הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 4

50 האתרים הטובים ברשת – נוכחות ליזמות חברתית וחינוכית

25 באוגוסט, 2009 מאת Asaf

Time50

מגזין הטיים (Time) פרסם את רשימת 50 האתרים המומלצים שלו לשנת 2009. אחרי שעברתי על הרשימה המלאה הופתעתי מהנציגות המכובדת של אתרים שמתאימים להגדרות שנות ל-'יזמות חברתית'.  עורכי העיתון מציגים עבור כל אתר נימוקים מעשיים, ומדגישים את השימושיות של האתר לגולש. ליוזמות החברתיות שנכנסו לרשימה לא נעשו הקלות בשיפוט בגלל הערך החברתי המוסף שלהן, הן נשפטו לפי אותם הקריטריונים בהם נבחנו אתרים המונעים משיקולים כלכליים בלבד. 4 אתרים מתוך 50 המומלצים הן יוזמות שמשלבות באופן מודע ומוצהר בין עשייה כלכלית למטרות רווח עם מטרות חברתיות.

  1. אתר המכירות הפומביות 'שופ-גוד-וויל' (shopgoodwill), שהוקם על ידי עמותה המקדמת השתלבות בעולם העבודה לאוכלוסיות מיוחדות. רווחי האתר מופנים לטובת העמותה, שצמחה בזכותו ליצר שותפויות עם ארגונים חברתיים מ-17 מדינות.
  2. אתר 'אטסי' (Etsy) שמציע למכירה ישירה עבודות אמנות ומלאכה ביתית בלבד, במטרה מוצהרת לעזור לכמה שיותר אנשים להתפרנס ממלאכת היד שלהם, ללא תיווך תאגידים או מוצרי תעשייה מפס יצור (כתבת וידאו מהטיימס על אמנית שמשתמשת באתר) .i>
  3. אתר 'קיווה' (Kiva) מיישם את מודל הלוואות המיקרו שפיתח זוכה פרס הנובל מוחמד יונוס. הארגון מציע לוגלשים ממדינות מערביות לעבור על רשימה של יזמים ממדינות מתפתחת הזקוק להלוואה (בסכום זעיר במונחים מערביים) ולהחליט בעצמם לאיזו יוזמה הם מעוניינים להלוות את הכסף שישמש להקמת עסק קטן ויעזור ליזם להתפרס כעצמאי. ב-'קיוה' מדגישים שהכסף הוא לא תרומה לעניים מהעולם השלישי, אלא הלוואה עסקית, שתוחזר במידה והיוזמה תצליח.
  4. אתר 'קאוצ'סרפינג' (couchsurfing) כבר ידוע בקרב תרמילאים מישראל. זו רשת חברתית של מטיילים, שבה החברים  מציעים זה לזה להתארח על הספה הביתית שלהם, לחסוך תשלום למלונות ולהיחשף לחברים מקומיים בזמן הטיול.

הנציגות המובחרת הזו של ארבע יוזמות חברתיות, מעידה לדעתי על כך שהעשייה העסקית-מסחרית בעידן הנוכחי משתנה, וכבר הטמיעה מודלים חדשים שמשלבים בין  כלכלה קפיטליסטית מסורתית לעשייה חברתית מוסרית.

איזו הגדרה של יזמות חברתית עולה מהאתרים?

המושג 'יזמות' מתפרש כאן בעיקר כפעולה ועשייה למטרות רווח כלכלי. 'הזירה החברתית' מוגדרת כאן כעשייה שמתנגדת לתרבות הצריכה, או שרותמת את תרבות הצריכה כדי להכניס אליה היבטים של דאגה לזולת.

'יזמות חברתית' מול 'יזמות חינוכית'

הגדרה כזו של יזמות חברתית שונה מקבוצה נוספת של אתרים שמופיעים ברשימה ומתאימים לכינוי 'יזמות חינוכיות'. אלו אתרים שנוקטים גישה חדשנית ואקטיבית (יזמית) כדי להפיץ ידע והשכלה (חינוך), בדרך כלל ללא תשלום וללא מחסומים אחרים. בראש הקבוצה הזו נמצאת כמובן וויקיפדיה, לידה ברשימה הופיעו מספר אתרים פחות מפורסמים אבל מעניינים לא פחות: אתר שמאגד הרצאות מאוניברסיטאות בעולם ומאפשר לגולש ללמוד קורסים אקדמיים מהכורסה בבית, כחלק ממגמה תרבותית שזכתה לכינוי 'אדיו-פאנק' (EduPunk)  ואתר שמציג תמונות מרהיבות ממערכת השמש שלנו.

מהאתרים האלו יזמות מתפרשת לאו דווקא כעשייה מסחרית, אלא יותר כתכונה, ככוח שטמון באדם ושמאפשר לו ליצור שינוי, להגיע לניצוץ של חדשנות. השדה החברתי בדוגמאות האלו גם הוא שונה, לא מסתפק בהגדרה של כל עשייה שיש לה ערך מוסף חברתי, אלא ממוקד בעשייה שיש לה ערך חינוכי.

תקוות לעתיד

אם נניח בצד את הדיון התיאורטי, היו ברשימה גם כמה אתרים שאני מקווה שיזכו לתרגום מהיר לעברית. במיוחד האתר הנחמד הזה (Supercook), שמציע מתכונים לפי המוצרים שכבר נמצאים במקרר בבית.  נכון להיום, אני לא מצליח לדמיין אותי מתרגם לאנגלית איך כותבים טימין בדיוק כשאני מחפש לבשל משהו טעים ומהיר מהשאריות במקרר.

לרשימה המלאה בטיימס

http://www.time.com/time/specials/packages/0,28757,1918031,00.html

תגיות:   · · 3 תגובות

השארת תגובה

3 תגובות עד כה ↓

  • 1 מתן // 26 אוג, 2009 בשעה 9:09

    ומה עם יזמות שלא למטרות רווח או פילנטרופיה לשמה, אלא למטרה של יצירת יצירת קהילה? יזמות שנועדה להחליף רעיונות או להשמיע קולך ולקוות שיש שאותה חלק מקהילה שחושבת כמוך? יזמות שנועדה להדוף ולהפיג את הניכור? כמו למשל מה שמכונה רשת חברתית כמו ה"פייסבוק" שתחילה היה משהו פנימי בין חברי ובוגרי האקדמיות? האם זה משתלב במה שמוגדר יזמות חברתית? האם לא ראוי שייכנס לרשימה?

  • 2 Asaf // 27 אוג, 2009 בשעה 6:07

    הי מתן, זאת מחשבה מעניינת: 'עד כמה היוזמות העסקיות שמקדמות מדיה חברתית וווב2 כגון פייסבוק ודלישס (והם לא האתרים היחידים שמיצגים קבוצה זו ברשימת הטיים) מזוהות עם השיח של יזמות חברתית?'
    אני חושב שהמבחן העיקרי צריך להיות האם המרכיב של תרומה לשינו חברתי/חינוכי/סביבתי במסגרת פעילות היוזמה מופיע באופן בולט, וניתן לזהות אותו כחלק מרכזי מליבת הפעילות של הארגון.
    מה דעתך?

  • 3 מתן // 28 אוג, 2009 בשעה 8:22

    אוקיי, זה קריטריון מהותי, אולם האם הוא לא שולל תוצאה שבדיעבד? כלומר, האם לא קיימים פרויקטים של יזמות שלא הגדירה עצמה כתרומה לקהילה באופן בולט ומרכזי, אולם התוצאה של אותו פרוייקט הייתה כזו: שאלתי היא למעשה האם לא צריך לבחון את מבחן התוצאה? ויכול להיות גם מהלך הפוך – פרויקט שיוצא בקריאה שהוא למען הקהילה אבל במבחן התוצאה מדובר על יזמות למטרות רווח או פרסום או לא יודע מה אחר, הכל, רק לא לקהילה, או שהקהילה הושמה כמטרה אחרונה למרות ההצהרה הפופוליסטית? אני שואל עצמי מה המבחן שמגדיר פרויקט שכזה? מהם הגבולות? האם עזרה לעשרה אנשים הוא פרויקט כזה? אולי רק לשכונה ומעלה? האם ניתן לבחון כמותית או איכותית את התוצאה? סתם הערות למחשבה…