בשקט בשקט חזרה הקרן הפילנתרופית 'רשת הון סיכוי ישראל' (IVN) לאחר הפסקה של שנה לאתר מועמדים נוספים לתוכנית התמיכה שלה ביזמים חברתיים. התוכנית שצמחה בשנת 2004 בהשראת תוכניות עולמיות לתמיכה ביזמים חברתיים, ובעיקר בהשפעת המודל של קרנות Echoing green ושל אשוקה (שהקימה בינתיים סניף ישראלי בשנתיים האחרונות) היא מהראשונות בארץ שאימצו את התפיסה הרואה ביזמות תכונת אופי שחוצה מגזרים, ואינה שייכת רק לפעילות עסקית. ההנחה המרכזית שעומדת בבסיס הפעילות של IVN  היא כי ניתן למצוא קווי דמיון בין התכונות והאתגרים שעומדים בפני מי ששואף להוביל רעיון חברתי חדשני אל שלב הפיתוח והעשייה, לבין מי ששואף להוציא רעיון טכנולוגי או עסקי חדשני עד לשלב מימושו כמוצר שניתן למכור בשוק.

קהל יעד חדש לתוכנית

בתוכנית התמיכה והליווי שפורסמה השנה ישנם כמה שינויים מהותיים מבעבר. עד השנה פורסם קול קורא אחת לשנה, ומתוך מאות פניות נבחר מספר מצוצמם של יזמים (בין שניים לשבעה). השנה הקרן פתוחה להגשת מועמדות לכל אורך השנה, כאשר בכל רבעון יוזמנו היזמים לאחר מיון ראשוני, לראיון בפני וועדה של מתנדבים וצוות הקרן. הקריטריונים לבחירת היזם נוסחו השנה באופן צר יותר: בעבר התאפשר לכל מי שיש לו רעיון חברתי, עם דגש על חדשנות, להגיש מועמדות ועיקר הדגש הושם על אישיות היזם, החדשנות והיתכנות של הרעיון שלו, והרלוונטיות של הרעיון לקרן. התוכנית המחודשת שמה דגש רב יותר על המיזם והארגון שהקים ופחות על היזם. הנחה זו מורגשת בעיקר בכך שהקרן השנה פונה לארגונים בעל מחזור שנתי של כ-500 אלף שקל ומעלה.  להערכתי אמנם יש סיכוי שיתקבלו לבסוף גם מיזמים בעלי מחזור נוכחי קטן יותר, אולם תנאי הסף הזה מהווה הצהרת כוונות ברורה: "אנחנו כבר לא עוסקים רק באנשים עם רעיונות טובים, אלא במי שכבר הוכיח שהוא יכול להקים ולנהל ארגון". החלטה כזו גם משקפת את האמונה של IVN כי היא מי שיכול לנצל באופן המלא ביותר את הכסף והידע שיש לקרן ומתנדביה לתרום, הם יזמים שמעוניינים לפתח את הארגון שלהם מפעילות ברמה אזורית לפעילות ארצית. שינוי גדול נוסף הוא שהקרן מחפשת יוזמות שיש להן מרכיב עסקי בפעילות. כלומר, גם אם אתם מנהלים מוסד ללא כוונת רווח, הקרן מצפה מכם שבשלב שבו תגישו מועמדות תתקיים אצלכם פעילות מסחרית (יתכן שיתפשרו גם רק על רעיון לתוכנית) שמכוונת לסייע בגיוס ההכנסות לארגון. תנאי הסף המלאים מפורטים באתר הקרן.

אז מה מקבלים בתוכנית?

בעבר, לרוב המתקבלים לתוכנית הוצעה מלגת קיום שמטרתה לאפשר ליזם להתמקד בהוצאת הרעיון אל הפועל. הקרן גאה במיוחד גם בצוות מתנדבים מתעשיית ההיי-טק בישראל. כל מלגאי בתוכנית מקבל ליווי צמוד של אחד מהמתנדבים בקרן, בעל ניסיון ניהולי רב – 'מנטור' שזמין עבור היזם להתייעצות וחשיבה משותפת (בשיחה שבועית או בהתאם לקשר שנוצר בין היזם למנטור). בנוסף ישנן סדנאות בנושאים מעשיים, כגון סדנת שימוש בתקשורת ובמדיה החברתית, סדנה לשיפור הצגת היוזמה לקרנות פילנתרופיות (בהשתתפות נציגים מקרנות גדולות בארץ שנתנו משוב לכל משתתף) ומפגשי חשיבה משותפים בין היזמים לקבוצות מנהלים מנוסים מתעשיית ההיי-טק (בעיקר). אני מעריך שהחל מהשנה תבוטל המלגה האישית ליזם, והקצאות הכספים יקבעו בהתאם לצרכי היוזמה, יתכן שחלק מהכספים יהיו זמינים רק כהלוואה לטובת פיתוח המיזם העסקי בארגון.

ללמוד מהדרך ולא רק מההגעה ליעד. בקרן סקול לקחו את האמירה הזאת צעד קדימה והם מזמינים יזמים חברתיים להגיש מועמדות להשתתף בסמינר חממה ליזמים חברתיים אינטרנטי ('וובינר') ששיאו שבועיים של סדנה אינטנסיבית על המיזם בתנאי לינה וכלכלה מלאים באוניברסיטת סנטה קלרה (עמק הסיליקון, קליפורניה) בארצות הברית.

המיוחד בתוכנית הזו הוא שהמארגנים של הסמינר תכננו את טפסי המועמדות כך שגם מי שלא יתקבל בסוף לסמינר ירוויח מהתהליך ויצא בסופו עם חזון, קהל יעד ברור, ותוכנית עסקית. במקום להגיש ערימה של טפסים במכה אחת, המועמדים מוזמנים להגיש שלושה טפסים בשלבים שונים של המועמדות. המועד לסיום השלב הראשון הוא 15 לינואר.

לא מדובר במסמך מסובך או ארוך מדי אלא יישומי מאד. דוגמה לתוכנית שמתקבלת בסוף תהליך המועמדות אפשר למצוא באתר של קרן סקול.

המועמדים האידאלים לתוכנית מוגדרים כמי שעוסקים בפתרון בעיות 'בבסיס הפירמידה', כלומר בבעיות הרלוונטיות לקהל רחב ומחוללות שינוי שישפיעו לטובה על החברה בתחומים נוספים מעבר למעורבות הצרה שמציע המיזם. מייסד הקרן, ג'ף סקול, שכתבתי עליו באחד הפוסטים הראשונים כאן, מחוייב אישית לסוגיות של איכות סביבה, ונדמה שזו הסיבה שהשנה שומרת הקרן מקום מיוחד ליוזמות העוסקות באנרגיה ואיכות סביבה.

בהצלחה, ולמידה מהנה.