הקשר החברתי

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

דירוג מדינות עולמי ויזמות חברתית

נתוני ישראל במדד הקידמה החברתית

אחד המדדים הידועים והמרכזיים בהם משתמשים כלכלנים ומעצבי מדיניות ציבורית הוא התמ"ג – תוצר מקומי גולמי (GDP – Gross Domestic Product) שמחשב את הפעילות הכלכלית (סחורות ושירותים) שהמדינה ייצרה. חשיבות התמ"ג כמדד מרכזי בקביעת מדיניות כלכלית וחברתית, ובהשוואות בין מדינות, הומחשה כשמדינת ישראל ביקשה להצטרף למועדון היוקרתי של המדינות המפותחות הדמוקרטיות, ה-OECD. אז התמ"ג שלנו היה אחד המספרים הראשונים שהסתכלו עליו (גם אם לא הקריטריון היחיד).

החסרון של מדד כזה הוא שאי אפשר להתרשם דרכו ממידת הפתיחות והקידמה של המדינה בסוגיות חברתיות וסביבתיות. בעוד שהתמ"ג מודד כמה כסף מייצרת הפעילות הכלכלית בכל מדינה,  הוא מתעלם מכמות העניים במדינה, מהיקף הרגולציה על מפעלים מזהמים, ומהשקעה של המדינה בשירותי הבריאות, בנגישות לחינוך והשכלה לאזרחיה. אמנם קיימים מדדים חברתיים נוספים, אולם ברוב המקרים הם מתמקדים בהיבט השוואתי אחד בין המדינות (כגון מצב החינוך, מצב שירותי הבריאות). מדדים אחרים מסתמכים על סקרי דעת קהל ולכן פתוחים להטיה בתרגום ורגישים מאד להבדלים התרבותיים בין המדינות.

לפני כחודש הושק 'מדד הקידמה החברתית'  (Social Progress Index) שמטרתו לספק מענה בדיוק על החסרונות של המדדים האחרים. המדד הוא תוצר של קבוצה, בראשות פרופ' מייקל פורטר (Michael Porter) מבית-הספר למנהל עסקים בהרווארד, ושאחד מתומכיה הוא ממת'יו בישופ (Matthew Bishop), מחברי הספר על התורמים החדשים 'פילנתרוקפיטליזם'. הקבוצה הקימה יוזמה למציאת מדד השוואתי בין מדינות, שידגיש את החשיבות של הביצועים החברתיים, ולא רק הכלכליים, של המדינה.

המדד בנוי משלושה קריטריונים בסיסיים: 1.צרכים הומניטריים בסיסיים (כגון תזונה ונגישות לשירותי בריאות בסיסיים, קורת גג, ניקיון האוויר והמים). 2. יסודות לחיי-רווחה (כגון נגישות לידע והשכלה, בריאות התושבים). 3.הזדמנויות (כגון מידת החופש האישי, זכויות אישיות, הכלה של כלל הקבוצות החברתיות במדינה).

המדד הושק באירוע שהוא אחד המפגשים השנתיים הכי גדולים ליזמים חברתיים מהעולם: הכנס השנתי של 'פורום סקול ליזמות חברתית', המתקיים באוקספורד מדי שנה כבר 10 שנים. יש קשר הדוק בין התנועה המתהווה כאן, לקידום מדדים נוספים שמיועדים לסייע לקובעי מדיניות, ובין המגמה העולמית לחיזוק יזמות ומיזמים חברתיים.  יזמות חברתית, ובמיוחד המיזמים העסקיים-החברתיים, מתחייבים להציע שירותים חברתיים באופן יעיל יותר מזה שהיה מוכר קודם לכן בשוק השירותים החברתיים. הבעיה המרכזית היא כיצד ניתן למדוד את אותה היעילות, ולשם כך צומחים המדדים החדשים. 'מדד הקידמה החברתית' הוא אולי הכללי ביותר מביניהם, והוא מכוון להשפיע על טיפוח תשתית שתאפשר למיזמים חברתיים לפרוח, מתוך אמונה שזה גם מה שיביא לפריחה חברתית-סביבתית.

ישראל ומדד הקידמה החברתית

איפה ממוקמת מדינת ישראל? במקום טוב מעט מעל האמצע.

במה אנחנו חזקים? בנגישות לשירותי בריאות בסיסיים, להשכלה גבוהה, בסוגיות של טיפול במים.

במה אנחנו חלשים? בנגישות לדיור, בחופש ובחירה אישית, ובמידת ההכלה של קבוצות שונות בחברה.

מעניין לראות שהעסקים החברתיים בישראל מתמקדים בקידום הסוגיות בהן ישראל קיבלה דירוג נמוך. ממצא כזה מעלה את השאלה האם הכניסה של העסקים-החברתיים לנקודות הללו היא כתוצאה מניסיון לספק מענה ל-'כשל השוק' שנוצר (המדינה וגורמים נוספים חלשים בתחום של פיתוח אוכלוסיות חלשות, ולכן קמים כעת גורמים חדשים המנסים לקדם הכלה של אוכלוסיות מודרות בחברה?). נדמה לי שמוקדם מדי להסיק מסקנות בהקשר זה. בכל מקרה אין ספק שכדאי להמשיך ולעקוב אחר המדד הזה בשנים הבאות, ולראות כיצד קובעי מדיניות בעולם (ובתקווה בישראל), וביניהם גם תורמים וקרנות פילנתרופיות יתייחסו אליו בעתיד.

תגיות:   GDP · skoll · Social Progress Index · SPI · מדד הקידמה החברתית · תמ"גניתן להגיב.

[הרשמו עכשיו לעדכונים במייל והתעדכנו על הפוסט הבא]

מידע חדש על קרנות ההשקעות החברתיות  בישראל  (דיווח מכנס המרכז לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים)

בקשר החברתי הקדשתי את שני הפוסטים הקודמים לתופעה הצומחת של פיתוח השקעות חברתיות. סקרתי את התופעה מבחינה תיאורטית [חלק א']  ואחר כך את  המודלים הבולטים בעולם להשקעות חברתיות [חלק ב']. כעת אסקור את ההתפתחויות העיקריות בשוק ההשקעות החברתיות בישראל .

ביום שלישי שעבר (12 מרץ 2013)  ערך המרכז לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים את הכנס השנתי השני שלו (הכנס יצא הפעם מהמכללה האקדמית בית-ברל  והתארח בבית הספר למנהל עסקים, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב). המושב הראשון הוקדש להשקעות בעסקים-חברתיים בישראל. על במה אחת התארחו שלושה נציגים של הקרנות הפעילות ביותר כיום בהשקעות בעסקים חברתיים בישראל:  'IVN', 'דואליס' והקרן החדשה שייסדה 'קרן פורטלנד' בישראל (שבהזדמנויות אחרות הוצגה תחת השם- 'Social Finance Israel'). השילוב של שלושת הדוברים סיפק תמונת מצב על שוק ההשקעות החברתיות בישראל. איציק דנציגר כנציג של IVN  ציין כי  הקרן פונה היום להשקיע במיזמים עסקיים-חברתיים שיש להם השפעה חברתית שהיא מעבר לפעילות הישירה של העסק (כלומר מיזמים שהצלחתם יוצרת שינוי במעגלים רחבים יותר בכלל הקהילה, מעבר לאוכלוסיה שנהנית מהמיזם באופן ישיר). חנוך ברקת, מייסד דואליס, חשף בפעם הראשונה בציבור כי מחזור העסקים בהם משקיעה הקרן נע בין 40 ל-50 מילון שקל בשנה.  היקף העולה בהרבה על ציפיותיו כשנכנס לראשונה להשקיע בתחום. ירון נוידרפר, הציג את קרן פורטלנד והמחויבות שלה לפיתוח המודל של אגרות חוב חברתיות בישראל (מודל חדשני, שטרם יושם בישראל ושסקרתי אותו בחלק ב' של סדרת הפוסטים).  בשיחה שבהפסקת הקפה שמעתי את סיסיל בלילוס, ממייסדי קרן אימפקט פירסט Impact 1st  מציינת כי הגיוס לסבב ההשקעות הראשון ממשיך (תהליך ממושך הרבה יותר מגיוס השקעות הון-סיכון עסקיות, אבל צפוי מבחינתה), ושהקרן קיבלה לאחרונה אישור בארצות הברית כי ההשקעות בה יוכרו כתרומה מוכרת לצרכי מס.

חודשים ספורים מהקמת קרן ממשלתית להשקעה בעסקים חברתיים

נוסף על הקרנות הללו הופיעה בשורה חדשה – כי הקמת הקרן הממשלתית המדוברת מזה זמן, צפויה לקום בקרוב ולפעול בחודשיים-שלושה הקרובים. הקרן בשיתוף ממשלת ישראל ותורמים פרטיים, מיועדת לעידוד השקעות בעסקים חברתיים מתחום ההשמה ותעסוקת אנשים עם צרכים מיוחדים. לראשונה הציג פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, את הסיבות שהביאו אותו לקדם ולתמוך בהקמה של קרן מטעם המדינה שתסייע לצמיחת השוק של עסקים חברתיים. למרות שההשוואה לקרן יוזמה המיתולוגית (קרן ממשלתית שהוקמה בתחילת שנות ה-90 ונחשבת לקרן ההון-סיכון שהניעה ואיפשרה לישראל להפוך ל-'אומת הסטארט אפ' שהיא היום) מוזכרת פעמים רבות ביחס להקמת הקרן הממשלתית החדשה, פרופ' קנדל ציין כי המודל של עסקים חברתיים  לא צפוי להפוך את ישראל למדינת הסטארט אפ בתחום עסקים חברתיים. להערכתו השוק הישיר של השקעות ומחזור הכספים של עסקים חברתיים צפוי להישאר קטן יחסית גם בטווח הרחוק (זאת בהשוואה לכלל הכספים המושקעים בעמותות וארגוני עשייה חברתית).

הסיבה שפרופ' קנדל כממונה על ייעוץ בתחום מדיניות מקרו-כלכלית, בוחר לקדם את תחום העסקים החברתיים בישראל, טמונה לדבריו לא בגודל השוק הפוטנציאלי של העסקים החברתיים אלא בחדשנות במדידת תפוקות חברתיות – שהיא יכולה לחולל. לתפיסתו, עסקים חברתיים מחייבים את המדינה לבחון ולפתח קריטריונים להערכה של תשואה חברתית על ההשקעה (Social Return On Investment – SROI), פרופ' קנדל מקווה שמודל המדידה של תשואה חברתית יסייע לממשלה בעתיד בניהול מכrזים שהיא מנהלת על שירותים חברתיים, ובקביעת העמותות היעילות ביותר  הפונות למרכז (ובכך לנהל ביתר יעילות את כספי משלמי המיסים). הטיעון הזה, של פרופ' קנדל, מחזק לדעתי את הטענה שהעלתי קודם לכן (בפוסט הראשון של הסדרה) – כי השקעות חברתיות הוא ביטוי פוליטי-חברתי חדש ומשוכלל יותר למציאות שבה המדינה אינה רוצה להיות ספק ישיר של שירותים (אבל לא בהכרח נסוגה מהאחריות לפקח ולממן את השירותים החברתיים המוצעים לאזרחיה).

סקירה נוספת על המושב הראשון בכנס ניתן לקרוא בכתבה של אורן מג'ר בדה-מרקר.

תגיות:   Dualis · Impact First · IVN · Social Impact Bonds · אימפקט פירסט · איציק דנציגר · דואליס · המרכז הישראלי לחקר מיזמים עסקיים חברתיים · השקעה חברתית · השקעה להשפעה חברתית · השקעות חברתיות · חנוך ברקת · יוג'ין קנדל · ירון נוידרפר · קרן יוזמה · קרן פורטלנד · תוכנית יוזמהניתן להגיב.

[חלק ב' בסדרת 'השקעות להשפעה חברתית'. הרשמו עכשיו לעדכונים במייל, והתעדכנו על הפוסט הבא]

מה המכנה המשותף לתאגיד גלידה אמריקאי, בנק כפרי בבנגלדש, ואסירים משוחררים באנגליה? אני מקווה שבסוף הפוסט, יובהר הקשר (החברתי) בין שלושתם.  בפוסט הקודם דנתי בהשפעה הרעיונית-אידיאולוגית המניעה את תנועת ההשקעות החברתיות (ובשמה המלא 'השקעות להשפעה חברתית' – Impact Investing או Social Investing). טענתי שהשקעה חברתית היא מודל חברתי חדש יחסית, שמבקש לנהל את גיוס והשקעת הכספים למטרות חברתיות תוך יישום עקרונות השוק. ציינתי שראוי לשים לב לכך שגישה כזו מניחה שהשוק הוא מנגנון התגמול הטוב והיעיל ביותר גם עבור שירותים חברתיים (הנחה אידיאולוגית, ולפיכך כמעט בלתי ניתנת להפרכה או שיפוט אמפירי). כעת אשרטט את המודלים המרכזיים המקדמים את רעיון ההשקעות החברתיות. לשם כך, כדאי לחזור להגדרה פשוטה יותר ('הגדרת עבודה') למושג 'השקעות חברתיות':

  'השקעות חברתיות' הוא מושג המתאר כל רעיון שעוסק בהשקעות כספים בעשיה חברתית-סביבתית, הכוללת בנוסף גם תמריץ פיננסי בהתאם לכללי השוק.

  לאור ההגדרה הזאת אפשר לשרטט שלושה מודלים מרכזיים שמתעצבים בשנים האחרונות ועוסקים (כל אחד מהזווית שלו) בפיתוח 'השקעות חברתיות':

1.  'אגרות חוב חברתיות' (Social Impact Bonds).
2. קרנות המשקיעות בעסקים חברתיים.
3.  תאגידי B – תאגידים למטרות רווח חברתי-סביבתי-כספי (Benefit Corporations ובקיצור B-Corporations).

  איגרת חוב חברתית: אג"ח חברתי הוא מודל לפיו גוף מסוים (לרוב המדינה) מתחייב להחזיר למשקיע תגמול על הכסף שהלווה, בתנאי שהמיזם החברתי אליו הלווה את הכסף הצליח לעמוד ביעדים החברתיים שקבע מראש. לדוגמה: עמותה עם מודל חדשני לשיקום אסירים משוחררים מגייסת כסף ממשקיעים חברתיים. הכסף במקרה זה מגיע בתמורה לאיגרת חוב שהנפיקה המדינה, לפיו היא תשלם למשקיעים רק אם העמותה תעמוד ביעד מינימלי שציבה לעצמה, ותוכיח שיותר אסירים משוחררים המשתתפים בתוכנית שלה אכן משתקמים ואינם חוזרים לאורח חיים עברייני (בהשוואה לאחוזי השיקום בתוכניות אחרות). לעיתים טמון באג"ח החברתי גם תגמול רב יותר ככל שההצלחה החברתית המוכחת גדלה, ובמקרה של שיקום האסירים, ככל שאחוז האסירים המשתקמים יהיה גבוה יותר.

המודל של אג"ח חברתי החל להתעצב בשנת 2000 באנגליה. בשנה זו, בעקבות דו"ח שפרסמה ועדה ממשלית שחיפשה דרכים לעידוד השקעות חברתיות, החל תהליך קידום והקמת גופים לעידוד השקעות חברתית בשיתוף הממשלה, ובסופו (12 שנה לאחר מכן, באפריל 2012) הוקם 'ביג סוסיאטי קפיטל' (Big Society Capital) – הבנק הראשון בעולם שמטרתו (בין היתר) היא להשקיע באגרות חוב חברתיות. בהתאם למודל האג"ח החברתי, המדינה צפויה להתחייב לתגמל כספית את הארגונים בהם ישקיע הבנק, אך רק במידה והם יוכיחו שעמדו בהבטחה שהציגו עם הקמת המיזם. לדוגמה: יוכיחו שהצליחו להוריד את אחוז פשיעת הנוער בשכונה מוגדרת (פירוט על החזון המלא של הבנק ניתן למצוא בדו"ח בקישור הבא, ותיאור סוגי השקעות השונים, כולל אג"ח חברתי, בקישור הבא).

קרנות להשקעה בעסקים חברתיים: קרנות המשקיעות כספים לצד בנקים המלווים כספים לעסקים בעלי מטרה חברתית הם מודל וותיק בנוף הפילנתרופי, וכנראה שגם אחד הראשונים בתחום היזמות החברתית בכלל (ולא רק בתחום הפיננסי-חברתי). אולי הפעילות הראשונה שעסקה בהשקעות בעסקים בעלי אופי חברתי מסוג זה היא זו שיזם הכלכלן מוחמד יונוס, ב-1976, כאשר הלווה דולרים בודדים למספר תושבים כפריים בבנגלדש, במטרה לסייע להם לפתח עסקים עצמאיים ללא תלות במלווי 'שוק אפור' בריבית גבוהה ומנצלת. מה שהחל כמחקר פעולה קטן מימדים, צמח והפך ב-1983 לבנק של ממש, בנק גארמין ('בנק הכפר' – Grameen Bank) העוסק במתן שירותים פיננסיים לעניי בנגלדש. ב-2006 זכה מוחמד יונוס לפרס נובל על פעילותו ולהכרה עולמית שמסייעת לו לקדם את רעיון העסקים החברתיים בכלל, ובפרט את הרעיון של 'הלוואות מיקרו' (הלוואות קטנות הניתנות לרוב למעוטי יכולת במטרה לסייע להם להקים עסק קטן). במקביל, בעיקר במהלך שנות ה-90 והעשור הראשון של שנות ה-2000, נוסדו קרנות וארגונים פיננסים רבים נוספים, ארגונים אלה נעים בין שאיפה להשיא רווח כספי למשקיעים לבין מניעים פילנתרופיים יותר. יחד עם זאת העיקרון המנחה נותר זהה בכולם, והוא שכספי הקרנות והבנקים החברתיים מושקעים במיזמים שמקדמים מטרה חברתית ובמקביל גם מייצרים הכנסה כספית (בהיקף משתנה).

תאגידי B, תאגידים מסחריים המחויבים למטרות חברתיות (B-Corporations): אם בצד שמעניק את הכסף מצויים הקרנות והבנקים, אזי בצד השני מצויים העסקים החברתיים שמקבלים מהם את הכספים. בעוד שחלק מהעסקים הם בעלי מטרתה חברתית ברורה (לדוגמה חנות מזכרות במוזיאון, או מסעדה שעיקר רווחיה מופנים להשמה ושילוב נוער בסיכון) בשנים האחרונות הופיעו תאגידים מסחריים שמצהירים על עצמם כשונים מעסק רגיל בכך שהם מחויבים לצד הרווח הכספי לבעלי המניות, גם  (אם לא במידה רבה יותר) לרווח החברתי והסביבתי. כדי להגדיר ולעודד תאגידים נוספים להדגיש התנהלות באופן חברתי-סביבתי על חשבון (אך לא במקום) מרכיב הרווח הכספי, צמחו מודלים מגוונים למדידה והערכה. אחד המודלים המפורסמים לכך הוא 'תאגיד B' המבוסס על עמותה הפועלת החל מ-2008 בארצות הברית לקידום חקיקה שתעודד הקמה של עסקים מסוג זה. בנוסף מפתחת העמותה מדדים שמעניקים תו 'תאגיד B' לעסקים העומדים בכל הקריטריונים (הדומים כאמור למודלים נוספים כגון זה של דירוג מדד מעלה, אך מחמירים יותר ממנו). באופן לא מקרי ארגון 'הרשת העולמית לעידוד השקעות חברתיות' (The Global Impact Investing Network – GIIN) מעורב גם הוא במודל דומה, אך גמיש יותר, של קידום מדידת השפעה חברתית וסביבתית של עסקים בשם 'איריס' (Impact Reporting and Investment Standards – IRIS), ובקישור כאן ניתן לקרוא על ההבדלים בין שני המדדים.

כל אחד משלושת המודלים שהצגתי כאן הוא עצמאי ומשפיע על תחום ייחודי בפני עצמו, אבל מודלים אלה גם קשורים זה לזה. הם מהווים חלק מאותה תנועה, מהפסיפס שמרכיב את המושג 'השקעות חברתיות'. כאשר מקבצים אותם תחת הגדרה אחת, אנחנו זוכים לקבל תמונה מורכבת יותר, הבנה מעמיקה וסוציולוגית יותר לתהליך חברתי-כלכלי מרכזי, שלהערכתי רק הולך ומתעצם. הקשר בין 'בנק הכפר' (גארמין) מבנגלדש, לתאגיד הגלידה האמריקאית 'בן אנד ג'ריס' (שקיבלה לאחרונה את תו 'תאגיד B'), ולאסירים משוחררים באנגליה (שבה פועלת כעת אחת התוכניות הראשונות בעולם הממומנות באגרות חוב חברתיות) הולך ומתבהר.

 הרשמו עכשיו לעדכונים במייל, כדי לא לפספס את הפוסט הבא בנושא 'השקעות להשפעה חברתית' .

תגיות:   B Corporation · BIg Society Capital · Grameen Bank · Impact Investing · Social Impact Bonds · אג"ח חברתי · אחריות חברתית של עסקים · אחריות תאגידית · איגרות חוב חברתיות · בן אנד ג'ריס · השקעות חברתיות · מוחמד יונוס · עסקים חברתיים · תאגיד B2 תגובות

'שוק השקעות להשפעה חברתית' [חלק א']

אחת המגמות הבולטות של שנת 2012 בזירת היזמות החברתית בעולם ובישראל היא החשיבה על כיווני מימון חדשים עבור מיזמים חברתיים, במהלכה קיבל רעיון 'השוק להשקעות חברתיות', או 'השקעות להשפעה חברתית' (Impact Investing) תנופה אדירה. בין היתר נרשמו בחודשים החולפים כמה פריצות דרך במימון מיזמים חברתיים בעולם (ששיאן הוא הקמת בנק להשקעות חברתיות בשיתוף ממשלת בריטניה) ובישראל (עם השקת קרנות חדשות, פרסום דוחות, עריכת כנסים, ופעילות  גוברת מצד מוסדות ממשלתיים בנושא).

המאמץ לפתח שוק להשקעות חברתיות הוא בעל פוטנציאל חיובי גדול מאד ליזמות חברתית ולאופן שבו מפותחים ומסופקים שירותים חברתיים בכלל. אני מקווה לסקור כאן בתקופה הקרובה את המגמות והשחקנים הבולטים בתחום בישראל ובעולם.  בסדרת הפוסטים הקרובים אתייחס לתרומה האפשרית של המודל, אבל גם אשתדל לפתח נקודות לביקורת. אני מקווה להצביע על המחירים החברתיים שהטמעה להוטה מדי של המודל עלולה לגבות, ולחשוף כמה הנחות יסוד שמצויות בלב רעיון 'השוק להשקעות חברתיות' שראוי לשים אליהן לב.

 מהי השקעה להשפעה חברתית?

  בדו"ח שכתבה עו"ד דידי לחמן מסר בשיתוף אלעד כץ וצוות ממכון מילקין (דו"ח מרשים מאד בהיקף החומר שנסקר בו, במורכבות הרעיונות שהוא נוגע בהם, וכל זאת תוך שמירה על טיעונים ברורים וחדים) מציע את ההגדרה הבאה:

  "השקעה חברתית היא השקעה פיננסית שבמסגרתה נלקחים בחשבון בעת החלטת ההשקעה, נוסף על התשואה הכלכלית, גם שיקולים חברתיים או סביבתיים" (עמ' 15).

  פרנק רוג'ר (Farnk Roger) מייסד חברת LSS לייעוץ להשקעות עסקיות-חברתיות (Innovare Advisors LLC), מסתייע בהגדרה של חברת 'מוניטור גרופ' (Monitor Group) לפיה 'השקעה להשפעה חברתית' היא:

  "  'השקעת הון בעסקים וקרנות שיכולות לספק פתרונות בקנה מידה גדול שפילנתרופיה בלבד בדרך כלל לא יכולה להיות מופנית אליהן'.  [על כך מוסיף רוג'ר כי] הגדרות אחרות כוללות באופן רחב יותר גם תרומות מקראודסוסינג (Crowdsouring), קרנות למלגות, קרנות הון-סיכון פילנתרופיות, וארגוני מימון למטרות שלא-למטרות רווח שמדגישים 'את המשימה [החברתית] קודם' על פני 'החזר השקעה קודם' בהשקעותיהן".

  אני, לעומת זאת, מעדיף להגדיר 'השקעות להשפעה חברתית' כמושג המבטא שאיפה ליישם את עקרונות המסחר בשוק הפיננסי-עסקי אל זירת הפילנתרופיה והמימון המדינתי של שירותים חברתיים. גישה כזו מניחה שמסחר חופשי ותגמול כספי הם האמצעים היעילים ביותר לקבוע את ערכו של מיזם כלשהו (עסקי או חברתי) ולתגמל אותו במציאות שבה המשאבים הקיימים מוגבלים.

מה חשוב להדגיש כשאנחנו מדברים על פיתוח 'שוק להשקעות חברתיות'

אני מציע דווקא את הניסוח המודגש כאן, מפני שהוא לא סותר את הניסוחים הקודמים ובמקביל מדגיש את הנחות היסוד והכוחות המניעים את תנועת 'השוק להשקעות חברתיות'.  בהגדרה המוצעת כאן מודגשת  האמונה העיוורת בכך שהשוק הוא הכלי האמין והטוב ביותר (כאילו לא היו משברים כלכליים מעולם). מעניין במיוחד לראות שהמשבר הכלכלי שהחל בסוף שנת 2008 עם התפוצצות בועת הלוואות הסב-פריים בארצות הברית, פרץ  עקב מוצר פיננסי שניתן לראות בו מוצר פיננסי 'חברתי', היות והלוואות הסב-פריים ניתנו לבעלי הכנסה לא יציבה שבנקים היו נמנעים באופן מסורתי מלספק אותן.

בנוסף, הסתמכות על ההגדרה המוצעת כאן מצביעה על כך שההיגיון המניע את תנועת 'השוק להשקעות חברתיות' הוא אותו ההיגיון שמניע את מדיניות ההפרטה של שירותי מדינה רבים. בשני המקרים המגמה היא להכניס עקרונות ניהול של שוק, או שוק למחצה, אל זירת העשייה החברתית.

לבסוף ההגדרה הזו מאפשרת לטעון שהתנועה של 'שוק כלכלי לפעילות למטרות חברתיות' לא עוסקת רק בדרכים להביא עוד כסף למיזמים חברתיים (כפי שטוענים רבים מחסידי השיטה), אלא מציעה דרך חדשה לנהל החלטות על איך ראוי לספק שירותים חברתיים בכלל. במילים אחרות, חשוב לשים לב שכשאנחנו מדברים על 'מודל לפיתוח שוק להשקעות חברתיות', אנחנו בעצם מדברים בשפה המציעה מודל פוליטי-חברתי חדש (לטוב ולרע).

אתם מוזמנים להירשם לעדכונים במייל כדי לקבל הודעה על הפוסט הבא בסדרת 'השקעות להשפעה חברתית' .

תגיות:   Crowdsouring · Frank Roger · Impact Investing · Innovare Advisors LLC · Koret-Milken Institute · דידי לחמן-מסר · הון-סיכוי · הפרטה · השקעה חברתית · השקעה להשפעה חברתית · השקעות חברתיות · יזמות חברתית · מימון מיזמים חברתיים · מכון מילקין · עסקים חברתיים · פרנק רוג'ר · קרנות פילנתרופיהתגובה אחת

רשמים מהדלקת נרות בחנות 'כלים שלובים'

ביקרתי הערב באירוע הדלקת נרות לכבוד חצי שנת פעילות לחנות המתנות 'כלים שלובים' בדיזינגוף 229, תל-אביב. החנות מציגה מוצרים שבתהליך העיצוב או הייצור שלהם לקחו חלק אנשים בעלי צרכים מיוחדים. אין ספק שהיא בית מכובד ונאה מאד למוצרי עיצוב עם ערך מוסף חברתי, יחד עם זאת בדרך להדלקת הנרות עדיין הטרידה אותי השאלה (שכבר הזכרתי ביחס לעסקים החברתיים 'ליליות' ו'נע לגעת') האם אין בשימוש במיתוג חברתי (פעולה שמדגישה את השוני של יוצר המוצר וכולאת אותו בחנות או מותג 'מיוחד'), דווקא חיזוק של הסטיגמה והמיקום המוחלש של בעלי צרכים מיוחדים בחברה?

אחרי הביקור בחנות, וההתרשמות מהיצע המוצרים והאופן בו הם מוצגים, נדמה לי שאכן יש הצדקה לקיומה של חנות ייחודית ומובחנת כזו, אולם ההצדקה העיקרית לקיומה של 'כלים שלובים' היא לא כשחקן נוסף בשוק החנויות לכלי בית ומתנות, אלא כחלון ראווה שיאותת ליזמים עסקיים כי שוק היצירה ומוצרי העיצוב שמיוצרים על ידי בעלי עובדים עם צרכים מיוחדים בישראל מציע הזדמנות עסקית אמיתית.

החנות מסמנת למעשה ליזמים בעלי אינטרס כלכלי בלבד, כי שוק מוצרי מלאכת היד והמתנות שמציעים עמותות ועסקים חברתיים התמקצע, והוא מוכן עכשיו לשחות בבריכה של הגדולים, ולהתמקם במדף הראשי לצד מוצרי עיצוב איכותיים מקצועיים (ואם הייתי מבין בתחום, היו משולבים כאן כמה שמות של מעצבי מוצר מפורסמים).  כך לדוגמה, נכון להיום, כחצי שנה לאחר פתיחת 'כלים שלובים' מוצגים בה מוצרים שמקורם ביותר מ-50 בתי-מלאכה ויוצרים הפועלים בעמותות או עסקים חברתיים שונים, בנוסף לשיתופי פעולה עם כ-10 מעצבים ישראלים המשלבים בתהליך המלאכה והייצור בעלי צרכים מיוחדים.

תזכורת להצדקה האמיתית לקיומם של מיזמים עסקיים-חברתיים

 בנוסף להיבט של החנות כחלון ראווה ורשת להעצמה של מעצבים ובעלי מלאכה עם צרכים מיוחדים, החנות עצמה פועלת כמיזם עסקי תחת העמותות 'שילוב אחר' ו'גוונים', שמטרתה לסייע בשילוב אנשים בעלי צרכים מיוחדים בשוק העבודה הרגיל. החנות משמשת כחממה, או תחנת ביניים לעובדים בה, בדרך ליציאה אל עולם העבודה הרגיל. באירוע הערב ניגשה כל עובדת בחנות וציינה תכונה או חוזק שהיא מרגישה שהעבודה במקום מטפחת בה או מעניק לה, ואני חושב שכדאי לכל מי שעוסק בעשייה יזמית-חברתית, או במיזמים עסקיים-חברתיים, לא לשכוח שהמטרה היא לבסוף לתרום לבני-אדם בדרך המכבדת ומעצימה אותם. המסר הזה עבר באופן מרגש בדבריהן של עובדות החנות עם הדלקת הנרות:

1. עזרה לזולת – "העבודה בחנות והעזרה שאני מציעה לאנשים שמגיעים לחנות [מביאה לכך] …שרואים אותי [מתייחסים אלי ומבקשים ממני עזרה]".

2. בטחון – העבודה בחנות מסייעת לקבל תחושת בטחון עצמי.

3. שלווה – "אדם שליו – יכולים לקרות לו הרבה דברים לא נעימים בדרך, אבל עם יש לו שלווה הוא מתמודד אתם".

4. חיבה – "בחנות אני פוגשת אנשים, וזוכה לחיבה מהם. אדם שמקבל חיבה הוא בר-מזל".

5. חריצות – "[העבודה ב]חריצות מעניקה לי בטחון".

חנוכה שמח

תגיות:   גוונים · יזמות חברתית · יזמות עסקית-חברתית · כלים שלובים · מיזמים עסקיים-חברתיים · עיצוב חברתי · צרכים מיוחדים · צרכנות חברתית · שיווק חברתי · שילוב אחר2 תגובות