הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

רשימת אתרים ליזם החברתי המתחיל

24 במאי, 2010 מאת Asaf
ניתן להגיב

איתור מידע ברשת על עשייה חברתית (ובכלל) יכול להיות משימה לא קלה, בין כל דפי האינדקס הקיקיוניים שהקימו מקדמי אתרים, וקטעי טקסט שנשלפו ממסמכים פנימים של ארגונים שהעלו כל דף ושכחו אותו ברשת. לפעמים כל מה שצריך כדי להתחיל שעות של שוטטות מעניינת ומלמדת הוא עמוד אחד רלוונטי, את הלינק הנכון כדי לגלוש מעמותה לאיש קשר, ואז אולי גם למצוא סוף סוף נושא לסמינר, או מקום להתנדב בו, או אולי אפילו קרן פילנתרופית רלוונטית. בעקבות בקשה שהגיעה דרך הבלוג הזה, ערכתי רשימה של אתרים שמהם כדאי להתחיל את הלמידה על יזמות חברתית ברשת. בחרתי לשים אתרים שייקלו על עבודת מידענות ויצירת קשר ראשוני, לכן הקריטריון המרכזי בבחירה היה אתרים שמכילים כמה שיותר עמותות או יזמים ופעילים. אפשר לחלק את הרשימה לשני סוגים: אתרי אינדקס וקטלוג פשוטים שמניבים תוצאות ברורות על עמותת וארגונים, מול אתרי מדיה חברתית שדורשים מהגולש חיפוש מאומץ יותר, אבל גם מציעים לו בתמורה מעורבות גבוהה יותר שיכולה לתגמל גם ביצירת קשר עם מתנדבים ובעלי תפקידים בתוך הארגון. אני מציע להתחיל בחיפוש ראשוני דרך האתרים שמכילים רשימות של עמותות עם תיאור קצר עליהן, ורק אז לפנות לאתרי הרשתות החברתיות כדי לערוך חיפוש עמוק יותר על הארגונים האלו. לדוגמה, מנוע החיפוש של הרשת החברתית של דה-מרקר, חלש מאד, ומפספס תוצאות רלוונטיות. כך, אם תחפשו 'אלימות נוער', או אפילו סתם את המילה 'אלימות' בדיונים בתוך אתר דה-מרקר קפה, יתכן מאד שתפספסו את יוני צ'ונה, מנכ"ל SOS אלימות, עמותה שפועלת בדיוק בנושא זה בבתי-ספר, למרות שהוא כותב ופעיל באתר.

מדריכים וקטלוגים

    Photograph of Card Catalog in Central Search Room, 1942

  • מדריך העמותות של Ynet ורוח טובה:  אולי הקטלוג האינטרנטי המקיף ביותר לעמותות בישראל. גם אם חלק מהמידע כבר לא עדכני בו, החיפוש הקל, שמחולק לפי נושאים ותתי-נושאים הופך אותו לאתר שממנו כדאי להתחיל (אחרי חיפוש כללי בגוגל כמובן).
  • רשימת 'במה לארגונים' בתוך אתר שתי"ל: האתר שהוקם במימון הקרן החדשה הוא כבר ממזמן שער לעולם של עשייה חברתית בישראל, עם לוח הדרושים העדכני, ועם מאגר מדריכים, אבל פחות ידוע שבתוך האתר חבויה רשימה גדולה מאד של עמותות הפועלות בישראל. בהשוואה לרשימה של Ynet והרוח החדשה, האתר הרבה פחות ידידותי לחיפוש אבל נדמה שהנתונים בו יותר עדכניים.
  • אתר ערך מוסף: דפי זהב ובנק מזרחי-טפחות הקימו אתר שמאגד עסקים ועמותות שמוכרים מוצרי צריכה שונים. האתר בנוי בעיקר כדי לעודד מבקרים לקנות מתנה עם 'ערך מוסף' חברתי. אבל משיטוט בו אפשר ללמוד גם על ארגונים שמשלבים אנשים עם צרכים מיוחדים בפעילות שלהם, או עמותות שמוקדשות לגמרי לטובת למטרה זו.

  • רשימת ארגוני תשתית וארגוני גג. א. מתוך אתר שיתופים. אולי היתרון החזק ביותר של אתר מרכז שיתופים, הוא המדריכים והכלים בנושאים דוגמת 'מדריך לניהול מידע בעמותות' ,  בתוך האתר יש רשימה המפנה לארגוני גג (ארגונים שעוזרים ומאגדים עמותות עם תחום עניין דומה) של ארגונים חברתיים בישראל. ב. רשימת 'ארגוני גג' בתוך אתר מנהיגות אזרחית – כי אף רשימה לא שלמה בלי ההפניה לאתר שהוא עבור עמותות מה שההסתדרות היא עבור ועדי העובדים.

פורטל/ שערים לעמותות

  • אתר הזווית השלישית הוא יוזמה מסחרית ברוכה שמרכזת מידע עדכני על כנסים, הרצאות וגם הודעות לתקשורת שפרסמו עמותות וארגוני מחקר בתחום הפעילות החברתית בארץ. מנהלי האתר מקיימים מדי פעם ימי עיון בסוגיות פרקטיות שמטרידות מנהלי עמותות ומגייסי כספים.

רשתות חברתיות

  • קהילת יזמות חברתית באתר דה-מרקר קפה, בתוך הרשת החברתית העסקית הזו התפתחה קהילה גדולה מאד (אלפי חברים), שחלקם מנהלי עמותות. תיאורטית, כל חבר בקהילה מתחייב עם הרישום לקהילה להתנדב לפחות שעה בשבוע בפעילות חברתית, וחלק מהשיחות באתר קשורות לחיפוש מתנדבים. כדאי להמשיך לגלוש גם בקהילות רלוונטיות דומות בתוך האתר בהתאם לתחום עניין ממוקד יותר, כגון קהילת אחריות חברתית (של עסקים), קהילת חינוך וכו'. או פשוט להקליד בחיפוש בתוך האתר (פינה ימנית למעלה) מילת מפתח ולבחור 'חפש ב-דיונים'.
  • רשת שינוי ירוק הוקמה על ידי מרכז השל, וכבר הוזכרה כאן בבלוג. הרשת מזמינה כל אדם שיש לו עניין בנושאי איכות סביבה וחיים ירוקים לפתוח פרופיל ולהתחבר לפעילים נוספים.
  • אתר גריקס (Greeks), יואב סגל, מי שהיה פעיל בהקמת רשת שינוי ירוק, סיפר לי על האתר הזה – שמאגד 'גיקים' ישראלים עם רעיונות ירוקים. אחת לשנה האתר מתכוון לארגן אי-כנס, כלומר התכנסות שבה התכנים של המפגש עולים מלמטה, ללא וועדה שבוחרת וממיינת. במהלך השנה מופיעים באתר כרטיסים של יזמים עסקיים עם רעיונות שיכולים להשפיע לטובה על איכות הסביבה. באזור נוסף באתר הוא לוח מודעות על מפגשים בנושא שימוש בטכנולוגיה (ובין היתר שימוש ברשתות חברתיות באינטרנט) לטובת הסביבה.

דוגמאות מובילות מהעולם

  • 'עושי שינוי' (Change Makers), רשת היזמים החברתיים בהקמת אשוקה. לקרן המובילה בעולם לעידוד יזמים חברתיים, שמור בבלוג הז מקום של כבוד, אם זאת אני חושב שמעולם לא הזכרתי כאן שיש לאשוקה גם רשת חברתית של יזמים חברתיים, שמטרתה לשתף במידע. דרך האתר אפשר גם להגיש מועמדות לתחרויות על מלגות והכרה של הרשת.
  • קטלוג היזמים העסקיים-חברתיים של קרן שוואב. את קרן שוואב, כמעט ולא הזכרתי כאן בעבר, זו קרן  שהוקמה על ידי קלאוס שוואב, מי שהקיף את הפורום הכלכלי העולמי בשנות ה-70. הקרן מסייעת לעסקים-חברתיים, ובארץ מתקיימת תחרות אות גלובס, כנציגות של הקרן בארץ. באתר אפשר למצוא קטלוג של מיזמים עסקיים חברתיים בעולם וגם כמה מיזמים מהארץ (שאינם בהכרח עסקיים, כגון עמותת ידיד).
  • אתר 'רוי' (ROY) רשת יזמים יהודים צעירים בעולם. הארגון שהוקם כדי לעודד צעירים ליזום פעילויות בתרבות יהודית בעולם מפעיל אתר שמיועד לחבר בין היזמים החברים בארגון.

כמובן שהקישורים הקבועים בצד הדף הזה, וביניהם רשת IVN, וה-HUB תל-אביב,  רלוונטיים גם הם. כדאי גם ללחוץ באתר הזה על לשונית כלים ומאגרי מידע – שם יש בין יתר ההפניות, גם יש הפניה למנוע חיפוש של גוגל שהתאמתי כך שיחפש באתרים של קרנות פילנתרופיות בלבד.

אשמח לקבל הפניות נוספות וסיפורים על דרכים בהם השתמשתם באתרים מהרשימה.

תגיות:   · · · · · · · 4 תגובות

50 האתרים הטובים ברשת – נוכחות ליזמות חברתית וחינוכית

25 באוגוסט, 2009 מאת Asaf
ניתן להגיב

Time50

מגזין הטיים (Time) פרסם את רשימת 50 האתרים המומלצים שלו לשנת 2009. אחרי שעברתי על הרשימה המלאה הופתעתי מהנציגות המכובדת של אתרים שמתאימים להגדרות שנות ל-'יזמות חברתית'.  עורכי העיתון מציגים עבור כל אתר נימוקים מעשיים, ומדגישים את השימושיות של האתר לגולש. ליוזמות החברתיות שנכנסו לרשימה לא נעשו הקלות בשיפוט בגלל הערך החברתי המוסף שלהן, הן נשפטו לפי אותם הקריטריונים בהם נבחנו אתרים המונעים משיקולים כלכליים בלבד. 4 אתרים מתוך 50 המומלצים הן יוזמות שמשלבות באופן מודע ומוצהר בין עשייה כלכלית למטרות רווח עם מטרות חברתיות.

  1. אתר המכירות הפומביות 'שופ-גוד-וויל' (shopgoodwill), שהוקם על ידי עמותה המקדמת השתלבות בעולם העבודה לאוכלוסיות מיוחדות. רווחי האתר מופנים לטובת העמותה, שצמחה בזכותו ליצר שותפויות עם ארגונים חברתיים מ-17 מדינות.
  2. אתר 'אטסי' (Etsy) שמציע למכירה ישירה עבודות אמנות ומלאכה ביתית בלבד, במטרה מוצהרת לעזור לכמה שיותר אנשים להתפרנס ממלאכת היד שלהם, ללא תיווך תאגידים או מוצרי תעשייה מפס יצור (כתבת וידאו מהטיימס על אמנית שמשתמשת באתר) .i>
  3. אתר 'קיווה' (Kiva) מיישם את מודל הלוואות המיקרו שפיתח זוכה פרס הנובל מוחמד יונוס. הארגון מציע לוגלשים ממדינות מערביות לעבור על רשימה של יזמים ממדינות מתפתחת הזקוק להלוואה (בסכום זעיר במונחים מערביים) ולהחליט בעצמם לאיזו יוזמה הם מעוניינים להלוות את הכסף שישמש להקמת עסק קטן ויעזור ליזם להתפרס כעצמאי. ב-'קיוה' מדגישים שהכסף הוא לא תרומה לעניים מהעולם השלישי, אלא הלוואה עסקית, שתוחזר במידה והיוזמה תצליח.
  4. אתר 'קאוצ'סרפינג' (couchsurfing) כבר ידוע בקרב תרמילאים מישראל. זו רשת חברתית של מטיילים, שבה החברים  מציעים זה לזה להתארח על הספה הביתית שלהם, לחסוך תשלום למלונות ולהיחשף לחברים מקומיים בזמן הטיול.

הנציגות המובחרת הזו של ארבע יוזמות חברתיות, מעידה לדעתי על כך שהעשייה העסקית-מסחרית בעידן הנוכחי משתנה, וכבר הטמיעה מודלים חדשים שמשלבים בין  כלכלה קפיטליסטית מסורתית לעשייה חברתית מוסרית.

איזו הגדרה של יזמות חברתית עולה מהאתרים?

המושג 'יזמות' מתפרש כאן בעיקר כפעולה ועשייה למטרות רווח כלכלי. 'הזירה החברתית' מוגדרת כאן כעשייה שמתנגדת לתרבות הצריכה, או שרותמת את תרבות הצריכה כדי להכניס אליה היבטים של דאגה לזולת.

'יזמות חברתית' מול 'יזמות חינוכית'

הגדרה כזו של יזמות חברתית שונה מקבוצה נוספת של אתרים שמופיעים ברשימה ומתאימים לכינוי 'יזמות חינוכיות'. אלו אתרים שנוקטים גישה חדשנית ואקטיבית (יזמית) כדי להפיץ ידע והשכלה (חינוך), בדרך כלל ללא תשלום וללא מחסומים אחרים. בראש הקבוצה הזו נמצאת כמובן וויקיפדיה, לידה ברשימה הופיעו מספר אתרים פחות מפורסמים אבל מעניינים לא פחות: אתר שמאגד הרצאות מאוניברסיטאות בעולם ומאפשר לגולש ללמוד קורסים אקדמיים מהכורסה בבית, כחלק ממגמה תרבותית שזכתה לכינוי 'אדיו-פאנק' (EduPunk)  ואתר שמציג תמונות מרהיבות ממערכת השמש שלנו.

מהאתרים האלו יזמות מתפרשת לאו דווקא כעשייה מסחרית, אלא יותר כתכונה, ככוח שטמון באדם ושמאפשר לו ליצור שינוי, להגיע לניצוץ של חדשנות. השדה החברתי בדוגמאות האלו גם הוא שונה, לא מסתפק בהגדרה של כל עשייה שיש לה ערך מוסף חברתי, אלא ממוקד בעשייה שיש לה ערך חינוכי.

תקוות לעתיד

אם נניח בצד את הדיון התיאורטי, היו ברשימה גם כמה אתרים שאני מקווה שיזכו לתרגום מהיר לעברית. במיוחד האתר הנחמד הזה (Supercook), שמציע מתכונים לפי המוצרים שכבר נמצאים במקרר בבית.  נכון להיום, אני לא מצליח לדמיין אותי מתרגם לאנגלית איך כותבים טימין בדיוק כשאני מחפש לבשל משהו טעים ומהיר מהשאריות במקרר.

לרשימה המלאה בטיימס

http://www.time.com/time/specials/packages/0,28757,1918031,00.html

תגיות:   · · 3 תגובות