הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

רשימת אתרים ליזם החברתי המתחיל

24 במאי, 2010 מאת Asaf
ניתן להגיב

איתור מידע ברשת על עשייה חברתית (ובכלל) יכול להיות משימה לא קלה, בין כל דפי האינדקס הקיקיוניים שהקימו מקדמי אתרים, וקטעי טקסט שנשלפו ממסמכים פנימים של ארגונים שהעלו כל דף ושכחו אותו ברשת. לפעמים כל מה שצריך כדי להתחיל שעות של שוטטות מעניינת ומלמדת הוא עמוד אחד רלוונטי, את הלינק הנכון כדי לגלוש מעמותה לאיש קשר, ואז אולי גם למצוא סוף סוף נושא לסמינר, או מקום להתנדב בו, או אולי אפילו קרן פילנתרופית רלוונטית. בעקבות בקשה שהגיעה דרך הבלוג הזה, ערכתי רשימה של אתרים שמהם כדאי להתחיל את הלמידה על יזמות חברתית ברשת. בחרתי לשים אתרים שייקלו על עבודת מידענות ויצירת קשר ראשוני, לכן הקריטריון המרכזי בבחירה היה אתרים שמכילים כמה שיותר עמותות או יזמים ופעילים. אפשר לחלק את הרשימה לשני סוגים: אתרי אינדקס וקטלוג פשוטים שמניבים תוצאות ברורות על עמותת וארגונים, מול אתרי מדיה חברתית שדורשים מהגולש חיפוש מאומץ יותר, אבל גם מציעים לו בתמורה מעורבות גבוהה יותר שיכולה לתגמל גם ביצירת קשר עם מתנדבים ובעלי תפקידים בתוך הארגון. אני מציע להתחיל בחיפוש ראשוני דרך האתרים שמכילים רשימות של עמותות עם תיאור קצר עליהן, ורק אז לפנות לאתרי הרשתות החברתיות כדי לערוך חיפוש עמוק יותר על הארגונים האלו. לדוגמה, מנוע החיפוש של הרשת החברתית של דה-מרקר, חלש מאד, ומפספס תוצאות רלוונטיות. כך, אם תחפשו 'אלימות נוער', או אפילו סתם את המילה 'אלימות' בדיונים בתוך אתר דה-מרקר קפה, יתכן מאד שתפספסו את יוני צ'ונה, מנכ"ל SOS אלימות, עמותה שפועלת בדיוק בנושא זה בבתי-ספר, למרות שהוא כותב ופעיל באתר.

מדריכים וקטלוגים

    Photograph of Card Catalog in Central Search Room, 1942

  • מדריך העמותות של Ynet ורוח טובה:  אולי הקטלוג האינטרנטי המקיף ביותר לעמותות בישראל. גם אם חלק מהמידע כבר לא עדכני בו, החיפוש הקל, שמחולק לפי נושאים ותתי-נושאים הופך אותו לאתר שממנו כדאי להתחיל (אחרי חיפוש כללי בגוגל כמובן).
  • רשימת 'במה לארגונים' בתוך אתר שתי"ל: האתר שהוקם במימון הקרן החדשה הוא כבר ממזמן שער לעולם של עשייה חברתית בישראל, עם לוח הדרושים העדכני, ועם מאגר מדריכים, אבל פחות ידוע שבתוך האתר חבויה רשימה גדולה מאד של עמותות הפועלות בישראל. בהשוואה לרשימה של Ynet והרוח החדשה, האתר הרבה פחות ידידותי לחיפוש אבל נדמה שהנתונים בו יותר עדכניים.
  • אתר ערך מוסף: דפי זהב ובנק מזרחי-טפחות הקימו אתר שמאגד עסקים ועמותות שמוכרים מוצרי צריכה שונים. האתר בנוי בעיקר כדי לעודד מבקרים לקנות מתנה עם 'ערך מוסף' חברתי. אבל משיטוט בו אפשר ללמוד גם על ארגונים שמשלבים אנשים עם צרכים מיוחדים בפעילות שלהם, או עמותות שמוקדשות לגמרי לטובת למטרה זו.

  • רשימת ארגוני תשתית וארגוני גג. א. מתוך אתר שיתופים. אולי היתרון החזק ביותר של אתר מרכז שיתופים, הוא המדריכים והכלים בנושאים דוגמת 'מדריך לניהול מידע בעמותות' ,  בתוך האתר יש רשימה המפנה לארגוני גג (ארגונים שעוזרים ומאגדים עמותות עם תחום עניין דומה) של ארגונים חברתיים בישראל. ב. רשימת 'ארגוני גג' בתוך אתר מנהיגות אזרחית – כי אף רשימה לא שלמה בלי ההפניה לאתר שהוא עבור עמותות מה שההסתדרות היא עבור ועדי העובדים.

פורטל/ שערים לעמותות

  • אתר הזווית השלישית הוא יוזמה מסחרית ברוכה שמרכזת מידע עדכני על כנסים, הרצאות וגם הודעות לתקשורת שפרסמו עמותות וארגוני מחקר בתחום הפעילות החברתית בארץ. מנהלי האתר מקיימים מדי פעם ימי עיון בסוגיות פרקטיות שמטרידות מנהלי עמותות ומגייסי כספים.

רשתות חברתיות

  • קהילת יזמות חברתית באתר דה-מרקר קפה, בתוך הרשת החברתית העסקית הזו התפתחה קהילה גדולה מאד (אלפי חברים), שחלקם מנהלי עמותות. תיאורטית, כל חבר בקהילה מתחייב עם הרישום לקהילה להתנדב לפחות שעה בשבוע בפעילות חברתית, וחלק מהשיחות באתר קשורות לחיפוש מתנדבים. כדאי להמשיך לגלוש גם בקהילות רלוונטיות דומות בתוך האתר בהתאם לתחום עניין ממוקד יותר, כגון קהילת אחריות חברתית (של עסקים), קהילת חינוך וכו'. או פשוט להקליד בחיפוש בתוך האתר (פינה ימנית למעלה) מילת מפתח ולבחור 'חפש ב-דיונים'.
  • רשת שינוי ירוק הוקמה על ידי מרכז השל, וכבר הוזכרה כאן בבלוג. הרשת מזמינה כל אדם שיש לו עניין בנושאי איכות סביבה וחיים ירוקים לפתוח פרופיל ולהתחבר לפעילים נוספים.
  • אתר גריקס (Greeks), יואב סגל, מי שהיה פעיל בהקמת רשת שינוי ירוק, סיפר לי על האתר הזה – שמאגד 'גיקים' ישראלים עם רעיונות ירוקים. אחת לשנה האתר מתכוון לארגן אי-כנס, כלומר התכנסות שבה התכנים של המפגש עולים מלמטה, ללא וועדה שבוחרת וממיינת. במהלך השנה מופיעים באתר כרטיסים של יזמים עסקיים עם רעיונות שיכולים להשפיע לטובה על איכות הסביבה. באזור נוסף באתר הוא לוח מודעות על מפגשים בנושא שימוש בטכנולוגיה (ובין היתר שימוש ברשתות חברתיות באינטרנט) לטובת הסביבה.

דוגמאות מובילות מהעולם

  • 'עושי שינוי' (Change Makers), רשת היזמים החברתיים בהקמת אשוקה. לקרן המובילה בעולם לעידוד יזמים חברתיים, שמור בבלוג הז מקום של כבוד, אם זאת אני חושב שמעולם לא הזכרתי כאן שיש לאשוקה גם רשת חברתית של יזמים חברתיים, שמטרתה לשתף במידע. דרך האתר אפשר גם להגיש מועמדות לתחרויות על מלגות והכרה של הרשת.
  • קטלוג היזמים העסקיים-חברתיים של קרן שוואב. את קרן שוואב, כמעט ולא הזכרתי כאן בעבר, זו קרן  שהוקמה על ידי קלאוס שוואב, מי שהקיף את הפורום הכלכלי העולמי בשנות ה-70. הקרן מסייעת לעסקים-חברתיים, ובארץ מתקיימת תחרות אות גלובס, כנציגות של הקרן בארץ. באתר אפשר למצוא קטלוג של מיזמים עסקיים חברתיים בעולם וגם כמה מיזמים מהארץ (שאינם בהכרח עסקיים, כגון עמותת ידיד).
  • אתר 'רוי' (ROY) רשת יזמים יהודים צעירים בעולם. הארגון שהוקם כדי לעודד צעירים ליזום פעילויות בתרבות יהודית בעולם מפעיל אתר שמיועד לחבר בין היזמים החברים בארגון.

כמובן שהקישורים הקבועים בצד הדף הזה, וביניהם רשת IVN, וה-HUB תל-אביב,  רלוונטיים גם הם. כדאי גם ללחוץ באתר הזה על לשונית כלים ומאגרי מידע – שם יש בין יתר ההפניות, גם יש הפניה למנוע חיפוש של גוגל שהתאמתי כך שיחפש באתרים של קרנות פילנתרופיות בלבד.

אשמח לקבל הפניות נוספות וסיפורים על דרכים בהם השתמשתם באתרים מהרשימה.

תגיות:   · · · · · · · 4 תגובות

גאוות הקרן: מה למדתי על פילנתרופיה מ'אם תרצו' ומ-'הקרן החדשה לישראל'

12 בפברואר, 2010 מאת Asaf
ניתן להגיב

חברה אזרחית ודמוקרטיה

דמוקרטיה אמיתית משמעותה לא רק שלטון הרוב, אלא גם אקלים פוליטי שבו קיימת סובלנות כלפי דעות מגוונות, אקלים שבו שורר יחס של כבוד לקבוצות מיעוט ולחלשים בחברה וקיימת פריחה רעיונית באווירה שמכבדת זכויות. חלק בלתי נפרד מהכוחות שמאפשרים מציאות דמוקרטית כזו היא חברה אזרחית פעילה ותוססת.

במושג חברה אזרחית הכוונה למציאות שבה קבוצות תושבים מתארגנות על בסיס התנדבותי (כלומר לא התארגנויות עסקיות) כדי לקדם נושאים הקרובים ללבם, ושאינם קשורים ישירות לניהול המדינה (כלומר לא מפלגות פוליטיות) ושאינן קשורות לתא משפחתי אחד. בסוציולוגיה ובמדעי המדינה מתווכים כבר מזה כשני עשורים האם ובאיזו מידה קיימת במדינת ישראל פעילות של חברה אזרחית. כלומר, מה מידת הפעילות של עמותות והתארגנויות על בסיס התנדבותי של תושבים במדינה. בעיקר מעמידים את החברה האזרחית כהתארגנויות שמניעות את מדינת ישראל לכיוון דמוקרטי ופלורליסטי יותר, קיומן של עמותות למען זכויות אדם, עמותות להגנה על הסביבה הן דוגמאות מלב העשייה האזרחית בישראל. במובן הזה, הקרן החדשה לישראל היא קרן פילנתרופית שמעודדת מזה שנים את קיומה של חברה אזרחית בישראל. במילים אחרות : הקרן החדשה לישראל  פועלת לחיזוק הדמוקרטיה, איכות הסביבה וזכויות האדם בישראל.

מקרה מבחן לפילנתרופיה משני צדי המתרס

בוויכוח הנוכחי יש תחושה שקיימת היתממות גדולה משני הצדדים. נראה שלשני הצדדים נוח להשאיר את כיסוי העיניים, מצד הקרן החדשה – נדמה שזה נעשה כדי למנוע מהתורמים את הצורך לשאול את עצמם שאלות קשות יותר. מצד אם תרצו נדמה שזה נעשה כדי למנוע מהציבור הישראלי למתוח ביקורת כלפי התנועה עצמה. נדמה שהגיע הזמן לקרוא 'מספיק עם ההיתממות', כל תרומת כספים נושאת אופי פוליטי (במובן הרחב של ההגדרה), אבל תרומות לישראל תמיד ילוו במשמעות של ימין או שמאל מדיני (פוליטי במובן הכי צר של המילה – השלכות על אופי ניהול המדינה).

כך לדוגמה אחת הביקורות הגדולות ביותר שמושמעות היום נגד הקרן החדשה היא שהקרן פועלת במסווה כדי לקדם את הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, כלומר למדינה שלא תחזיק יותר בזהות יהודית מובחנת, שתחדל להיות בית-לאומי לעם היהודי. לדעתי זו טענה חסרת בסיס. מי שפועל באופן המובהק ביותר לביטול זהותה היהודית של מדינת ישראל הוא מי שפועל לסיפוח בפועל של השטחים שכבשנו ב-67.

אם תרצו – מחשיכה את הבית שלה ומציבה פנס אל אחרים

מצידה של תנועת אם תרצו: הביקורת שמשמיעה התנועה נגד הקרן החדשה מושמעת באופן פופוליסטי, אבל הדבר המטריד באמת הוא חוסר השקיפות של תנועת אם תרצו. הדו"ח המפורסם – שבחן לטענתם את הגופים שפנו לועדת גולדסטון, לא נמצא באתר של התנועה. גם חברת המחקר של "יוצאי חייל המודיעין" שנשכרה כדי לעשות עבודה פקידותית, של השוואת ההפניות בדו"ח אחד (גולדסטון) לאיזכורים בדו"ח אחר (תרומות של הקרן החדשה) נשארה בגדר תעלומה (מי שמע על חברה עסקית ללא אתר אינטרנט?). לדעתי, אם נחפש את הפילנתרופים שתרמו ל'אם תרצו' – נמצא את אותם אנשים שתורמים לשר החוץ איווט ליברמן כדי שיקדם את זכותם להצביע מאמריקה ורוסיה ולהשפיע על הפוליטיקה בישראל.

גם ל'עוף טוב' יש קרן

שאלה:"מה הם עשו עם הקרן שלי?" תשובה: "שניצל".

הקרן החדשה לישראל – בודקת את גבולות הפלורליזם של הפילנתרופ היהודי-פלורליסטי

מצד תורמי הקרן החדשה, כעת הם נגררים, כמעט בעל כורחם, לשאול את עצמם מהו גבול הפלורליזם שלהם. חלק ניכר מהתורמים לקרן החדשה הם יהודים אמריקאים, מבחינה סטטיסטית זה לא היה מופרך להניח שהם בעלי זהות יהודית רפורמית או קונסרבטיבית, או בשמה הכולל יותר בעלי זהות יהודית פלורליסטית. לדעתי, יתכן מאד שהם תורמים לקרן החדשה כדי לקדם את היהדות הפלורליסטית, בעוד שבמדינת ישראל שולטת ללא עוררין כמעט היהדות האורתודוקסית (נישואים וגירושים, גיור, קבורה – כל אלה מצויים בשליטה מוחלטת של האורתודוקסיה בארץ). במובן הזה, הקישור בין פלורליזם לזכויות אדם, באשר הוא אדם, ולא רק פלורליזם בתוך היהדות, הוא רופף, כלומר – קשה להקים קרן פילנתרופית כל כך גדולה מתוך שאיפה לקיים רב תרבותיות רק ביחס לזהות יהודית. הקרן החדשה לישראל צריכה כעת לחשוש, בצדק, מצמצום היקפי התרומות שיגיעו לקופתה. התורמים נדרשים לשאול את עצמם שאלות על הזהות שלהם, ויתכן שחלקם ייבהלו ויבחרו (לצערי) ללכת צעד אחד אחורה.

רגע של אזרחות טובה – אז מה אפשר לעשות

בהנחה שאתם לא נדבנים גדולים, עדיין תוכלו לקחת חלק בתרומה לקרן החדשה, ולהראות שיש תמיכה רחבה (כך אני מקווה) לחברה אזרחית, פלורליסטית ודמוקרטית אמיתית בישראל.

1. הוסיפו לתמונת הפרופיל שלכם את הקרן הירוקה כדי להפוך את הביקורת למפגן תמיכה בקרן החדשה לישראל.

2. כתבו סטטוס תומך בקרן החדשה בטוויטר עם הביטוי NIF# (כך שחיפוש המושג הזה יעלה הודעות תמיכה בקרן החדשה).

3. אני לא בעד להציף את מוסדות המדינה במיילים הפגנתיים. לדעתי זה מגיע על חשבון פניות אישיות של האזרח הקטן, ומנצל לרעה את ערוץ הפניות לציבור. הייתי שמח אם גם אתם תמנעו, כמוני, מלהציף את המייל של ראש הממשלה, למרות חשיבות הנושא.

תגיות:   · · · · ניתן להגיב.