קואופרטיב של עמותות ועסקים

ביום רביעי האחרון נפגשתי עם רון דניאל. רון ייסד סטארט-אפ שמכוון לעזור לעסקים ולארגונים קטנים (ובכלל זה גם עמותות), לבצע את צרכי הניהול השוטף שלהם כגון ניהול רשימת הלקוחות, הוצאות חשבוניות, ניהול כספים, והתקשרות עם ספקים, דרך עמוד בית באינטרנט. המיזם רלוונטי במיוחד לעמותות קטנות שמחשבות בחרדה כל שקל שנכנס (ובעיקר יוצא) מפני שהמודל העסקי שלו בנוי כך שהוא ניתן בחינם, וצפוי להישאר כך גם בהמשך. יתרון חשוב נוסף, ואולי אפילו יותר משמעותי הוא שהמיזם מכוון לייצר כוח קנייה מאוגד של עסקים קטנים, מעין קואופרטיב של ארגונים עצמאיים, ובכך להוזיל את העלויות בהתנהלות מול ספקים ונותני שירותים.

לאחר הרשמה לאתר, תוכלו לנהל את רשימת התורמים, לנהל את הפעילות של המתנדבים בארגון, ובקרוב תוכלו גם לרכוש שירותים מוזלים כגון חבילה למשלוח סמס (SMS) במחיר מוזל, התייעצות עם עורכי-דין ומומחים אחרים, ואם התחלתם לאחרונה למכור מוצרים או שירותים תוכלו לבצע עסקאות בעמלה מופחתת מול חברת כרטיסי אשראי.

למיזם קוראים 'סוהוס' (Sohoos) ואפשר להתחיל להשתמש בו דרך האתר הבא:  http://www.sohoos.com/welcome

לדברי רון, ההשקעה הראשונית הגיעה מאנשי עסקים פרטיים, והמיזם צפוי להרוויח מתיווך מכירת השירותים הנוספים. נכון להיום קיימים בשוק מוצרים מתחרים ל-'סוהוס', בעיקר מצד מערכות ניהול לקוחות וכספים ממוחשבות שנמכרות על ידי חברות תוכנה גדולות. התוכנות הללו נמכרות גם לעסקים קטנים, ובמחיר יחסית נמוך (כמה אלפי שקלים) אבל חסר בהן (לדברי רון, אני לא מבין במערכות כאלו) את המרכיב הקהילתי – כלומר את האפשרות לקבל שירותים מוזלים כקבוצה, להתייעץ עם יזמים קטנים אחרים ולשתף מידע רלוונטי שיכול לתרום לשני הצדדים. נכון להיום עובדים עם 'סוהוס' כ-300 נותני שירותים ("הרבה מהם קואצ'רים") ועסקים קטנים וכל יום מצטרפים כ-7 משתמשים חדשים למערכת. חלקם הגיעו דרך פרסום בפייסבוק. אם נרשמתם והתנסיתם במערכת, אתם מוזמנים להגיב כאן ולספר האם זו פלטפורמה רלוונטית ליזמים חברתיים ועמותות.

שינוי זהותי? מחשבות על ההבדל בין יזם 'עסקי' ליזם 'חברתי-עסקי'

מה שמעניין במיוחד עבורי, הוא הסיפור האישי שהוביל את רון להקים את הסטארט-אפ הנוכחי, והתחושה שיש כאן אדם שהחליט לאחר מסע חיפוש אישי להפסיק לעשות עסקים בשביל הרווח הכספי בלבד, ולהתחיל לפעול כיזם עסקי באופן שייצר ערך חברתי לקהילה בה הוא פועל. או במילים אחרות: שמעתי סיפור של אדם שבחר להמציא את עצמו כיזם עסקי אחר, שונה ממי שהיה קודם.

נפגשתי עם רון (בן 34, גדול ממני בשנה) במשרד החברה שלו 'מנג'קיט' שם הוא עובד עם עוד שני תכניתנים מחדר שכור במשרד משותף בשדרות רוטשילד. יצאנו ל'קפה הלל' לשיחה נעימה וישבנו באומץ במרפסת, משקיפים על הרוטשילדאים חולפים ביום שהיה אולי הכי קר השנה. רון הוצא בילדותו על ידי רשויות הרווחה ממשפחתו, למרות הסביבה והתנאים בהם התחיל את חייו, הוא הגיע להיות סמנכ"ל שיווק במדיה דיירקט ('הנני כאן' האוסף של יורם גאון נשמע מוכר?), ומשם להקים את המיזם הראשון שלו – 'ערוץ הקריוקי' שנמכר להוט, יס ולערוצי שידור אחרים בעולם.

דווקא בנקודה הזו, שהיא אולי החלום של כל יזם בתחילת דרכו, התחיל סכסוך מלוכלך בינו ובין השותפים הנוספים שלו לערוץ הקריוקי (חיפוש בגוגל מעלה סדרת תביעות משפטיות). מבלי להתייחס לתוכן המאבק המשפטי, החוויה הזו השאירה את רון בתחושה קשה, "טראומטית".  למרות שפנה להקים עוד מיזם שבו השותפות העסקית היתה חוויה נעימה ותומכת (עם רוני בראון, הבעלים של 'הליקון') החליט רון לקחת שנה הפסקה מיזמות עסקית. במהלך השנה הזו פנה לחיפוש יותר רוחני-נפשי וכתב שלושה ספרים, אחד מהם "עצה מרוברט שווה זהב" ראה אור לאחרונה. "בתקופה של הקריוקי הייתי אדם אחד, חשבתי רק איך לעשות כסף. אין בזה רע, אבל היום אני חושב שהסיפוק בזה הוא חלקי". "אני רוצה לחיות מהעסקים שאני עושה, אבל בצורה כזאת שתיתן ערך".

לדבר בשפה של יזם חברתי מבלי לפגוש כזה

במיזם של 'סוהוס' הערך המוסף ממנו שואב רון סיפוק הוא האמונה שהמערכת שהם מפתחים תעזור לעסקים קטנים להתמודד מול התאגידים הגדולים. זאת נשמעת מטרה רחוקה וכמעט אוטופית (ורון מזכיר בשיחה איתו הרבה אמירות אנטי-תאגידיות, שמדגישות מקרים בהם תאגידים הגלובליים פוגעים באורחות חיים, בסביבה ובקהילות בעולם), אבל צורת הדיבור הזו, הצגת רעיון שאם יצמח ויגדל יהפוך את החברה שלנו לטובה יותר, הוא אחד המאפיינים הבולטים בשיח יזמות חברתית. צורת הדיבור הזו היא גם מה שהופך את הרעיון של 'יזמות חברתית-עסקית' לכזה הקוסם לרבים כל-כך בעולם בשנים האחרונות. מה שמעניין הוא שרון מדבר בשיח הזה מבלי שפגש קודם מעולם יזם חברתי אחד: הוא לא מכיר את ה-'האב', לא שמע על מוחמד יונוס  (זוכה פרס נובל על הקמת בנק הלוואות זעירות לעניים, ומי שנחשב לאחד מהמובילים של יזמות חברתית-עסקית בעולם) ולא מכיר את העשייה של עמותות וארגונים חברתיים בארץ. למרות זאת, הוא מדבר מתוך תפיסה ופילוסופיה יזמית-חברתית-עסקית מגובשת: "ברור שיש פה מודל עסקי, אבל אני מאמין ששינוי אמיתי צריך לבוא ממודל עסקי. במיזם של 'סוהוס' חשבנו להשתמש בכלים של הגלובליזציה ושל התאגידים הגדולים כדי שזה יפעל לטובת העסקים הקטנים."

רון מדבר (ומעשן) בקצב מהיר וניכר שהוא חשב רבות על הערכים החברתיים שהמיזם העסקי שלו צפוי להביא, התרשמתי שזו הסיבה שבגללה הוא בחר דווקא במיזם המסוים הזה ולא התחיל יוזמה עסקית אחרת, שיש לו שיכנוע פנימי עמוק שמה שהוא עושה עוזר ליצור קהילה וחברה טובה יותר. אולי זו הסיבה שכיף לשוחח אתו, וכיף לכתוב את הפוסט הזה. אני מאד מקווה שהוא יצליח, ויותר מכך, מקווה לראות יותר מיזמים עסקיים שמביאים עמם רעיון לשינוי חברתי, שינוי ירוק, או כל עשייה שתציע לנו דרכים לדמיין חברה יפה יותר.