הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

הפניות (נוספות) ליזם החברתי המתחיל

5 בספטמבר, 2011 מאת Asaf
ניתן להגיב

לפני יותר משנה פרסמתי כאן פוסט בנושא רשימת אתרים ליזם החברתי המתחיל. הרבה ארגונים התווספו מאז לשדה היזמות החברתית, שנדמה שהולך וצומח, ואפילו לא מתקרב למיצוי מבחינת אפשרויות התמיכה שמופיעות, ומספר הארגונים החברתיים שמתעניינים בהקמה של מיזמים עסקיים (מניבי הכנסה) במסגרת הפעילות שלהם. הפוסט הזה מוקדש לסקירה של מקורות שניתן ללמוד דרכם על יזמות חברתית בישראל היום,  ולסקירה של ארגוני התמיכה הבולטים בשדה בארץ.  אתם מוזמנים להגיב ולהוסיף הפניות רלוונטיות נוספות.

למידה על  מיזמים חברתיים בישראל

  1. דו"ח חדש הסוקר את תחום היזמות החברתית-עסקית בישראל ובעולם. נכתב על ידי גיא אברוצקי ואופק אשכנזי, מארגון נובה – עמותה של סטודנטים למנהל עסקים המתנדבים להעניק ייעוץ ארגוני, פיננסי ויזמי לארגונים חברתיים. בעמוד 31 קיימת סקירה של הארגונים התומכים ביזמות חברתית בישראל, הדו"ח זמין להורדה מאתר היועצים בנושא אחריות חברתית-תאגידית Good Vision(לא מצאתי קישור באתר נובה).
  2. דו"ח חלוץ (משנת 2010) שחיברה עו"ד רחל בנזימן על יזמות עסקית-חברתית בישראל – עו"ד בנזימן מרצה ומייעצת בתחום, ובעבר ניהלה את האגודה לזכויות האזרח. כמו כל סיפור יזמי מוצלח, בנזימן 'גילתה' את תחום המיזמים העסקיים בעמותות מתוך הכרותה עם המצוקה של עמותות בגיוס כספים. היא מאמינה שמיזמים עסקיים יסיעו להגדיל את טווח הפעילות ואת היציבות של ארגונים חברתיים בישראל , ויעזרו לצמצם את התלות בקרנות פילנתרופיות ותורמים פרטיים. את הדו"ח חיברה אחרי שהגיעה למסקנה שהנושא של מיזמים חברתיים לא מפותח כלל בישראל, גם בהקשר זה מדהים לגלות עד כמה השתנה והתפתח התחום בשנה החולפת.
  3. הזדמנויות לסדנאות וקורסים על יזמות חברתית מצד אנשי שטח וארגונים העוסקים בכך ביום-יום  הולכות ומתרחבות –  'בית-הספר לעסקים חברתיים' שהוקם לאחרונה מקיים מספר קורסים מובנים בתחום (רשימה של סוגי ההדרכות נמצאת באתר בית-הספר). דוגמה לרשימת המרצים (שחלקם מוזכרים בפוסט הזה) שתרמו להדרכות בעבר, ניתן לראות בקורס שהם העבירו ב-'HUB' בתל-אביב. מרצה עצמאית נוספת היא  עפרה פלמר-גרנות, שכותבת בבלוג שלה גם על מיזמים חברתיים-עסקיים ומקיימת הדרכות וייעוץ בתחום.
  4. הפרום האקדמי ליזמות חברתית –  גם הוא מרכז חדש, יוזמה של בית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם ארגון שתי"ל וארגון טופז. הפורום קיים כנס השקה אקדמי-יישומי בחודש יוני האחרון (2011). לצערי לא הספקתי להגיע, למזלי הקלטות וידאו מהכנס זמינות באתר.
ארגוני תמיכה ליזמים חברתיים בישראל

  1. IVN – רשת של תורמים מעולם ההיי-טק שמתמקדת בשנים האחרונות בתמיכה וליווי של יזמים וחברתיים, בשנה האחרונה מתמקדת הקרן בתמיכה לארגונים קיימים בעלי פוטנציאל למיזם עם הכנסה כספית.
  2. קרן דואליס – קרן השקעות שממנת ומשקיעה במיזמים חברתיים-עסקיים תוך ציפייה לקבל החזר כספי על ההשקעה. המייסד והמשקיע המרכזי בדואליס הוא חנוך אלן ברקת.
  3. קרן אשוקה (הסניף בישראל) – מנוהלת בארץ על ידי ד"ר ניר צוק. מתמחה באיתור, ליווי והצמחה של יזמים חברתיים. בשונה משתי הקרונות הקודמות, אשוקה מחפשת בעיקר רעיונות חדשים שטרם נוסו ויש להם פוטנציאל מהפכני ביחס למצוקות חברתיות וותיקות, ולא בהכרח שמה דגש על פוטנציאל להכנסה עצמית מהמיזם החברתי.
  4. ארגון קמרון – בעבר קיימה קרן פראט  תוכנית תמיכה לניהול ארגוני בעמותות בשם תוכנית פארדלר. מעט לאחר הכנס שערכה קרן פראט בסוף שנת 2009, ושנחשב לאחד מאבני הדרך בכניסת יזמות חברתית לישראל, נסגרה תוכנית פארדלר ותחתיה הוקם ארגון קמרון (בשיתוף עם קרן יד הנדיב וקרן כהנוף). פעילות קמרון מיועדת לתמיכה בתשתית הניהולית-פיננסית בארגונים ללא מטרת רווח. בשנה החולפת השיק הארגון מספר מחזורים של תוכנית 'תבונה', שמטרתה לחנוך ולהנחות עמותות סביב ההתנהלות הפיננסית שלהם. התמיכה כוללת ייעוץ ותכנון של מיזמים מניבי הכנסה עצמית לעמותה. האתר של קימרון נמצא בבנייה, ומדי פעם הם מפרסמים קול קורא להרשמה לתוכנית החונכות שלהם.

כיכר מסריק, תל-אביב אוגוסט 2011 תמיד אופטימי

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · 5 תגובות

אשוקה ישראל יוצאת בתחרות ליזמים חברתיים עם רעיונות ירוקים

22 באוגוסט, 2011 מאת Asaf
ניתן להגיב

ארגון 'אשוקה ישראל' יוצא מגרסת הבטא

'אשוקה' היא ללא ספק ארגון התמיכה והליווי הגדול והוותיק בעולם ליזמים חברתיים. הארגון הוקם בשנת 1981, אבל נהגה כמה שנים קודם על ידי אמריקאי בשם ביל דרייטון (Bill Drayton). שבמהלך הקריירה שלו בממשל האמריקאי (במשרד להגנת הסביבה), ובחברה לייעוץ ניהולי (מקינזי) החל לגבש מודל לתמיכה ביזמים שהרעיונות שלהם אינם במטרה להרוויח כמה שיותר כסף באופן מקורי וחדשני, אלא לייצר ולהביא שינוי שיטתית משמעותי (Systemic Social Change) בסוגיות חברתיות וסביבתיות. עד היום, כשלושים שנה מאז נוסדה, תמכה אשוקה במספר חסר תקדים ומדהים של יותר מ-2,000 יזמים חברתיים מכ-60 מדינות.

בשקט בשקט  (פרט אולי לראיון אחד במגזין דה-מרקר לאורן מג'ר), חזר בסוף שנת  2008  ד"ר ניר צוק אחרי תקופת לימודים בקיימברידג' בה כתב דוקטורט בנושא חברה אזרחית והון חברתי, ותקופה בה עבד בהנהלת  אשוקה העולמית, לייסד את הסניף הישראלי. בחודש מרץ השנה ביקרתי (פעמיים) במשרדי אשוקה ברחוב ברנר בתל-אביב. המשרד ענייני ונקי: שני חדרים ומבואה, בהם פינות עבודה, כוננית ספרים בנושא יזמות חברתית, קלסרים עם תוכניות עבודה,  חומרי הדרכה שפותחו בארגון, וחלון שאפשר בקושי לשמוע ממנו את הזמזום הפעלתני-עירוני שעולה מהרחובות אלנבי ושיינקין הסמוכים.

'אשוקה העולמית' פועלת בשלוש דרכים עיקריות כדי לקדם יזמות חברתית: (1) באמצעות תוכניות חינוך ליזמות לנוער והתנסות ביוזמות בעלות ערך חברתי. (2) באמצעות יצירת הזדמנויות למפגשים בין יזמים חברתיים (כלומר אנשים עם רעיון חדשני לשינוי בחברה) מרחבי העולם, כדי לעודד תמיכה לא פורמלית, החלפת רעיונות וניסיון. הכלי המרכזי בהקשר הזה הוא אתר אינטרנט ייחודי שמשמש כרשת חברתית עולמית ליזמים חברתיים ( Changemakers), גם היום בעידן פייסבוק. באתר נערכות באופן תקופתי תחרויות לאיתור רעיונות חברתיים יצירתיים לסוגיות חברתיות שונות, החל מסוגיות כלליות של איכות סביבה ועד לנושאים חברתיים מצומצמים ומוגדרים, כגון תחרות למציאת רעיונות לעידוד ספורט באוכלוסיות מוגדרות.  אבל ללא ספק פעילות הדגל של הארגון היא (3) 'תוכנית עמיתי אשוקה', במסגרתה בוחר הארגון מספר מצומצם של יזמים חברתיים ומספק להם ליווי ותמיכה מגוונת לאורך מספר שנים.

במהלך הזמן שחלף מאז שחזר ד"ר צוק לארץ, הוא אסף סביבו צוות של אנשים מנוסים, סקרנים (מהשיחה הקצרה שהייתה לי עם חלקם), ולא פחות חשוב (עבור ארגון יזמי) – נלהבים. ביחד הם התחילו 'לתרגם לישראלית' את התכנים ודרכי העבודה  של 'אשוקה העולמית':  בשיתוף ארגונים חברתיים ועסקיים התחילה פעילות 'אשוקה סאטרט' בישראל, ובמהלך התקופה החולפת נבחרו שלושה יזמים חברתיים מישראל כ-'עמיתי אשוקה', אבל הצלע השלישית נותרה חסרה: אתר Changemakers – הפלטפורמה האינטרנטית שמחברת בין יזמים חברתיים באשר הם, גם אם לא זכו להיכנס למועדון 'עמיתי אשוקה' היוקרתי, עוד לא פעלה בארץ. בביקור שערכתי בחודש מרץ עוד היו גישושים והתלבטויות על השם הראוי בעברית, וגירסה של האתר נראתה מאד בחיתולים. אבל מאז, או ליתר דיוק מאז אירוע ההשקה באמצע יולי, עלה לרשת אתר 'כיכר אשוקה'.

השקת אתר 'כיכר אשוקה' היא אירוע משמעותי, שלדעתי (המשוחדת) חשוב ובעל תרומה פוטנציאלית להצמחה של קהילת יזמים חברתיים בישראל (ולא שאין פלטפורמות, אתרים ורשתות חברתיות חשובות – וכתבתי עליהן בעבר). לדעתי 'כיכר אשוקה' קרובה רעיונית ללב התכנים של הארגון אפילו יותר מתוכנית העמיתים היוקרתית שלה. לשם השוואה, תהליך בחירת היזמים לתוכנית 'עמיתי אשוקה' נעשה באמצעות סקאוטינג סמוי של עובדי אשוקה, שמכתתים רגליים בארץ, נפגשים עם יזמים לכל אורך השנה, ומשתדלים לצוד את המיזמים המעניינים והרלוונטים לתוכנית שלהם, בלי לפרסם קול קורא רשמי. זה תהליך סינון שלדעתי, גם אם הוא יעיל יותר, מזכיר יותר מדי 'ועדה מסדרת' ולא תומך במסר המרכזי של הארגון, לפיו 'כל אחד יכול להוביל שינוי חברתי'. אתר 'כיכר אשוקה' הוא כמעט ההיפך הגמור מתהליך בחירה חשאי – הוא כיכר וירטואלית דמוקרטית, מקום לשיחה בין אנשים עם רעיונות חברתיים. ברוח הימים האחרונים אני חושב שכדאי לפחות לתקופה החולפת לשנות את שמו 'מכיכר אשוקה' ל-'מאהל אשוקה'. אני מקווה לראות אותו פורח ומתמלא באנשים עם רעיונות חברתיים מהפכניים, כאלו שיש להם פוטנציאל לשנות את כללי המשחק שאנחנו מכירים, ונראים לנו מובנים מאליהם.

תחרות 'לעשות יותר מפחות' – אשוקה מחפשת אנשים עם רעיונות סביבתיים חדשניים

אם יש למי מקוראי הבלוג רעיון מסוג כזה בתחום איכות הסביבה, יש לו אפילו סיבה כפולה לבקר בכיכר. במסגרת מסורת התחרויות הפתוחות שמתקיימות מדי פעם באתר Changemakers העולמי, פתחה 'כיכר אשוקה'  בתחרות פתוחה לאנשים עם רעיונות חדשניים שיוכלים לתרום לאיכות הסביבה.  פרטים על התחרות שנמצאת בעיצומה, ועל הפרסים הכספיים (סך כל הפרסים: 100,000 ש"ח) ניתן למצוא באתר. הכיכר חדשה, וכבר שמעתי על קשיים בהרשמה, אל תוותרו ובמידת הצורך שלחו מייל למנהל האתר (אורי דרורי).

הזמנה לתחרות אשוקה 'לעשות יותר מפחות'

תעשו לייק, תרשמו לכיכר (פינה שמאלית עליונה במסך), ובהצלחה.

פרשנות למסרים שברקע אירוע ההשקה וכמה מילים על אוהלים

אירוע ההשקה הרשמי של אשוקה בישראל התקיים במוזיאון תל-אביב במוצאי שבת, 17 ליולי. באופן מקרי, זה היה שלושה ימים בלבד אחרי הטיית האוהל הראשון ברוטשילד, כשהמאהל כולו נמתח בקושי רק על פני מאה המטרים הראשונים של השדרה, עד פינת החשמונאים. ערב ההשקה המפואר והחגיגי בלט בפאר לעומת הפשטות של פעולה יזמית בתחילתה בכלל, שלא לדבר על המחאה שבין האוהלים שלה טיילתי אחרי הטקס. האירוע כוון כנראה לתורמים אפשריים בזירה הישראלית, אבל לא רק. המסר שלפרשנותי עבר באופן סמוי ואשוקה כיוונו אליו היה: "אנחנו ארגון חברתי עולמי מוביל וחזק. יש לנו אהדה כלפי ארגונים עסקיים ואנחנו מחפשים שותפים-תורמים מהעולם העסקי. הגענו לישראל  כדי להישאר, לאתר ולעודד גם כאן הצמחה של מודלים לשינוי חברתי שישפעו על העולם". נדמה שהיה באירוע  אולי גם קצת דחיפת מרפקים בבריכה המצומצמת של תורמים פוטנציאלים ליזמות חברתית בישראל, בריכה שאני מקווה שתגדל עם ההתבגרות והגידול במספר המיזמים החברתיים בארץ.

תגיות:   · · · · · ניתן להגיב.