמה עסקית-מסחרית קיימות כבר שנים רבות. לדעתי מתרחש כאן תהליך רחב יותר, בשנים האחרונות מתרחבות הדרכים בהן פועלים ארגונים חברתיים. לא רק עסק ליד הפעילות החברתית, אלא גם חשיבה כיצד להקים ארגון שהעשייה החברתית שלו כבר תכיל בתוכה עשייה מסחרית (דוגמאות לכך הצגתי בפוסט הקודם על יוזמות ירוקות). בנוסף צומחים מודלים אחרים של שיתוף בין תרומות פרטיות, מדינה, תאגידים ובין עשייה ערכית-מוסרית. כנס 'פראט' (לפחות חלקו השני של היום, בו נכחתי) התמקד בעיקר בחשיבה על המודל של הקמת מיזמים עסקיים לצד העמותה, וכיצד המדינה יכולה לסייע לארגונים בכך. דוגמה לשינוי שהמדינה יכולה לעשות הציע עו"ד ירון קידר, שקרא לבטל את המיסוי על רווחים של העסקים שמקימות עמותות, מיסוי שלמעשה פועל כדי 'לקנוס' את העמותה על כך שחרגה מגבולות העשייה החברתית שלה.

לא בגלל המשבר הכלכלי

שאלה סוציולוגית מעניינת היא מדוע מתרחש השינוי החברתי הזה, מדוע יותר ויותר ארגונים בחברה מקדמים עשייה עסקית (או לפחות מדברים על כך) לצד העשייה החברתית? התשובה שרוב השחקנים בשדה החברתי יציעו היא כי המשבר הכלכלי העולמי הוא הגורם. בעקבותיו נעצרו תרומות רבות, ומספר קרנות נסגרו, בלית ברירה נאלצות העמותות לפנות לגייס כספים בדרכים עצמאיות יותר (אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ומי שצפוי לעמוד בראש הועדה שהוזכרה בפוסט קודם כאן הציע הסבר דומה בכנס). זו אינה תשובה שמספקת אותי כסוציולוג, גם אם יש למשבר הכלכלי תרומה מסוימת, זו לדעתי רק דחיפה קלה בכיוון מגמה חזקה שכבר הותוותה לפני שפרץ המשבר הכלכלי. מוחמד יונוס לדוגמה, שהוא אולי היזם החברתי המפורסם בעולם, זכה להכרה עולמית דרך פרס נובל לשלום כבר שנתיים לפני פרוץ המשבר הכלכלי, בשנת 2006.

אז מדוע מתעורר שיח על יזמות חברתית?

על השאלה 'למה דווקא עכשיו, המושג יזמות חברתית עולה לדיון ציבורי?' יש כמה דרכים לענות באופן סוציולוגי, כאן אני מבקש להציע הסבר מזווית ראיה שבוחנת את תהליכי המיסוד: אם נבחן את מארגני הכנס: 'תוכנית פארדלר' כקצה חוט לפתרון, נראה כי זו לא התוכנית היחידה שפועלת בישראל במטרה לעזור לפעילים חברתיים להתמקצע בניהול העמותה שלהם. זו גם אינה תוכנית יחידה ששמה לעצמה דגש על הקניית מיומנויות פיננסיות-כלכליות בניהול עמותה. בעשור האחרון צמחו תוכניות שמבקשות לעשות את ההתאמה הזו בדיוק: לקחת מיומנויות מהעולם העסקי ולהתאים אותן למיומנויות נחוצות עבור ארגונים חברתיים. כך כמעט כל בית-ספר למנהל עסקים שמכבד את עצמו מפעיל תוכנית לניהול ארגונים חברתיים, כחלק ממגמה זו ניתן לראות גם את הקמת מכון 'אבני ראשה' שהקמתו קודמה על-ידי קרנות פילנתרופיות וכעת גם משרד החינוך שותף מלא בו. וכאן נכנסת הזווית המוסדית-סוציולוגית: אני מפרש כי נכון להיום הרעיון של הכשרה עסקית למנהלי עמותות עבר תהליך מיסוד, מהמצב שבו לפני מספר שנים הכשרה כזו נתפסה כרעיון חדשני ואפילו חתרני, אל מצב שבו קיימות מסגרות ארגוניות, קיימות תוכניות לימוד רשמיות, ניתנות תעודות הסמכה – כלומר אל מצב שבו יש מוסדות העוסקים בכך. זוהי רק תחילתה של מציאות חברתית חדשה: השדה של ניהול עמותות עבר שינוי ומיסוד מחדש, אבל המיסוד החדש לא יוצר תמונת מצב קפואה, אני סקרן לראות לאילו כיוונים יתפתח הדיון על עסקים בעמותות, ועשייה עסקית של מלכ"רים.

כיוון התופעה

הכנס שנערך מספק לחוקרים כמוני (ממדעי החברה) רמז, קריאת כיוון לשינויים שעתידים להגיע כשלב שני בעקבות מיסוד ההכשרה הניהולית לפעילים חברתיים. התחושה שלי היא שמבחינה חברתית מתחולל שינוי בסוג התמיכה שתוכנית מהסוג של 'פארדלר' מציעות. אני מפרש את הכנס כרמז לכך שהחברה היום עוברת לחשוב על עשייה חברתית באופן שונה: עשייה חברתית היא לא בהכרח משהו נטול מימד מסחרי-עסקי, היא יכולה להיות 'גם-וגם'. חוקרים רבים אוהבים לצטט את מילטון פרדימן (שלמיטב זכרוני ציטט דובר אחר) שאמר כי: "האחריות החברתית של תאגיד מסחרי היא לעשות כמה שיותר כסף למשקיעים שלו". זו אמירה ביקורתית על הערבוב בין שתי הזירות: עשייה מסחרית ועשייה חברתית, ולמשך תקופה היה נדמה שהוויכוח הוכרע – ועסקים היום מפרשים עצמם כחייבים לעשות גם וגם. עכשיו כשעמותות רוצות לעשות את הצעד של גם וגם, ולהיכנס לעשייה עסקית, עולות שאלות, כגון זו שהציג מהקהל ד"ר גל אלון, אודות הגבול בין העסקי לחברתי. ולסיום, יש גם 'סקופ' עם רווח מעשי לצידו, מהפוסט התיאורטי הזה:

פיטר אדלר, מנהל קרן 'פראט' בישראל: "מתחייבים שעד מרץ 2,010 נצא בפיילוט להקמת יוזמות עסקיות עם 6 עמותות"

הזדמנות לקבלת תרומה, סליחה, הזדמנות לקבלת 'מימון ראשוני'. אם אתם מנהלים עמותה אסור לכם לפספס את ההזדמנות הבאה: מנכ"ל קרן פרט בדברי הסיכום של הכנס הצהיר שעד חודש מרץ 2010 הקרן תעזור לשש עמותות להקים מיזם עסקי לצד הפעילות החברתית שלהן, וכן – הם מוכנים לשים על זה כסף. קול קורא טרם פורסם, תזכרו איפה קראתם על ההזדמנות הזאת לראשונה.

לסיקור נוסף של הכנס: 1.דה-מרקר. א.בילסקי על לבייב, ב.מנכ"ל משרד רוה"מ על המשבר הכלכלי והמגזר השלישי. ג.שר הרווחה, הרצוג, על הצורך בהסדרת יחסי פילנתרופיה-מדינה. 2. חדשות מח' ראשונה: הודעת יח"צ על הכנס.

לתמונות נוספות מהכנס, באתר פליקר.

תגיות:   · · · · · 3 תגובות

יום פעולה בבלוגים 2009 – התחממות כדור הארץ

15 באוקטובר, 2009 מאת Asaf
ניתן להגיב


אחת לשנה קוראת קבוצה של יזמי אינטרנט לבלוגרים בעולם לכתוב סביב נושא מסוים כדי לעורר מודעות ציבורית אליו. היוזמה שהתחילה לפני שנתיים מצליחה לסחוף אחריה יותר מ-20,000 בלוגרים וכותבים ברשת. השנה 'יום הפעולה בבלוגים' מוקדש להעלאת מודעות לשינויי האקלים הגלובליים. החלטתי להקדיש פוסט להצגת עשר יוזמות חברתיות-סביבתיות בישראל שעוזרות, כל אחת בדרכה, למאבק בהתחממות הגלובלית.

יזמות-סביבתית מזווית עסקית-מסחרית

היוזמות שבחרתי להציג כאן רלוונטיות למושג 'יזמות' מהמרכיב העסקי-כלכלי שלו. דילגתי על יוזמות יפות נוספות, שאולי יש בהן חדשנות והן תוקפות בעיה חברתית שלא התמודדו עמה קודם, אבל שחסר בהן מרכיב כלכלי-עסקי, מודל כלשהו של גיוס מקורות הכנסת כספים עצמית. בנוסף, התמקדתי ביוזמות קטנות יחסית, או שנמצאות בתחילת דרכן (ודילגתי על תאגידים או חברות מסחריות גדולות שגם יצאו ביוזמות סביבתיות מעניינות, יזמים כאלה פחות זקוקים לבמה של הבלוג הזה כדי להפיץ את הפעולה שלהם).

אני ממליץ להיכנס לכל האתרים כאן ולדפדף ביניהם קצת כמו תמונות בתערוכה ,הקפיצה בין אתר אחד בעל אופי מסחרי לחלוטין, שעוסק בקידום התקנת לוחות סולאריים לייצור חשמל, ובין אתר שני המוקדש להעברת פעילויות ותוכניות חינוך לאורח חיים סביבתי, יכול להיראות לרגע כמו שתי יוזמות שונות ואפילו מנוגדות (עסקים ואינטרסים מסחריים מול רעיונות פדגוגיים חינוכיים), אבל התבנית והרוח הרעיונית שנושבת מכל היוזמות דומה, כולם ביחד אומרים למבקר בהם: "אנחנו מתמודדים עם משבר אקלימי-סביבתי, ועושים זאת תוך ניסיון לרתום (לפחות חלקית) את 'כוחות השוק' לטובתנו. גם אם לא להסתמך עליהם באופן מלא". האמירה הזו היא שהופכת את תנועת היזמות החברתית לפופולארית כל כך. מעניין במיוחד שהיא צומחת דווקא באווירה של התפכחות מכוחות השוק (עקב המשבר הפיננסי העולמי – שהדגיש את החסרונות והצד הלא מרוסן והרסני של אותם עקרונות שוק שמשמשים את היזמים החברתיים).

ביקור מהנה.

10 יוזמות סביבתיות שכיף למצוא בישראל

1. אתר 'עץ בעיר': בית בלב תל-אביב שהדיירת שבו מקיימת בו פעילויות חינוך והדרכה, ומשמשת דוגמה חיה ותוססת לחיים ירוקים בעיר. גם אתר האינטרנט מלא תכנים ירוקים, כשאחת ממקורות ההשראה למודל העסקי של האתר (הבית הפיסי והאינטרנטי) הוא מוחמד יונוס, יזם חברתי וזוכה פרס נובל לשלום.

2. הרשת הירוקה היא יוזמה לקידום חינוך לאורח חיים סביבתי ובר-קיימא בבתי-ספר וגנים בישראל.  היוזמה נתמכת על ידי הקרן לסביבה ירוקה, אקו-אקשן, משרד החינוך, קרן קרב ומרכז השל.  אבל היא לא מסתמכת בלעדית על תרומות ואם הבנתי נכון מהאתר, היא מוכרת לפחות חלק מהפעילויות והסדנאות שלה למוסדות חינוך.

3. עמותת 'ארץ כרמל' שהקים עמיעד לפידות, מקיימת סדנאות בנושא אורח חיים ירוק, ובעיקר סביב הכנת קומפוסט. אני מזכיר אותו כאן, בזכות ההצלחה שלו לרתום קהילות שלמות להפרדת פסולת, ולהכנת קומפוסט.

4. לוחות לעסקים ירוקים: א. הרשת החברתית 'שינוי ירוק' בוודאי מוכרת לכל מי שאורח חיים ירוק אפילו מעניין אותו (אפילו במעט) ומרגיש שפייסבוק מייצג משהו שהוא יותר עוד אתר טרנדי.  באתר הרשת הירוקה יש לוח מודעות לעסקים שמתאימים לחיים המתחשבים בסביבה (לדוגמה, שף שמבשל ארוחות ביתיות מאוכל בריא ואורגני) . ב. אינדקס אתרים מקצועי ומקיף יותר שמוקדש לפרסום ספקי טכנולוגיה ירוקה נמצא באתר 'דפים ירוקים'.

5. יוזמת 'אקולנוע' שמטרתה להביא סרטים העוסקים באיכות סביבה לישראל ולעזור ליצור סרטים דומים בארץ. קולנוע ואיכות סביבה מעולם לא נראו מהנים יותר.

6. תיירות אקולוגית בישראל: למי שחושב לקחת חופשה בארץ עם ערך מוסף אקולוגי, או למי שאוהב לטייל מהכורסא ורוצה ללמוד על התופעה של תיירות אקולוגית (Ecotourism) ואיפה היא מתרחשת בישראל.

7. גידול ירקות בחממה ביתית: אני לא יודע אם אפשר לכנות זאת 'יוזמה ירוקה', והאם מבחינת עלות-תועלת זה באמת חוסך לסביבה כאשר מקימים חממה ביתית, זאת במקום גידולים בשדה או חממה אורגנית גדולה לצרכים סיטונאיים, אבל קשה להתעלם מהיופי והפיתוי לפחות לדמיין את ארוחת הבוקר מעגבנייה שרק נקטפה מהאדנית.

8. קואופרטיב מזון: אופציה יותר חברתית, ואולי גם יותר ירוקה ומקיימת, אפשר למצוא ביוזמות של קואופרטיבי המזון (אורגני או סחר הוגן). קבוצות של אנשים שמתארגנים עם השכנים שלהם כדי לקנות בזול יותר, מוצרים שהם ללא ריסוס או שיוצרו בתנאים הוגנים לסביבה וליצרנים. בדרך כזו גם מתחזקים הקשרים בקהילה וצומת מודעות לסוגיות חברתיות וסביבתיות (או לפחות כך בתיאוריה, ליאת דגן כתבה באתר יסו"ד פוסט שמציג באופן יפה חלק מהאתגרים הכלכליים והחברתיים שעומדים בפני קואופרטיבי המזון).

9. התקנת לוחות סולאריים לייצור חשמל ביתי: נדמה שהנושא של ייצור חשמל בדרכים ירוקות ומכירת עודפים ממנו לחברת חשמל זוכה גם הוא לתאוצה ככל שמחירי הנפט הופכים ללא יציבים.  אני מפנה כאן ליוזמה של שכנים מעברי הגלילי, ומאחל להם בהצלחה. אפשר גם לקפוץ לבקר את הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות, שזו אגודה שיתופית המשקיעה בתשתיות אנרגיה מתחדשות (ותודה ליונתן שחם שגילה לי על האתר).

10. חממה ליוזמות חברתיות-סביבתיות: האתר האחרון לרשימה הוא לא יוזמה ירוקה במלוא מובן המילה, אלא יותר 'מצע' לגידול יוזמות מסוג זה. 'ההאב' (Hub) בתל-אביב, שמופיע בקישורים הקבועים בצד שמאל בבלוג הזה, הוא חלל עבודה משותף ליזמים שמבקשים לעבוד בסביבה מפרה ולהיחשף ליזמים חברתיים וסביבתיים נוספים. אני עובד משם מדי פעם, ואשמח לערוך סיור למי שמתעניין.

תגיות:   · · · 8 תגובות