הקשר החברתי

עסקים וחברה, יזמות ופילנתרופיה

הקשר החברתי header image 4

הושקה הבורסה הראשונה בעולם למסחר בעסקים חברתיים

14 ביוני, 2013 מאת Asaf

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

הבורסה הראשונה בעולם לעסקים חברתיים נחנכה בלונדון ביום רביעי שעבר (ה-5 ליוני, 2013). ההשקה התקיימה בכינוס של ה-G8 ( של המדינות המובילות כלכלית בעולם) בנושא עידוד השקעות חברתיות. הכינוס נערך מעט לפני הוועידה המרכזית השנתית של ה-G-8. ועידה המלווה בהפגנות מתוקשרות  של אקטיביסטים בינלאומיים המוחים נגד הצדדים הפוגעניים של השיטה הקפיטליסטית. יתכן שהמארגנים של ה- G-8 מבקשים לחזק בכך מסר מתחרה לזה של האקטיביסטים, ולהדגיש שקפיטליזם יכול להיות חברתי, ויכול לפעול לטובת הסביבה והחלשים בחברה.

כפי שכתבתי כאן כבר בעבר, אנגליה הולכת מסתמנת כמדינה המובילה בעולם בפיתוח השקעות חברתיות. הוועידה הזו רק חיזקה את מעמדה בתחום, כאשר השר לענייני חברה אזרחית הכריז על השקת הבורסה הראשונה בעולם לעסקים חברתיים:  The Social Stock Exchange. מה שמרשים במיוחד כאן הוא היקף שיתופי הפעולה שמעורב בהשקת הבורסה החדשה: ממשלת בריטניה מציעה למשקיעים הקלות מס, קרן הלוטו הבריטית והבנק להשקעות חברתיות (Big Society Capital) מזרימים את ההשקעות הראשונות לרצפת המסחר, והבורסה של לונדון מציעה תשתיות ורגולציה על העסקים הנסחרים. גם ארצות הברית מקדמת את הנושא של השקעות חברתיות, אבל משום מה נדמה שזה ממש מעט ביחס לגודל הכלכלה האמריקאית, ומעורר תהיות שאולי הממשל האמריקאי יוזם את הצעדים הללו בגלל שהשקעות חברתיות הופכות להיות הדבר הנכון מבחינה תדמיתית, ופחות כדי לחולל שינוי אמיתי.

SSE Logo

 על ההבדל בין 'עסקים חברתיים' ל-'אחריות חברתית של תאגידים'

מעיון ראשוני ברשימת 12 העסקים הנסחרים כיום, נדמה שהבריטים מקיימים גישה פתוחה יחסית לגבי ההגדרה של 'עסק חברתי'. ליתר דיוק הם אינם דורשים שהעסקים הנסחרים בהם יקחו על עצמם התחיבות כלכלית מכבידה יותר מזו של עסק רגיל  (לדוגמה: מסעדה המעסיקה נוער בסיכון, ובמקביל מעסיקה עובד סוציאלי המלווה את הנערים. או בית-מלאכה המעסיק אנשים עם צרכים מיוחדים, ומשלם להם שכר מלא ומקיים על אף שהתפוקות שלהם בהשוואה לעובד מן-השורה אולי נמוכות יותר).  העסקים הנסחרים אפילו לא מוגדרים על ידי הבורסה כ-'עסקים חברתיים', אלא  כ-'עסקים המשפיעים חברתית' (Social Impact Business), כלומר עסקים לכל דבר שלפעילותם הכלכלית יש גם השפעה חברתית. 12 החברות הנסחרות כיום אמנם מחויבות לדיווח חברתי שנתי לפי חמישה קריטריונים, אולם דיווח זה אינו שונה בהרבה מכללי דיווח וולונטריים שקיימים כבר היום במסגרת האחריות החברתית שעסקים מסחריים מן השורה לוקחים על עצמם כבר היום, ומוצגים לדוגמה במדדים כגון מדד מעלה  (שדירוגו השנתי גם הושק השבוע) או תו התקן לאחריות חברתית ת"י 10000 של מכון התקנים.

נדמה שהבעיה בניסוח קריטריון חופשי ופתוח כזה תתגלה כאשר הבורסה תתרחב, ויותר גופים כלכליים יבקשו להיסחר בה בעיקר (ואולי רק) בזכות הקלות המס הניתנות למשקיעים בה. כבר היום נסחרים בבורסה עסקים מגוונים מאד, שהקשר שלהם לעשייה חברתית בהשוואה לעסק רגיל, חלש מאד. כך לדוגמה לצד קאופרטיב אמנים ואספני אמנות נסחרת חברת נדל"ן המחזיקה ומנהלת בניינים המושכרים לשירותי רפואה מופרטים. הסוגיה שממתינה על הפרק היא האם החלון החדש שנפתח כאן לעסקים באשר הם ילך ויתרחב (כלומר יותר עסקים יצהירו על ערך חברתי של פעילותם ויזכו בהקלות מס), או שהבריטים יאלצו לקחת צעד אחורה ולחדד את הגדרת העבודה שלהם ל-עסק חברתי. בכל מקרה בלון הניסוי החדש שהופרח בצורת זירת מסחר המוקדשת לעסקים חברתיים בלבד, ראוי להערכה ולחיקוי בישראל ובעולם.

 דיווח נוסף: בבלוג הפיוניר פוסט.

תגיות:   · · · · 4 תגובות

השארת תגובה

4 תגובות עד כה ↓

  • 1 מיקי שטיין // 15 יונ, 2013 בשעה 22:41

    הי אסף העדכון מעניין ואני נהנית מכתיבתך – הערה אולי אני טועה – בקישורי השוליים חשבתי שנכון לציין גם קישור לתו התקן החברתי של מכון התקנים
    איזו 10000 שבוע טוב

  • 2 Asaf // 19 יונ, 2013 בשעה 14:36

    תודה על ההפניה לת"י 10000. הוספתי לפוסט.

  • 3 ניר גורדון // 27 יונ, 2013 בשעה 0:04

    אסף תודה על הפוסט,
    כמו תמיד אתה נותן פרספקטיבות מעניינות על תופעות חדשות בעולם היזמות העסקית חברתית. אין ספק שבריטניה ממשיכה להוביל בחדשנות העסקית חברתית בכמה פנים: 1) שת"פ ומעורבות המגזר הציבורי בקידום התחום הזה, 2)חדשנות פיננסית (את הבורסה לעסקים חברתיים מנבא מוחמד יונוס בספרו ב2006. מדהים שלקח 7 שנים והחזון שלו מתממש. אם כי אני מסכים איתך שעוד מוקדם לומר לאיזה כיוון ניסיון זה ילך, אבל אני מסכים איתך כאן שכל ניסיון נועז לקפוץ קדימה הוא חשוב וצריך להיות מעודד. 3) הצלחה בחיבור אל ועידת ה G8 הינה הצלחה להביא את המודעות של זה למיינסטרים. כמו הפוסט הקודם שלך על מייקל פורטר והאינדקס הכלכלי-חברתי לעשיית טוב שאולי יחליף את התמ"ג. בקיצור פוסט מצוין. תודה

  • 4 Asaf // 27 יונ, 2013 בשעה 6:14

    הי ניר,
    תודה על התגובה, ועל ההפניה לנאום הזכיה בנובל של מוחמד יונוס . הנה הציטוט:
    "כדי ליצור קשרים בין משקיעים לעסקים חברתיים עלינו להקים בורסה חברתית" (עמ' 309).
    וזה כבר נושא לפוסט חדש.