הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

'בין השורות' סרט קצר ראשון על עסקים חברתיים בישראל

11 בפברואר, 2014 מאת Asaf
ניתן להגיב

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל וקבלו הודעה על הפוסט הבא] 

למרות שהתחום של עסקים חברתיים הולך ומתפתח, עדיין קשה למצוא תיעוד המציג מה מיוחד בפעילות העסקים האלו. אחד הסרטים שמתעדים איך נראה עסק חברתי מאחורי הקלעים הוא 'בין השורות' (במאי: רון עופר). סרט קצר, בן-20 דקות שעוקב אחרי שלושה עסקים חברתיים, וכולל גם חשיפה לישיבות צוות ושיחות עם מנהלי העסק. הסרט הוכן לקראת כנס "הערכה טובה" בנובמבר 2013. את הכנס מארגנים מספר ארגונים חברתיים (בינהן תוכנית קרב, בה אני עובד) וחברות יעוץ ארגוני הקשורות לתחום הערכת פעילות חברתית (כגון צפנת).

בימים אלה אני עוסק במחקר בנושא דילמות אתיות של מנהלי עסקים חברתיים (בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון ובשיתוף קרן דואליס) ומתלבט בהגדרת הגבולות לעסק חברתי הרלונטי למחקר שלי. עד היום האמנתי, ואני עדיין מאמין, שכשאתה רואה אחד כזה אתה יודע שזה-זה. למרות שחשוב כמובן לשאוף לנסח קריטריונים ברורים, במיוחד אם אנו רוצים לקדם תמיכות ממשלה בתחום, כפי שנעשה לדוגמה בשולחן העגול הבין-מגזרי במשרד ראש הממשלה בדיונים בנושא עסקים חברתיים (שנקרא גם 'השולחן העגול הממשקי') וכפי שנעשה בדיונים חשובים נוספים המתקיימים לאחרונה בכנסים חברתיים המוקדשים לנושא (לדוגמה "הערכה טובה" שבמסגרתו נעשה הסרטון), או כמו ב'כנס שדרות' בו הוקדשה במה מיוחדת לצרכים של עסקים חברתיים.

הסרט הקצר כאן רק מחזק את ההרגשה הזו שלי, שקשה ולפעמים לא ממש צריך, להגדיר מהו עסק חברתי: בסרט מוצגים שלושה עסקים שונים, כל אחד מקדם תחום חברתי אחר ומאוגד בהגדרה משפטית שונה, ובכל זאת – כולם עסקים חברתיים, וברור שיש מכנה משותף באתגרים העומדים בפניהם והרווחים שהם מביאים לחברה כולה.

צפיה מהנה!

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · · תגובה אחת

הושקו שתי תחרויות למיזמים במדינות המתפתחות (Pears Challenge והמדען הראשי)

23 בינואר, 2014 מאת Asaf
ניתן להגיב

מעל 100 יזמים חברתיים ויזמי טכנולוגיה, התכנסו השבוע ב'קמפוס גוגל תל-אביב' כדי לשמוע על שתי תוכניות חדשות לעידוד יזמים מישראל לפנות לשוק במדינות המתפתחות.

    • עבור מי שנמצא בשלב הראשוני של גיבוש רעיון ומודל עסקי, נפתחה תחרות ה-"Pears Challenge".
    • עבור יזמים בעלי רעיון מגובש יותר, השיקו המדען הראשי והסוכנות הישראלית לפיתוח ('משב') את  תוכנית "Grand Challenges Israel".IMG_0009

 

The Pears Challenge : התחרות פונה לכל יזם עם רעיון שיכול להתאים לקידום והקלה של מצוקות עמן מתמודדים תושבי מדינות מתפתחות, כגון מצוקת מים נקיים, או נגישות לשירותי בריאות. הרעיון צריך להיות חדשני ובעל כדאיות כלכלית לצד התרומה החברתית שבו. מתוך המועמדים יבחרו 10 יזמים שיזכו לקבל סדנאות הכשרה על ידי מרצי הזירה לעסקים חברתיים -מינגה, מנטורינג של אנשי עסקים ויזמים בעלי ניסיון במדינות המתפתחות וחיבור לארגון עולמי המתמחה בתמיכה למיזמי פיתוח (GSBI). בסיום שלושת החודשים יציגו המשתתפים בפני משקיעים מנוסים שיבחרו את הזוכה. הקבוצה הזוכה תקבל הזדמנות לבקר במדינה מתפתחת וללמוד מקרוב, מהשטח, על בניית המיזם.

התחרות היא יוזמה של "תוכנית פיירס" לחדשנות ופיתוח בינ"ל, בביה"ס לממשל ומדיניות באוניברסיטת תל-אביב. על אף מיקומה באקדמיה, התוכנית לא מעבירה קורסים או סדנאות, אלא פועלת באופן הדומה למכון מדיניות וממשל מצד אחד (באמצעות עבודת לובי פוליטי לטובת הנושא במשרדי הממשלה), וארגון חברתי אקטיביסטי מצד שני (בין היתר על ידי הקמת ארגון-בן, בשם IsraelDev, שמעודד מפגשים בין יזמים החושבים על פיתוח מיזמים במדינות עניות). מטרתו האסטרטגית של המכון היא לרתום את היזמות והחדשנות המתרחשת בישראל לטובת פתרונות למצוקות במדינות בעולם המתפתח.  התוכנית נתמכת על ידי קרן משפחתית בריטית (Pears Foundation).

 באירוע ההשקה דיברו מספר יזמים על ניסיונם במדינות המתפתחות, ועל הייחודיות של יזמות כזו בהשוואה ליזמות במדינות מפותחות כלכלית. הדוברים הציגו תובנות וסיפורים מרתקים, אני מקווה להרחיב עליהן בפוסט המשך. ראש תוכנית  ד"ר עליזה בלמן ענבל ומובילת התחרות הציגה אותה באופן הבא: "המשק הישראלי ברובו מכוון להצלחה בארה"ב ואירופה. כיום גורמים בממשלת ישראל מכירים בחשיבות של התחום, ואף החליטו להקצות משאבים ומענקים ליזמים שיפתחו עבור מדינות מתפתחות. אנחנו רוצים להעלות את המודעות לפוטנציאל הטמון בשווקי הענק המתעוררים – אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית ולהכשיר יזמים ישראלים בתחום זה, בכדי שיוכלו גם לזכות במענקים שמקצה לכך הממשלה.  ישראל שחקנית מובילה בתחומים שיכולים לסייע למדינות אלו, כך שהיא יכולה להוות גורם מוביל ומרכזי בתהליך של שינוי ממשי בעולם".

IMG_0014

ד"ר עליזה בלמן ענבל מציגה את תחרות Pears Challenge

  פרטים נוספים, באתר התחרות: The Pears Challenge

 Grand Challenges Israel: זוהי הגירסה הישראלית ליוזמה עולמית לקידום מיזמים עסקיים וטכנולוגיות שיכולות להקל על מצוקות בעולם המתפתח. היוזמה היא של המדען הראשי ו-'משב' (סוכנות ממשלית לפיתוח במדינות עניות). תחרות זו פתוחה עד סוף מרץ, והיא מציעה מימון של עד 500,000 ש"ח למיזמים הנבחרים.

פרטים באתר הקול-קורא.

ריבוי שחקנים הוא תנאי להצמחת שוק להשקעות חברתיות

כדי ליצור שוק תוסס, המונע מכניסה של כסף חדש לעשייה חברתית והמנביט בתמורה רעיונות ומיזמים חדשים לפתרון מצוקות רבות שנים, חשוב לקיים מערכת מרובת שחקנים ובעלי תפקידים שונים (כך נטען גם בדו"ח של מכון מילקן בנושא טיפוח השקעות חברתיות). המקרה של שתי התחרויות שהוצגו כאן, (Pears

Challenge, Grand Challenges Israel) ממחיש את הטענה הזו היטב. כדי שהתוכניות האלו יצאו לפועל נדרשה מעורבות של פילנתרופיה פרטית (דרך קרן פירס, המשקיעה מדי שנה בחיבור תרבות היזמות בישראל אל פיתוח במדינות עניות), של ארגונים מדינתיים (דרך המדען הראשי ותוכנית 'משב' הצפויות להקצות עד 500 אלף ₪ למיזמים רלוונטיים), של ארגוני חינוך והכשרה ליזמים עסקיים-חברתיים (הזירה לעסקים חברתיים – מינגה אחראית על תכני הסדנאות שיועברו ליזמים הזוכים בתחרות של קרן פירס), של רשתות חברתיות מקומיות (התאגדות IsraelDev , בתמיכת קרן פירס, המארגנת מפגשי יזמים בתחום וסיפקה את עיקר היזמים שהגיעו לערב ההשקה) ולבסוף גם מעורבות של ארגונים עולמיים המנוסים בתחום (רשת GSBI  האמריקאית פעילה ביישום מיזמים עסקיים-חברתיים בעשרות מדינות מתפתחות שותפה גם היא לתחרות שבישראל, ותצפויה ללוות את היזמים הזוכים).

IMG_0019

תגיות:   · · · · · · · · · · · ניתן להגיב.

לא רק נשק ויהלומים: פורבס חושף את הקשר הישראלי להשקעות חברתיות באפריקה

3 ביולי, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

לפני כשבוע עלתה לאתר הבינלאומי של העיתון פורבס כתבת תחקיר מרתקת על השקעות חברתיות באפריקה. המודל של השקעה חברתית מוצג בכתבה כדרך החדשה לעודד פיתוח כלכלי וחברתי במדינות מתפתחות, וזאת מבלי להתבסס על קרנות פילנתרופיה הממנות בדרך כלל פרוייקטים ללא-מטרת רווח. מה שמעניין במיוחד בכתבה הוא החלק המרכזי והמשמעותי שיש לישראלים לא רק במה שהורגלנו לשמוע בהקשר למעורבות באפריקה, כלומר בעיקר סחר ביהלומים ונשק, ולעיתים גם חקלאות ובנייה, אלא בפיתוח תשתיות אזרחיות תוך קידום המודל החדש יחסית של השקעות חברתיות.

הכתבה מתמקדת בפעולתו של איתן סטיבה, שפרש בסוף 2011 לאחר כמעט 30 שנה כשותף בקבוצת LR. הקבוצה התמחתה בעסקאות נשק ובטחון באנגולה, והתרחבה לאחר מכן להשקעות בתחומי תשתיות אזרחיות. LR מגלגלת כיום מחזור של מיליארדי דולרים, ומעסיקה אלפי עובדים באפריקה.  החברה מוזכרת בכתבה תחת השם "קבוצת מיטראלי" (Mitrelli Group) מה שנשמע כמו ניסיון להסוות את הישראליות של הקבוצה תוך שמירה על צליל ישראלי ("מיטראלי") בכל זאת.

אחת ההשקעות המעניינות בה היתה מעורבת קבוצת LR (לפני פרישתו של סטיבה), היתה הקמה של מספר יישובים בחבל ארץ באנגולה שנחשב למעוז המורדים במלחמת האזרחים. במסגרת מאמצי הפיוס של נשיא אנגולה שכללו בין היתר שותפות בממשלה עם מי שהיו בעבר ראשי המורדים, פנתה הממשלה להקים  יישובים חקלאיים בדגם המושב הקלאסי משנות ה-50 של ישראל. בדגם זה חלק מתשתיות הייצור החקלאי נעשו בפיקוח של המדינה, ותוך שיתוף כלכלי חלקי בין חברי 'המושב'. הפרוייקט הצליח למשך מספר שנים, אבל לפי הכתבה בפורבס הוא הידרדר ל-"אי-סדרים" עם יציאת האחריות הניהולית של LR ומעבר הניהול אל נציגים מטעם ממשלת אנגולה. ב-2009.
הקמת קרן השקעות חברתית באנגולה
ב-2011 פרש איתן סטיבה מקבוצת LR והקים קרן עסקית בשם Vital Capital. מטרת הקרן היתה לממש את הרציונל של השקעות חברתיות (Impact Investing), כלומר לפיתוח שאינו כרוך בהשקעות בתשתית ובמעורבות ניהולית של מוסדות מדינה (בשונה ממודל ההשקעה בפיתוח המושבים בה היתה מעורבת LR). הקרן קנתה כ-40% ממניות 'המושבים' וקיבלה את הסמכות הניהולית למשקים החקלאיים. לפי הדיווח של דייווין ת'ורו (כתב פורבס) תחת ניהולו של נציג קרן ויטל, אבי אושרוביץ, המשקים חזרו לשגשג ולהשפיע באופן חיובי על פיתוח החקלאות והפחתת התלות של אנגולה בייבוא של תוצרת חקלאית בסיסית (כגון ביצים וחלב).פרויקטים נוספים של קרן ויטל הם בניית בתי מגורים ברי השגה (בניהול נמרוד גרבר) במודל של חיימה לרנר מהעיר קוריטיבה הברזילאית (הידועה כעיר 'הירוקה' בעולם), ופרוייקט הקמת קמפוס לאספקת שירותים ותשתיות רפואיות בסטנדרט בינלאומי (בניהול שי רצאבי).


הצג מפה גדולה יותר

הכתבה מרתקת, ומוכיחה כי יש בישראל פוטנציאל להיות מבשרת חדשנות חברתית. מעניין גם לציין כי הקשר הראשוני לכתבה נוצר בכנס שנתי שערך מכון מילקין בארצות הברית, מכון זה מעורב בישראל בקמת הקרן הממשלתית להשקעות בעסקים חברתיים ובפעילות שמקדמת קרן פוטלנד להקמת קרן השקעות פרטית מסוג זה. יחד עם זאת, הכתב מקדיש התייחסות רחבה לתרומה של הישראלים באנגולה מבלי להתייחס לרקע ההיסטורי של היחסים בין ישראל למדינות אפריקה שקיבלו עצמאות בקרבה לעצמאות של ישראל. ובמיוחד בולט העדר התיחסות לתמיכה שהציע ישראל למדינות אלה בשנות ה-50 וה-60. במיוחד בהקשר של בניית תשתיות אזרחיות והכשרה חקלאית.

 

תגיות:   · · · · · · · · · · · · ניתן להגיב.

הושקה הבורסה הראשונה בעולם למסחר בעסקים חברתיים

14 ביוני, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

הבורסה הראשונה בעולם לעסקים חברתיים נחנכה בלונדון ביום רביעי שעבר (ה-5 ליוני, 2013). ההשקה התקיימה בכינוס של ה-G8 ( של המדינות המובילות כלכלית בעולם) בנושא עידוד השקעות חברתיות. הכינוס נערך מעט לפני הוועידה המרכזית השנתית של ה-G-8. ועידה המלווה בהפגנות מתוקשרות  של אקטיביסטים בינלאומיים המוחים נגד הצדדים הפוגעניים של השיטה הקפיטליסטית. יתכן שהמארגנים של ה- G-8 מבקשים לחזק בכך מסר מתחרה לזה של האקטיביסטים, ולהדגיש שקפיטליזם יכול להיות חברתי, ויכול לפעול לטובת הסביבה והחלשים בחברה.

כפי שכתבתי כאן כבר בעבר, אנגליה הולכת מסתמנת כמדינה המובילה בעולם בפיתוח השקעות חברתיות. הוועידה הזו רק חיזקה את מעמדה בתחום, כאשר השר לענייני חברה אזרחית הכריז על השקת הבורסה הראשונה בעולם לעסקים חברתיים:  The Social Stock Exchange. מה שמרשים במיוחד כאן הוא היקף שיתופי הפעולה שמעורב בהשקת הבורסה החדשה: ממשלת בריטניה מציעה למשקיעים הקלות מס, קרן הלוטו הבריטית והבנק להשקעות חברתיות (Big Society Capital) מזרימים את ההשקעות הראשונות לרצפת המסחר, והבורסה של לונדון מציעה תשתיות ורגולציה על העסקים הנסחרים. גם ארצות הברית מקדמת את הנושא של השקעות חברתיות, אבל משום מה נדמה שזה ממש מעט ביחס לגודל הכלכלה האמריקאית, ומעורר תהיות שאולי הממשל האמריקאי יוזם את הצעדים הללו בגלל שהשקעות חברתיות הופכות להיות הדבר הנכון מבחינה תדמיתית, ופחות כדי לחולל שינוי אמיתי.

SSE Logo

 על ההבדל בין 'עסקים חברתיים' ל-'אחריות חברתית של תאגידים'

מעיון ראשוני ברשימת 12 העסקים הנסחרים כיום, נדמה שהבריטים מקיימים גישה פתוחה יחסית לגבי ההגדרה של 'עסק חברתי'. ליתר דיוק הם אינם דורשים שהעסקים הנסחרים בהם יקחו על עצמם התחיבות כלכלית מכבידה יותר מזו של עסק רגיל  (לדוגמה: מסעדה המעסיקה נוער בסיכון, ובמקביל מעסיקה עובד סוציאלי המלווה את הנערים. או בית-מלאכה המעסיק אנשים עם צרכים מיוחדים, ומשלם להם שכר מלא ומקיים על אף שהתפוקות שלהם בהשוואה לעובד מן-השורה אולי נמוכות יותר).  העסקים הנסחרים אפילו לא מוגדרים על ידי הבורסה כ-'עסקים חברתיים', אלא  כ-'עסקים המשפיעים חברתית' (Social Impact Business), כלומר עסקים לכל דבר שלפעילותם הכלכלית יש גם השפעה חברתית. 12 החברות הנסחרות כיום אמנם מחויבות לדיווח חברתי שנתי לפי חמישה קריטריונים, אולם דיווח זה אינו שונה בהרבה מכללי דיווח וולונטריים שקיימים כבר היום במסגרת האחריות החברתית שעסקים מסחריים מן השורה לוקחים על עצמם כבר היום, ומוצגים לדוגמה במדדים כגון מדד מעלה  (שדירוגו השנתי גם הושק השבוע) או תו התקן לאחריות חברתית ת"י 10000 של מכון התקנים.

נדמה שהבעיה בניסוח קריטריון חופשי ופתוח כזה תתגלה כאשר הבורסה תתרחב, ויותר גופים כלכליים יבקשו להיסחר בה בעיקר (ואולי רק) בזכות הקלות המס הניתנות למשקיעים בה. כבר היום נסחרים בבורסה עסקים מגוונים מאד, שהקשר שלהם לעשייה חברתית בהשוואה לעסק רגיל, חלש מאד. כך לדוגמה לצד קאופרטיב אמנים ואספני אמנות נסחרת חברת נדל"ן המחזיקה ומנהלת בניינים המושכרים לשירותי רפואה מופרטים. הסוגיה שממתינה על הפרק היא האם החלון החדש שנפתח כאן לעסקים באשר הם ילך ויתרחב (כלומר יותר עסקים יצהירו על ערך חברתי של פעילותם ויזכו בהקלות מס), או שהבריטים יאלצו לקחת צעד אחורה ולחדד את הגדרת העבודה שלהם ל-עסק חברתי. בכל מקרה בלון הניסוי החדש שהופרח בצורת זירת מסחר המוקדשת לעסקים חברתיים בלבד, ראוי להערכה ולחיקוי בישראל ובעולם.

 דיווח נוסף: בבלוג הפיוניר פוסט.

תגיות:   · · · · 4 תגובות

קרנות השקעות חברתיות בישראל [חלק ג' בסדרת 'שוק להשקעות חברתיות']

18 במרץ, 2013 מאת Asaf
ניתן להגיב

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

מידע חדש על קרנות ההשקעות החברתיות  בישראל  (דיווח מכנס המרכז לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים)

בקשר החברתי הקדשתי את שני הפוסטים הקודמים לתופעה הצומחת של פיתוח השקעות חברתיות. סקרתי את התופעה מבחינה תיאורטית [חלק א']  ואחר כך את  המודלים הבולטים בעולם להשקעות חברתיות [חלק ב']. כעת אסקור את ההתפתחויות העיקריות בשוק ההשקעות החברתיות בישראל .

ביום שלישי שעבר (12 מרץ 2013)  ערך המרכז לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים את הכנס השנתי השני שלו (הכנס יצא הפעם מהמכללה האקדמית בית-ברל  והתארח בבית הספר למנהל עסקים, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב). המושב הראשון הוקדש להשקעות בעסקים-חברתיים בישראל. על במה אחת התארחו שלושה נציגים של הקרנות הפעילות ביותר כיום בהשקעות בעסקים חברתיים בישראל:  'IVN', 'דואליס' והקרן החדשה שייסדה 'קרן פורטלנד' בישראל (שבהזדמנויות אחרות הוצגה תחת השם- 'Social Finance Israel'). השילוב של שלושת הדוברים סיפק תמונת מצב על שוק ההשקעות החברתיות בישראל. איציק דנציגר כנציג של IVN  ציין כי  הקרן פונה היום להשקיע במיזמים עסקיים-חברתיים שיש להם השפעה חברתית שהיא מעבר לפעילות הישירה של העסק (כלומר מיזמים שהצלחתם יוצרת שינוי במעגלים רחבים יותר בכלל הקהילה, מעבר לאוכלוסיה שנהנית מהמיזם באופן ישיר). חנוך ברקת, מייסד דואליס, חשף בפעם הראשונה בציבור כי מחזור העסקים בהם משקיעה הקרן נע בין 40 ל-50 מילון שקל בשנה.  היקף העולה בהרבה על ציפיותיו כשנכנס לראשונה להשקיע בתחום. ירון נוידרפר, הציג את קרן פורטלנד והמחויבות שלה לפיתוח המודל של אגרות חוב חברתיות בישראל (מודל חדשני, שטרם יושם בישראל ושסקרתי אותו בחלק ב' של סדרת הפוסטים).  בשיחה שבהפסקת הקפה שמעתי את סיסיל בלילוס, ממייסדי קרן אימפקט פירסט Impact 1st  מציינת כי הגיוס לסבב ההשקעות הראשון ממשיך (תהליך ממושך הרבה יותר מגיוס השקעות הון-סיכון עסקיות, אבל צפוי מבחינתה), ושהקרן קיבלה לאחרונה אישור בארצות הברית כי ההשקעות בה יוכרו כתרומה מוכרת לצרכי מס.

חודשים ספורים מהקמת קרן ממשלתית להשקעה בעסקים חברתיים

נוסף על הקרנות הללו הופיעה בשורה חדשה – כי הקמת הקרן הממשלתית המדוברת מזה זמן, צפויה לקום בקרוב ולפעול בחודשיים-שלושה הקרובים. הקרן בשיתוף ממשלת ישראל ותורמים פרטיים, מיועדת לעידוד השקעות בעסקים חברתיים מתחום ההשמה ותעסוקת אנשים עם צרכים מיוחדים. לראשונה הציג פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, את הסיבות שהביאו אותו לקדם ולתמוך בהקמה של קרן מטעם המדינה שתסייע לצמיחת השוק של עסקים חברתיים. למרות שההשוואה לקרן יוזמה המיתולוגית (קרן ממשלתית שהוקמה בתחילת שנות ה-90 ונחשבת לקרן ההון-סיכון שהניעה ואיפשרה לישראל להפוך ל-'אומת הסטארט אפ' שהיא היום) מוזכרת פעמים רבות ביחס להקמת הקרן הממשלתית החדשה, פרופ' קנדל ציין כי המודל של עסקים חברתיים  לא צפוי להפוך את ישראל למדינת הסטארט אפ בתחום עסקים חברתיים. להערכתו השוק הישיר של השקעות ומחזור הכספים של עסקים חברתיים צפוי להישאר קטן יחסית גם בטווח הרחוק (זאת בהשוואה לכלל הכספים המושקעים בעמותות וארגוני עשייה חברתית).

הסיבה שפרופ' קנדל כממונה על ייעוץ בתחום מדיניות מקרו-כלכלית, בוחר לקדם את תחום העסקים החברתיים בישראל, טמונה לדבריו לא בגודל השוק הפוטנציאלי של העסקים החברתיים אלא בחדשנות במדידת תפוקות חברתיות – שהיא יכולה לחולל. לתפיסתו, עסקים חברתיים מחייבים את המדינה לבחון ולפתח קריטריונים להערכה של תשואה חברתית על ההשקעה (Social Return On Investment – SROI), פרופ' קנדל מקווה שמודל המדידה של תשואה חברתית יסייע לממשלה בעתיד בניהול מכrזים שהיא מנהלת על שירותים חברתיים, ובקביעת העמותות היעילות ביותר  הפונות למרכז (ובכך לנהל ביתר יעילות את כספי משלמי המיסים). הטיעון הזה, של פרופ' קנדל, מחזק לדעתי את הטענה שהעלתי קודם לכן (בפוסט הראשון של הסדרה) – כי השקעות חברתיות הוא ביטוי פוליטי-חברתי חדש ומשוכלל יותר למציאות שבה המדינה אינה רוצה להיות ספק ישיר של שירותים (אבל לא בהכרח נסוגה מהאחריות לפקח ולממן את השירותים החברתיים המוצעים לאזרחיה).

סקירה נוספת על המושב הראשון בכנס ניתן לקרוא בכתבה של אורן מג'ר בדה-מרקר.

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · · · · ניתן להגיב.