הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 4

ישראל במקום ה-16 (מתוך 50) במדד הקידמה החברתית

19 במאי, 2013 מאת Asaf

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

דירוג מדינות עולמי ויזמות חברתית

לחצו להגדלת התמונה

נתוני ישראל במדד הקידמה החברתית

אחד המדדים הידועים והמרכזיים בהם משתמשים כלכלנים ומעצבי מדיניות ציבורית הוא התמ"ג – תוצר מקומי גולמי (GDP – Gross Domestic Product) שמחשב את הפעילות הכלכלית (סחורות ושירותים) שהמדינה ייצרה. חשיבות התמ"ג כמדד מרכזי בקביעת מדיניות כלכלית וחברתית, ובהשוואות בין מדינות, הומחשה כשמדינת ישראל ביקשה להצטרף למועדון היוקרתי של המדינות המפותחות הדמוקרטיות, ה-OECD. אז התמ"ג שלנו היה אחד המספרים הראשונים שהסתכלו עליו (גם אם לא הקריטריון היחיד).

החסרון של מדד כזה הוא שאי אפשר להתרשם דרכו ממידת הפתיחות והקידמה של המדינה בסוגיות חברתיות וסביבתיות. בעוד שהתמ"ג מודד כמה כסף מייצרת הפעילות הכלכלית בכל מדינה,  הוא מתעלם מכמות העניים במדינה, מהיקף הרגולציה על מפעלים מזהמים, ומהשקעה של המדינה בשירותי הבריאות, בנגישות לחינוך והשכלה לאזרחיה. אמנם קיימים מדדים חברתיים נוספים, אולם ברוב המקרים הם מתמקדים בהיבט השוואתי אחד בין המדינות (כגון מצב החינוך, מצב שירותי הבריאות). מדדים אחרים מסתמכים על סקרי דעת קהל ולכן פתוחים להטיה בתרגום ורגישים מאד להבדלים התרבותיים בין המדינות.

לפני כחודש הושק 'מדד הקידמה החברתית'  (Social Progress Index) שמטרתו לספק מענה בדיוק על החסרונות של המדדים האחרים. המדד הוא תוצר של קבוצה, בראשות פרופ' מייקל פורטר (Michael Porter) מבית-הספר למנהל עסקים בהרווארד, ושאחד מתומכיה הוא ממת'יו בישופ (Matthew Bishop), מחברי הספר על התורמים החדשים 'פילנתרוקפיטליזם'. הקבוצה הקימה יוזמה למציאת מדד השוואתי בין מדינות, שידגיש את החשיבות של הביצועים החברתיים, ולא רק הכלכליים, של המדינה.

המדד בנוי משלושה קריטריונים בסיסיים: 1.צרכים הומניטריים בסיסיים (כגון תזונה ונגישות לשירותי בריאות בסיסיים, קורת גג, ניקיון האוויר והמים). 2. יסודות לחיי-רווחה (כגון נגישות לידע והשכלה, בריאות התושבים). 3.הזדמנויות (כגון מידת החופש האישי, זכויות אישיות, הכלה של כלל הקבוצות החברתיות במדינה).

המדד הושק באירוע שהוא אחד המפגשים השנתיים הכי גדולים ליזמים חברתיים מהעולם: הכנס השנתי של 'פורום סקול ליזמות חברתית', המתקיים באוקספורד מדי שנה כבר 10 שנים. יש קשר הדוק בין התנועה המתהווה כאן, לקידום מדדים נוספים שמיועדים לסייע לקובעי מדיניות, ובין המגמה העולמית לחיזוק יזמות ומיזמים חברתיים.  יזמות חברתית, ובמיוחד המיזמים העסקיים-החברתיים, מתחייבים להציע שירותים חברתיים באופן יעיל יותר מזה שהיה מוכר קודם לכן בשוק השירותים החברתיים. הבעיה המרכזית היא כיצד ניתן למדוד את אותה היעילות, ולשם כך צומחים המדדים החדשים. 'מדד הקידמה החברתית' הוא אולי הכללי ביותר מביניהם, והוא מכוון להשפיע על טיפוח תשתית שתאפשר למיזמים חברתיים לפרוח, מתוך אמונה שזה גם מה שיביא לפריחה חברתית-סביבתית.

ישראל ומדד הקידמה החברתית

איפה ממוקמת מדינת ישראל? במקום טוב מעט מעל האמצע.

במה אנחנו חזקים? בנגישות לשירותי בריאות בסיסיים, להשכלה גבוהה, בסוגיות של טיפול במים.

במה אנחנו חלשים? בנגישות לדיור, בחופש ובחירה אישית, ובמידת ההכלה של קבוצות שונות בחברה.

מעניין לראות שהעסקים החברתיים בישראל מתמקדים בקידום הסוגיות בהן ישראל קיבלה דירוג נמוך. ממצא כזה מעלה את השאלה האם הכניסה של העסקים-החברתיים לנקודות הללו היא כתוצאה מניסיון לספק מענה ל-'כשל השוק' שנוצר (המדינה וגורמים נוספים חלשים בתחום של פיתוח אוכלוסיות חלשות, ולכן קמים כעת גורמים חדשים המנסים לקדם הכלה של אוכלוסיות מודרות בחברה?). נדמה לי שמוקדם מדי להסיק מסקנות בהקשר זה. בכל מקרה אין ספק שכדאי להמשיך ולעקוב אחר המדד הזה בשנים הבאות, ולראות כיצד קובעי מדיניות בעולם (ובתקווה בישראל), וביניהם גם תורמים וקרנות פילנתרופיות יתייחסו אליו בעתיד.

תגיות:   · · · · · ניתן להגיב

השארת תגובה

ניתן להגיב עד כה ↓

  • אין תגובות...ניתן להגיב על ידי מילוי הטופס למטה.