הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

הגלידה, הבנק והאסיר המשוחרר – שלושה מודלים המקדמים השקעות חברתיות

4 בפברואר, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

Confederate 100 Dollars

[חלק ב' בסדרת 'השקעות להשפעה חברתית'. הרשמו עכשיו לעדכונים במייל, והתעדכנו על הפוסט הבא]

מה המכנה המשותף לתאגיד גלידה אמריקאי, בנק כפרי בבנגלדש, ואסירים משוחררים באנגליה? אני מקווה שבסוף הפוסט, יובהר הקשר (החברתי) בין שלושתם.  בפוסט הקודם דנתי בהשפעה הרעיונית-אידיאולוגית המניעה את תנועת ההשקעות החברתיות (ובשמה המלא 'השקעות להשפעה חברתית' – Impact Investing או Social Investing). טענתי שהשקעה חברתית היא מודל חברתי חדש יחסית, שמבקש לנהל את גיוס והשקעת הכספים למטרות חברתיות תוך יישום עקרונות השוק. ציינתי שראוי לשים לב לכך שגישה כזו מניחה שהשוק הוא מנגנון התגמול הטוב והיעיל ביותר גם עבור שירותים חברתיים (הנחה אידיאולוגית, ולפיכך כמעט בלתי ניתנת להפרכה או שיפוט אמפירי). כעת אשרטט את המודלים המרכזיים המקדמים את רעיון ההשקעות החברתיות. לשם כך, כדאי לחזור להגדרה פשוטה יותר ('הגדרת עבודה') למושג 'השקעות חברתיות':

  'השקעות חברתיות' הוא מושג המתאר כל רעיון שעוסק בהשקעות כספים בעשיה חברתית-סביבתית, הכוללת בנוסף גם תמריץ פיננסי בהתאם לכללי השוק.

  לאור ההגדרה הזאת אפשר לשרטט שלושה מודלים מרכזיים שמתעצבים בשנים האחרונות ועוסקים (כל אחד מהזווית שלו) בפיתוח 'השקעות חברתיות':

  1.  'אגרות חוב חברתיות' (Social Impact Bonds).
  2. קרנות המשקיעות בעסקים חברתיים.
  3.  תאגידי B – תאגידים למטרות רווח חברתי-סביבתי-כספי (Benefit Corporations ובקיצור B-Corporations).

  איגרת חוב חברתית: אג"ח חברתי הוא מודל לפיו גוף מסוים (לרוב המדינה) מתחייב להחזיר למשקיע תגמול על הכסף שהלווה, בתנאי שהמיזם החברתי אליו הלווה את הכסף הצליח לעמוד ביעדים החברתיים שקבע מראש. לדוגמה: עמותה עם מודל חדשני לשיקום אסירים משוחררים מגייסת כסף ממשקיעים חברתיים. הכסף במקרה זה מגיע בתמורה לאיגרת חוב שהנפיקה המדינה, לפיו היא תשלם למשקיעים רק אם העמותה תעמוד ביעד מינימלי שציבה לעצמה, ותוכיח שיותר אסירים משוחררים המשתתפים בתוכנית שלה אכן משתקמים ואינם חוזרים לאורח חיים עברייני (בהשוואה לאחוזי השיקום בתוכניות אחרות). לעיתים טמון באג"ח החברתי גם תגמול רב יותר ככל שההצלחה החברתית המוכחת גדלה, ובמקרה של שיקום האסירים, ככל שאחוז האסירים המשתקמים יהיה גבוה יותר.

המודל של אג"ח חברתי החל להתעצב בשנת 2000 באנגליה. בשנה זו, בעקבות דו"ח שפרסמה ועדה ממשלית שחיפשה דרכים לעידוד השקעות חברתיות, החל תהליך קידום והקמת גופים לעידוד השקעות חברתית בשיתוף הממשלה, ובסופו (12 שנה לאחר מכן, באפריל 2012) הוקם 'ביג סוסיאטי קפיטל' (Big Society Capital) – הבנק הראשון בעולם שמטרתו (בין היתר) היא להשקיע באגרות חוב חברתיות. בהתאם למודל האג"ח החברתי, המדינה צפויה להתחייב לתגמל כספית את הארגונים בהם ישקיע הבנק, אך רק במידה והם יוכיחו שעמדו בהבטחה שהציגו עם הקמת המיזם. לדוגמה: יוכיחו שהצליחו להוריד את אחוז פשיעת הנוער בשכונה מוגדרת (פירוט על החזון המלא של הבנק ניתן למצוא בדו"ח בקישור הבא, ותיאור סוגי השקעות השונים, כולל אג"ח חברתי, בקישור הבא).

Big Society Capital

 

קרנות להשקעה בעסקים חברתיים: קרנות המשקיעות כספים לצד בנקים המלווים כספים לעסקים בעלי מטרה חברתית הם מודל וותיק בנוף הפילנתרופי, וכנראה שגם אחד הראשונים בתחום היזמות החברתית בכלל (ולא רק בתחום הפיננסי-חברתי). אולי הפעילות הראשונה שעסקה בהשקעות בעסקים בעלי אופי חברתי מסוג זה היא זו שיזם הכלכלן מוחמד יונוס, ב-1976, כאשר הלווה דולרים בודדים למספר תושבים כפריים בבנגלדש, במטרה לסייע להם לפתח עסקים עצמאיים ללא תלות במלווי 'שוק אפור' בריבית גבוהה ומנצלת. מה שהחל כמחקר פעולה קטן מימדים, צמח והפך ב-1983 לבנק של ממש, בנק גארמין ('בנק הכפר' – Grameen Bank) העוסק במתן שירותים פיננסיים לעניי בנגלדש. ב-2006 זכה מוחמד יונוס לפרס נובל על פעילותו ולהכרה עולמית שמסייעת לו לקדם את רעיון העסקים החברתיים בכלל, ובפרט את הרעיון של 'הלוואות מיקרו' (הלוואות קטנות הניתנות לרוב למעוטי יכולת במטרה לסייע להם להקים עסק קטן). במקביל, בעיקר במהלך שנות ה-90 והעשור הראשון של שנות ה-2000, נוסדו קרנות וארגונים פיננסים רבים נוספים, ארגונים אלה נעים בין שאיפה להשיא רווח כספי למשקיעים לבין מניעים פילנתרופיים יותר. יחד עם זאת העיקרון המנחה נותר זהה בכולם, והוא שכספי הקרנות והבנקים החברתיים מושקעים במיזמים שמקדמים מטרה חברתית ובמקביל גם מייצרים הכנסה כספית (בהיקף משתנה).

תאגידי B, תאגידים מסחריים המחויבים למטרות חברתיות (B-Corporations): אם בצד שמעניק את הכסף מצויים הקרנות והבנקים, אזי בצד השני מצויים העסקים החברתיים שמקבלים מהם את הכספים. בעוד שחלק מהעסקים הם בעלי מטרתה חברתית ברורה (לדוגמה חנות מזכרות במוזיאון, או מסעדה שעיקר רווחיה מופנים להשמה ושילוב נוער בסיכון) בשנים האחרונות הופיעו תאגידים מסחריים שמצהירים על עצמם כשונים מעסק רגיל בכך שהם מחויבים לצד הרווח הכספי לבעלי המניות, גם  (אם לא במידה רבה יותר) לרווח החברתי והסביבתי. כדי להגדיר ולעודד תאגידים נוספים להדגיש התנהלות באופן חברתי-סביבתי על חשבון (אך לא במקום) מרכיב הרווח הכספי, צמחו מודלים מגוונים למדידה והערכה. אחד המודלים המפורסמים לכך הוא 'תאגיד B' המבוסס על עמותה הפועלת החל מ-2008 בארצות הברית לקידום חקיקה שתעודד הקמה של עסקים מסוג זה. בנוסף מפתחת העמותה מדדים שמעניקים תו 'תאגיד B' לעסקים העומדים בכל הקריטריונים (הדומים כאמור למודלים נוספים כגון זה של דירוג מדד מעלה, אך מחמירים יותר ממנו). באופן לא מקרי ארגון 'הרשת העולמית לעידוד השקעות חברתיות' (The Global Impact Investing Network – GIIN) מעורב גם הוא במודל דומה, אך גמיש יותר, של קידום מדידת השפעה חברתית וסביבתית של עסקים בשם 'איריס' (Impact Reporting and Investment Standards – IRIS), ובקישור כאן ניתן לקרוא על ההבדלים בין שני המדדים.

BCorp_Explained

כל אחד משלושת המודלים שהצגתי כאן הוא עצמאי ומשפיע על תחום ייחודי בפני עצמו, אבל מודלים אלה גם קשורים זה לזה. הם מהווים חלק מאותה תנועה, מהפסיפס שמרכיב את המושג 'השקעות חברתיות'. כאשר מקבצים אותם תחת הגדרה אחת, אנחנו זוכים לקבל תמונה מורכבת יותר, הבנה מעמיקה וסוציולוגית יותר לתהליך חברתי-כלכלי מרכזי, שלהערכתי רק הולך ומתעצם. הקשר בין 'בנק הכפר' (גארמין) מבנגלדש, לתאגיד הגלידה האמריקאית 'בן אנד ג'ריס' (שקיבלה לאחרונה את תו 'תאגיד B'), ולאסירים משוחררים באנגליה (שבה פועלת כעת אחת התוכניות הראשונות בעולם הממומנות באגרות חוב חברתיות) הולך ומתבהר.

 הרשמו עכשיו לעדכונים במייל, כדי לא לפספס את הפוסט הבא בנושא 'השקעות להשפעה חברתית' .

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · 3 תגובות

השקעות להשפעה חברתית (Impact Investing) – הגדרה לתופעה חברתית-פוליטית חדשה

27 בדצמבר, 2012 מאת Asaf
ניתן להגיב

'שוק השקעות להשפעה חברתית' [חלק א']

אחת המגמות הבולטות של שנת 2012 בזירת היזמות החברתית בעולם ובישראל היא החשיבה על כיווני מימון חדשים עבור מיזמים חברתיים, במהלכה קיבל רעיון 'השוק להשקעות חברתיות', או 'השקעות להשפעה חברתית' (Impact Investing) תנופה אדירה. בין היתר נרשמו בחודשים החולפים כמה פריצות דרך במימון מיזמים חברתיים בעולם (ששיאן הוא הקמת בנק להשקעות חברתיות בשיתוף ממשלת בריטניה) ובישראל (עם השקת קרנות חדשות, פרסום דוחות, עריכת כנסים, ופעילות  גוברת מצד מוסדות ממשלתיים בנושא).

המאמץ לפתח שוק להשקעות חברתיות הוא בעל פוטנציאל חיובי גדול מאד ליזמות חברתית ולאופן שבו מפותחים ומסופקים שירותים חברתיים בכלל. אני מקווה לסקור כאן בתקופה הקרובה את המגמות והשחקנים הבולטים בתחום בישראל ובעולם.  בסדרת הפוסטים הקרובים אתייחס לתרומה האפשרית של המודל, אבל גם אשתדל לפתח נקודות לביקורת. אני מקווה להצביע על המחירים החברתיים שהטמעה להוטה מדי של המודל עלולה לגבות, ולחשוף כמה הנחות יסוד שמצויות בלב רעיון 'השוק להשקעות חברתיות' שראוי לשים אליהן לב.

Confederate 100 Dollars

 מהי השקעה להשפעה חברתית?

  בדו"ח שכתבה עו"ד דידי לחמן מסר בשיתוף אלעד כץ וצוות ממכון מילקין (דו"ח מרשים מאד בהיקף החומר שנסקר בו, במורכבות הרעיונות שהוא נוגע בהם, וכל זאת תוך שמירה על טיעונים ברורים וחדים) מציע את ההגדרה הבאה:

  "השקעה חברתית היא השקעה פיננסית שבמסגרתה נלקחים בחשבון בעת החלטת ההשקעה, נוסף על התשואה הכלכלית, גם שיקולים חברתיים או סביבתיים" (עמ' 15).

  פרנק רוג'ר (Farnk Roger) מייסד חברת LSS לייעוץ להשקעות עסקיות-חברתיות (Innovare Advisors LLC), מסתייע בהגדרה של חברת 'מוניטור גרופ' (Monitor Group) לפיה 'השקעה להשפעה חברתית' היא:

  "  'השקעת הון בעסקים וקרנות שיכולות לספק פתרונות בקנה מידה גדול שפילנתרופיה בלבד בדרך כלל לא יכולה להיות מופנית אליהן'.  [על כך מוסיף רוג'ר כי] הגדרות אחרות כוללות באופן רחב יותר גם תרומות מקראודסוסינג (Crowdsouring), קרנות למלגות, קרנות הון-סיכון פילנתרופיות, וארגוני מימון למטרות שלא-למטרות רווח שמדגישים 'את המשימה [החברתית] קודם' על פני 'החזר השקעה קודם' בהשקעותיהן".

  אני, לעומת זאת, מעדיף להגדיר 'השקעות להשפעה חברתית' כמושג המבטא שאיפה ליישם את עקרונות המסחר בשוק הפיננסי-עסקי אל זירת הפילנתרופיה והמימון המדינתי של שירותים חברתיים. גישה כזו מניחה שמסחר חופשי ותגמול כספי הם האמצעים היעילים ביותר לקבוע את ערכו של מיזם כלשהו (עסקי או חברתי) ולתגמל אותו במציאות שבה המשאבים הקיימים מוגבלים.

מה חשוב להדגיש כשאנחנו מדברים על פיתוח 'שוק להשקעות חברתיות'

אני מציע דווקא את הניסוח המודגש כאן, מפני שהוא לא סותר את הניסוחים הקודמים ובמקביל מדגיש את הנחות היסוד והכוחות המניעים את תנועת 'השוק להשקעות חברתיות'.  בהגדרה המוצעת כאן מודגשת  האמונה העיוורת בכך שהשוק הוא הכלי האמין והטוב ביותר (כאילו לא היו משברים כלכליים מעולם). מעניין במיוחד לראות שהמשבר הכלכלי שהחל בסוף שנת 2008 עם התפוצצות בועת הלוואות הסב-פריים בארצות הברית, פרץ  עקב מוצר פיננסי שניתן לראות בו מוצר פיננסי 'חברתי', היות והלוואות הסב-פריים ניתנו לבעלי הכנסה לא יציבה שבנקים היו נמנעים באופן מסורתי מלספק אותן.

בנוסף, הסתמכות על ההגדרה המוצעת כאן מצביעה על כך שההיגיון המניע את תנועת 'השוק להשקעות חברתיות' הוא אותו ההיגיון שמניע את מדיניות ההפרטה של שירותי מדינה רבים. בשני המקרים המגמה היא להכניס עקרונות ניהול של שוק, או שוק למחצה, אל זירת העשייה החברתית.

לבסוף ההגדרה הזו מאפשרת לטעון שהתנועה של 'שוק כלכלי לפעילות למטרות חברתיות' לא עוסקת רק בדרכים להביא עוד כסף למיזמים חברתיים (כפי שטוענים רבים מחסידי השיטה), אלא מציעה דרך חדשה לנהל החלטות על איך ראוי לספק שירותים חברתיים בכלל. במילים אחרות, חשוב לשים לב שכשאנחנו מדברים על 'מודל לפיתוח שוק להשקעות חברתיות', אנחנו בעצם מדברים בשפה המציעה מודל פוליטי-חברתי חדש (לטוב ולרע).

אתם מוזמנים להירשם לעדכונים במייל כדי לקבל הודעה על הפוסט הבא בסדרת 'השקעות להשפעה חברתית' .

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · · · · תגובה אחת