הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 5

מתארח באתרים ומתאמץ לתת הגדרה ליזמות חברתית + הודעה למנהלי עמותות

13 באוקטובר, 2010 מאת Asaf
ניתן להגיב

פוסט אורח בפורטל יזמות חברתית

לאחרונה עניתי על השאלון של סיני גז בגירסה שלו לפורטל היזמות החברתית של המכללה האקדמית קרית אונו. השאלון הזה הכריח אותי לכתוב במשפט איך הייתי מגדיר יזמות חברתית, ואני חושב שההגדרה שהוצאתי היא יותר סוציולוגית ופחות 'מהשדה', כלומר מסתכלת במבט מרוחק על התופעה, ומתוך הריחוק מנסה להציע משהו כללי – שיאפשר לעבוד עם התופעה היום תוך כדי השוואה למושגים אחרים ותקופות אחרות של עשייה חברתית. זה מה שיצא:

"הייתי אומר שיזמות היא מושג תיאורטי שמתאר תכונות של קבוצת אנשים בחברה. תכונות היזם מזוהות כמרכיב חשוב בצמיחה כלכלית ואולי גם מכילות מימד אוטופי. לאחרונה מחלחלת תפיסה זו (על המימד האוטופי שבה) גם לחשיבה על האופן שבו בני-אדם יוצרים ופועלים גם בזירות שאינן מסחריות.
היזמות החברתית באה לידי ביטוי לדעתי בחשיבה אחרת של מי שפועל היום בחברה (ומזהה עצמו כיזם חברתי) על האופן בו הוא עצמו פועל, וגם בצמיחה של מוסדות וארגונים חדשים בזירת העשייה החברתית (כגון קרנות פילנתרופיה יזמית).
"

מה דעתכם?

פוסט אורח מאינדינגב

חזרה מאינדינגב 2010: היתה לי ההזדמנות והכיף לעדכן מזווית אנתרופולוגית יותר על החוויה בבלוג של הפסטיבל. מעין פוסט המשך למחשבות שהעלתי כאן לפני הנסיעה לאירוע. כתבתי בו על ההתרשמות שלי מהאווירה של נפילת חומות חשדנות עירונית, חומות שמאפיינות אותנו בחיי היום-יום, וגם על הרעיון שטקסים כאלו מהווים איום על הסדר החברתי, לכן יש צורך לתחם אותם בזמן ומקום, באיום הזה בדיוק שוכן הפוטנציאל לשינוי חברתי. סיכומים של הפסטיבל והפניות לכתבות מעולות נוספות אפשר לקרוא ב'עונג שבת' של גיאחה וגם אצל נדב לזר ב'אטמי אזניים'.

ארגון הייעוץ לעמותות 'קמרון' משיק את תוכנית 'תבונה' – ליווי למנהלי עמותות

לפני כשנה התקיים הכנס של קרן פראט על יזמות חברתית בהקשר ישראלי, דיווחתי אז שפיטר אדלר, מנהל הקרן בישראל התחייב לקדם את הנושא של יזמות חברתית-עסקית דרך מימון למיזם עסקי-חברתי חדש בשש עמותות. אני לא יודע מה עלה בגורל ההבטחה הזו (אבל אברר ואדווח כאן). בינתיים מסתבר שבשנה שחלפה קרו כמה שינויים בכיוון הזה: תוכנית פראדלר החליפה את שמה ל-'קמרון'. והיא משיקה תוכנית חדשה לליווי פיננסי ועסקי למנהלי עמותות בשם 'תבונה'. לפי המייל שקיבלתי מיהודית אינטראקט (בעבר מנכ"לית  יד-שרה והיום בצוות קמרון) התוכנית היא בעלות מסובסדת ושותפים לה גם המדינה (דרך משרד ראש הממשלה), וגם גופים פילנתרופים (קרן יד הנדיב ומכון שיתופים). אני לא יודע מה ההבדל המהותי בין התוכנית הקודמת לתמיכה בעמותות שהוצעה דרך תוכנית פארדלר, לבין התמיכה שמוצעת היום דרך תוכנית תבונה (אבל גם את זה אברר ואדווח כאן בעתיד), נדמה שמעבר לשינוי שם התוכנית, הכנסת המדינה כשותף לנושא היא צעד חדש משמעותי. נקודה נוספת היא הרוח הכללית שנושבת מאלון הפרסום לתוכנית – נדמה שהפעם הליווי ישים דגש רב יותר על ייעוץ לפיתוח מיזמים עסקיים-חברתייים ולא רק יעוץ ניהולי.

אפשר להגיש מועמדות למחזור חורף תשע"א עד מחר (14 אוקטובר). פרטים נופסים אפשר להוריד בקובץ PDF כאן על ארגון קמרון ומכאן על תוכנית תבונה.

תגיות:   · · · · · · תגובה אחת

אינדי נגב: יצירה התנדבותית וכוחות שינוי בחברה

7 באוקטובר, 2010 מאת Asaf
ניתן להגיב

לנחמנים יש אומן, לאוהבי מוזיקה אלטרנטיבית יש את מצפה גבולות. היום (יום חמישי 7 אוקטובר 2010) יפתח 'אינ-די-נגב' – פסטיבל המוזיקה לאמנים עצמאיים שלא חתומים בחברות התקליטים הגדולות ולא מככבים ברשימות ההשמעה של תחנות הרדיו.מה שהתחיל מרעיון של כמה חברים שחזרו מהודו ורצו "לשמוע מוזיקה בכיף, ואולי גם להעביר כובע בסוף הערב לכיסוי העלויות" מסתמן ככינוס החובה השנתי לכל מי שמופיע או מבקר במשולש המועדונים לבונטין7-אוזןבר-בארבי  (טוב, לא בדיוק משולש, יש גם את קפה ביאליק, בלום בר ועוד כמה מקומות מעולים בעיר). מעין נדידת חסידות מוזיקלית מתל-אביב אל מצפה גבולות, על גבול מצרים-עזה.
את הפסטיבל מארגנת קבוצה מדרום הארץ, כארוע ללא כוונות רווח. רוב העבודה, אם לא כולה, מתבצעת בהתנדבות על ידי צוות הקמה שמגיע כשבועיים לפני הפסטיבל כדי לבנות את הבמות ולהכשיר את השטח לקראת הגעה של כ-4000 איש (נכון ללפני שנה, וגם השנה כל הכרטיסים אזלו). מצפייה בכמה סרטוני יו-טיוב על הפסטיבל אפשר להתרשם שהמשתתפים, ובמיוחד מי שמתנדב בצוות ההקמה, עוברים חוויה מיוחדת שלא רחוקה כנראה מכל התעלות רוחנית אחרת. חלק מסבירים שזו העובדה שבדרך כלל הם מופיעים לפני כמה עשרות אנשים ופתאום ניתנת להם הזדמנות לחגוג עם עוד אלפים, כמובן שגם הנוף והיציאה מהעיר מכוונים את המשתתפים לחוויה אחרת, שונה מהאופן הרגיל של צריכת מוזיקה. אין בזה משהו חדש, ותוכלו לשמוע השוואות לבורנינג מן ("אבל בלי כל החרטא מסביב") בארצות הברית, או לגלסטנברי באנגליה, ומעל לכל אלה, הפך כבר מביך להגיד: וודסטוק.

סוד הקסם ההתנדבותי

מה שבהתחלה הפתיע אותי הוא הדמיון לרציונל של פסטיבל רוסקילד מדנמרק (עליו כתבתי כמה פוסטים למטה): התארגנות לקמפינג מוזיקלי רב-משתתפים, ששם לו מטרה מרכזית להיות מבוסס על עבודת מתנדבים, כמה שפחות מסחרית, ולאפשר למשתתפים בו (כולל הקהל) ליצור תוך התחשבות בסביבה. בישראל נוסף גם הרעיון של הוצאת ההתרחשות התרבותית אל מחוץ למרכז הארץ. אני חושב שאמנות בכלל, ויצירה בשלב הלא ממוסד שלה במיוחד, הם סוכנים מרכזיים ביצירת שינוי חברתי (במובן הסוציולוגי ובמובן הסוציאלי גם יחד). לא מפתיע לראות כאלו ביטויים חגיגיים של יזמות חברתית צומחים מתוך התסיסה הזו. מפתח נוסף, וחשוב להבנת סוד הקסם של פסטיבלים כאלו, הוא המרכיב ההתנדבותי. התנדבות הולכת יד-ביד רעיונית עם יצירת אמנות לא ממוסדת, וזאת מפני ששתיהן מבטאות את מה שהשוק והמדינה לא מאפשרות בדרך כלל: את העשייה מתוך רצון לא תועלתני, עשית דבר מתוך רצון פשוט – לגעת בזולת באשר הוא, ולא מתוך כוונה למכור לו עוד דקות שיחה לטלפון, או לשכנע אותו לתת למפלגה כזו או אחרת לייצג אותו במוסדות השלטון (ועל מוסדות הרווחה עליהם השלטון מופקד).

פינה חמה בלב האנתרופולוג

אנתרופולוגים שומרים מקום חם בלב לפסטיבלים מהסוג הזה. שבו התארגנות על בסיס גדול של מתנדבים והתכנסות למשך זמן טקסי מוגדר מראש, מאפשרת לנוכחים להרגישי משהו שונה מהיום-יום. לצאת מהזהות הקבועה יחסית שלהם, לצאת מהמבנה המקבע אל עבר הצמיגי והבלתי מתעצב, ומעל לכל, פשוט לחוש תחושת הזדהות גדולה עם בני-אדם באשר הם – לחוות קומיוניטאס (מושג שפיתח ויקטור טרנר). השנה אני הולך לגלות את כל זה מקרוב.

טריילר לסרט 'חיפושיות שחורות' – שמתעדת את הפסטיבל

לסרטון ארוך יותר – שמאפשר להרגיש את רוח הפסטיבל

תגיות:   · · · · · ניתן להגיב.